Afleveringen
-
לפני ארבעה ימים סימנו 6 חודשים למלחמה, 6 חודשים שבהם עדיין 133 חטופים וחטופות בשבי האויב, חצי שנה שבהם נדרשנו כולם לגייס כוחות לתפקד בתנאי אי ודאות קיצוניים ולהמשיך בעבודה שלנו לצד המלחמה. כמדי רבעון אנחנו עושים בדיקת דופק לתעשיה שלנו.
מה מצבו של ההייטק הישראלי לאחר שישה חודשי מלחמה? הנתון החשוב ביותר שמשפיע על התעשייה המקומית הוא עדיין הריבית הגבוהה שמורידה את תמחור חברות הצמיחה, ולמעשה ״סוגר״ בפני החברות את האופציה להנפיק. הירידה בגיוסים וברכישות מאז בועת 2021 בחציון האחרון היא באחוזים דומים בהשוואה בין ישראל ארה״ב ואירופה.
אלו סקטורים כיכבו? ואלו סקטורים נמצאים בדעיכה, וכיצד הירידה בגיוסי ההון עבור קרנות הון סיכון תשפיע על השנה הקרובה של ההייטק המקומי? בפרק אירחנו את אבי חסון, מנכ"ל סטארטאפ ניישון סנטרל, המדען הראשי לשעבר ומי שכיהן כראש רשות החדשנות הראשון. -
זו תקופה פחות טובה לגייס בה כסף, את זה כולם מבינים. גיוסי ההון לסטארט-אפים ירדו בגלל מגוון סיבות ואנחנו באקלים אחר מבעבר. הפרק הזה יעזור לנו להבין איך במצב העניינים הנוכחי כדאי להסתכל על גיוס כספים לסטארט-אפים בשלבים השונים ולמה חשוב לשים לב. נשוחח גם על דרכי מימון אלטרנטיביות וסוגי עסקים שמתחילים להופיע.
הפעם בהייטק בפקקים התארח לירון רוז - יזם ומשקיע הייטק פרטי. יחד ניסינו להבין איך משקיעים בשלבים מוקדמים חושבים ועל מה הם מסתכלים כשהם בוחנים השקעה בסטארט-אפ. דיברנו גם על הזדמנויות במצב הנוכחי, ולמה זו יכולה להיות תקופה מצוינת להקים בה סטארט-אפים. -
Zijn er afleveringen die ontbreken?
-
כשאנחנו מדברים על תעשיית האגרו-פודטק - החדשנות הטכנולוגית שבמזון ושבחקלאות, אנחנו בדרך כלל מדברים על תחליפי חלבון לחלב, ביצים, דגים, פרמנטציה או הגביע הקדוש - סטייק מתורבת, ״בשר ללא סבל״.
הרבה מהפיתוחים הטכנולוגיים האלו, שעד כה בעיקר דיברנו עליהם, מתחילים להגיע אלינו לצלחת. חברת "יו-אגג", מפתחת חביתות וביצים עלומות מן הצומח, מספר חברות ישראליות כמו "אימג׳נדרי" ו"רי-מילק" מפתחות חלב וגבינות שמבוססות תאי חלב אמיתי בתהליכי פרמנטציה, ובסינגפור תוכלו להזמין סטייק מתורבת רק ב-17 דולר.
מדינת ישראל היא אחת ממרכזי הפיתוח הגדולים בעולם לתעשייה כאשר בארץ כמות הסטארטאפים השניה במספרה וכמות הגיוסים השניה במספרה. לא לנפש, אלא באופן אבסולוטי. נתון די מדהים. לרוב אנחנו מדברים על חלבונים אלטרנטיביים ממקורות ברי קיימא כפיתרון לרעב ולמשבר האקלים. במהלך המלחמה עלה צורך הרבה יותר מוחשי - ביטחון תזונתי.
נדבר בתכנית עם ד"ר תמי מירון - מנהלת טכנולוגיות ראשית בחברת "פרש-סטארט פוד-טק אינקובטור", שיושבת בימים כתיקונם בקריית שמונה ונאלצה להתפנות, ועם ניר גולדשטיין, מנכ"ל מכון מחקר "דה גוד פוד". נשוחח על עתיד תעשיית המזון החדשני בישראל ועל שינוי יעוד התעשייה בזמן המלחמה. -
הרבה טלטלות עוברות על הכלכלה הישראלית ובפרט על ההייטק הישראלי בשנים האחרונות. אי יציבות פוליטית, מלחמה והורדת דירוג… אנחנו רגילים לשמוע שבשנים הקרובות לא יהיו השקעות בהייטק הישראלי, מסוכן פה מדי, והמחירים גבוהים מדי.
מה ההשפעות של כל אלה, מה הסנטימנט של המשקיעים, או במילים אחרות - מה המצב שלנו באמת במובן הזה, ואיך לצאת מחוזקים מהמשבר?
הייטק בפקקים, מבית סטארטאפ ניישון סנטרל, מארחים את יעל בנימין - מנכ"לית ומייסדת "סטארטאפ סנאפ-שוט", ורו"ח מורן מסד הדר - שותפת ביקורת הייטק 'דלויט ישראל'. -
יותר מידי פעמים טכנולגיית משאבי אנוש מנסה למחשב תהליכים של העבר ולא את עולם העבודה של העתיד. עולם העבודה השתנה מקצה לקצה בעשור האחרון והפך ממקום שהולכים אליו למשהו שאנחנו עושים. איפה שפעם היינו מגייסים, משמרים, מפתחים ומפטרים אנחנו רואים היום צורות חדשות של עבודה, שיתופי פעולה, התקשרויות וציפיות. יש אנשים שבשבילם זה לא רק האתגר של הארגון אלא ממש המוצר והלקוח.
הייטק בפקקים היום עם רוני זהבי - מנכ״ל ומייסד הייבוב
אפילו בשביל יוניקורנים, שזו חיה נדירה גם ככה, יוניקורן בתחום אייץ'-אר-טק זו חיה עוד יותר נדירה. הייבוב גייסה באוקטובר האחרון 150 מיליון דולר לפי שווי של 2.7 מיליארד דולר. החברה הוקמה ב-2015, מעסיקה כ-800 עובדים, מחציתם בישראל והשאר בסידני, ברלין, אמסטרדם, ליסבון, לונדון וניו יורק, ומשרתת כ-3,500 לקוחות. היא פיתחה פלטפורמת ענן המיועדת לעסקים קטנים ובינוניים ומסייעת להם לנהל את העובדים, החל מתהליך הקליטה ועד לניהול ימי חופש, אופציות בחברה ואפילו סידור של הליך עזיבה או פיטורים.
מנקודת המבט הזו, נדבר עם רוני על השינויים בעולם העבודה ועל האופן בו הוא עוד צפוי להשתנות בשנים הקרובות. -
אלכסה וקורטנה, העוזרות האישיות, הן כמובן נשים. מצד שני אם תבקשו מהבינה המלאכותית היוצרת לצייר לכם רופא או מנהל, תקבלו גבר. זה לא באמת מפתיע, הכלים נבנו על ידי רוב כמעט מוחלט של גברים ומשתמשים במידע הקיים שהוא, כידוע, משקף מציאות שמנסה להשתנות. או שלא.
מחקרים רבים שיצאו ביום ההולדת הראשון של הבינה המלאכותית היוצרת מסמנים לנו שהולך ונפתח כאן פער מגדרי מובהק: נשים פחות מדברות, פחות לומדות, פחות משתמשות, פחות מאמינות. והפער הזה הולך לפגוע לנו - הנשים בתעסוקה, בשכר, בקידום, אפילו ביכולת למצוא עבודות גמישות.
הייטק בפקקים היום בשיחה עם שירה וינברג הראל - מומחית מוצר ובינה מלאכותית כדי להסתכל במבט נוקב על בינה מלאכותית ומגדר. נסתכל על הנתונים, על הסיבות, וגם על מה אנחנו יכולים ויכולות לעשות. בכל המישורים. -
בינה מלאכותית יוצרת - ג'נרטיב איי-איי - מביאה איתה הזדמנויות עצומות לשיפור תהליכים ארגוניים במגוון רחב של יישומים. למרות זאת ליישם בינה מלאכותית בתוך ארגון גדול זה לא עניין של מה בכך - יש אתגרי אבטחה, רגולציה, אימוץ וגם הלכה למעשה היכן באמת הטכנולוגיה מייצרת אימפקט. על מנת לשרוד ולצמוח, ארגונים נמצאים במרוץ חימוש ליישום הטכנולוגיה הזו באופן הטוב ביותר.
הייטק בפקקים היום מארחים את רינת זילברשטיין, סגנית נשיא בחברת הטכנולוגיה איי-טי-אנד-טי ומנכ"לית מרכז המו"פ בישראל. נדבר על האופן בו מתבצע יישום בינה מלאכותית ג'נרטיבית אצל עובדים וארגונים. -
האקזיט. לפני שבנינו כאן יוניקורנים, זה היה החלום של כל יזם. אבל קצת כמו שהחיים, בניגוד לאגדות, לא מסתיימים ב"הם חיו באושר ועושר", גם אחרי הרכישה יש חיים שלא כל כך מדברים עליהם.
הייטק בפקקים היום עם על היום שאחרי האקזיט עם רן גולדי גולדשטיין - סמנכ"ל תשלומים ביוניקורן הבלוקצ'יין פיירבלוקס, ולפני כשנתיים - מייסד ומנכ"ל חברת פירסט דיגיטל שנרכשה על ידי פיירבלוקס ב-100 מיליון דולר. לרן יש בקריירה 3 רכישות ועוד מה שהוא מגדיר 5 כשלונות למרות שכולנו יודעים שיזם לא נכשל, הוא רק לומד.
נדבר על פערים בין הציפיות למציאות ובדיעבד מה היה צריך לעשות, לבקש ואולי לעשות אחרת. ואיך גורמים לאקזיט להצליח?
פיירבלוקס מפתחת פלטפורמה ייחודית ומאובטחת לניהול נכסים דיגיטליים על גבי הבלוקצ'יין. -
החיבור בין בינה מלאכותית לרובוטיקה יכול לייצר רובוטים שמסתובבים בינינו ומחליפים אותנו בכל מה שאנחנו לא רוצים לעשות בעצמנו. החל מקיפול בגדים, דרך משלוחי מזון ועד קריאת ספר לילדים. בסי-אי-אס האחרון, (תערוכת הטק הגדולה בעולם שמתקיימת בקליפורניה) רובוטיקה הסתמנה כאחת מפריצות הדרך וההייפים הבאים. אם כך, מדוע אנחנו לא מרגישים נוכחות של רובוטים בחיי היומיום כבר היום? (מלבד רובוטים לשאיבת אבק) מתי נראה רובוטים מסתובבים ברחוב? ולמה זה עדיין לא קרה?
בפרק היום של הייטק בפקקים, מבית סטארטאפ ניישן סנטרל, נראיין את ד״ר הדס אראל, מומחית לאינטראקציית אדם- מכונה, מרצה וחוקרת באוניברסיטת רייכמן. נדבר איתה על רובוטים דמויי אדם, על חלוקה של החלל הציבורי עם מכונות, ועל הקשר הרגשי שנוצר בימים אלה בעזה בין חיילים לרחפנים ולכלבים ממוכנים שמצילים את חייהם. -
כבר שנים שקיימות בעולם תנועות שונות הקוראות לצמצם את שבוע העבודה. דיי-ויק-גלובאל 4 מריצה פיילוטים שונים שקוצרים פירות ומראים על הפחתת הסטרס ונטיה מופחתת להתפטרות, ניסויים כאלו נערכים גם בישראל ולא רק בתעשיית ההייטק. אם לצמצם אז ברימוט - תופעת הנוודות הדיגטלית תפסה תאוצה לאחר הקורונה וכיום שכירים ופרילאנסרים עונים למיילים לצד שייק קוקוס בפאי.
גם ברמה הכלכלית, הכנסה בסיסית אוניברסלית הוא רעיון שתופס תאוצה ונעשו בו ניסויים בקניה, דרום קוריאה, ארצות הברית, אירופה ואסיה (גם באיראן). מבחינה פיננסית רבים שואפים לצאת מוקדם לחופש כלכלי ותנועת "פייר" פופולרית מאוד בקרב עובדי ההייטק וקוראת ״לצאת מכלוב הזהב״ ולהצליח להגיע לפרישה מוקדמת. התנועות האלו היו קיימות עוד הרבה לפני היישום של הבינה המלאכותית אך כעת עוד יותר כשאנחנו מתחילים להרגיש את ההתייעלות בקצות האצבעות שלנו.
האם התופעות האלו יכולות להפוך לרחבות יותר? כיצד עושים את השינוי למעבר ל4 ימים? והאם אולי עכשיו שאנחנו צריכים ללמוד לשנות את ההרגלים שלנו כדי לאמץ את הטכנולוגיה החדשה, אולי עכשיו זה הזמן הנכון לעשות את זה?
הפרק הוקלט בספטמבר 2023, לפני המלחמה -
אנחנו רגילים לראות בעיתונות ההייטק וברשתות החברתיות בעיקר שיח על הצלחות, גיוסים, אקזיטים, אבל אצל מייסדי סטארט-אפים יש נושאים שפחות מדברים עליהם בחוץ. נושאים כמו: תמיכה נפשית, יחסים בין פאונדרים ועוד נשמרים לחדרי חדרים. זה מאוד מובן למה: לאף אחד אין אינטרס לדבר על זה. אנחנו כאן כדי לדבר על הנושאים הללו ועל נתונים.
דיברנו על המסע הנפשי של יזמיות ויזמים בשלבים מוקדמים ועל כמה הוא קשה, ואיך מתמודדים עם הנושאים ה"רכים" שקשורים למערכות יחסים ופסיכולוגיה כדי להגדיל את סיכויי ההצלחה.
הייטק בפקקים מבית סטארטאפ ניישון סנטרל מארחים באולפן את יובל אריאב, שותף מנהל ומייסד קרן סימבול. האזנה נעימה -
כשאנחנו מדברים על טכנולוגיה מסוימת בארוחת שישי זה אינדיקטור טוב שאנחנו בשיא תקופת ההייפ. ואכן חברת הייעוץ גרטנר מצאה שהבינה המלאכותית הגיעה לשיא ההייפ שלה באוגוסט 23׳. בחודשים האחרונים, לפני המלחמה, הקדשנו את רוב התכניות שלנו לבינה מלאכותית כי אנחנו מאמינים שבניגוד למטה-וורס או לבלוקצ׳יין הרבה מההייפ הזה מוצדק. מצד שני, כשמסתכלים על ה״כלכלה״ שמאחורי הבינה המלאכותית הרבה ממנה עדיין מאוד הפסדית, מה שאומר שאנחנו נראה שינויים דרמטיים במודלים הכלכליים שיגיעו עד ללקוח.
היום בהייטק בפקקים נדבר על הכסף שמאחורי הבינה המלאכותית ונבחן את האקוסיסטם סביב הבינה המלאכותית כאן בישראל. באולפן אלכס שמולוביץ, מנהל השקעות בויולה ונצ׳רז. -
הדו״ח האחרון של סטארטאפ ניישון סנטרל, נותן לנו תמונת אמת של השפעת המלחמה על ההייטק מאז מתקפת הטרור של החמאס ב 7.10, וכאשר אנחנו מדברים על ההשפעה של המלחמה על ההייטק אנחנו מדברים על חלק נכבד מכלכלת ישראל שהיה אחראי ל40% מהצמיחה ב2021.
אם כך, מהו עתידם של היוניקורנים שראינו בגיוסי 2021? בכמה נפגעו הגיוסים בשנת 23׳, שנת הריבית הגבוהה, המהפכה המשפטית והמלחמה? ומה המשמעות של הפגיעה בגיוסים.
היום בפרק ראיינו את אבי חסון המדען הראשי לשעבר ומי שכיהן כראש רשות החדשנות הראשון, לשעבר שותף בקרן ג׳מיני שחווה על בשרו גם את משבר הדוט קום. ציירנו תרחיש של החודשים הקרובים שככל הנראה יראו לא טוב, עם כותרות על סגירת חברות ופיטורין. אבל דווקא מתוך התרחיש הזה, חברות יתעוררו לגייס דאון ראונדס. סקרנו את הגיוסים בסקטורים השונים, אלו חסינים יותר ואלו פחות, והצגנו סקר של המשקיעים מחו״ל ומישראל והציפיות שלהם לקראת 2024.
לינק לדו"ח שנתי 2023:
https://finder.startupnationcentral.org/reports/2023-Annual-Report -
בפרק היום אנחנו מדברים על כניסתה של הבינה המלאכותית לעולם העיתונות. עולם העיתונות היום עדיין מתאושש מהמכה שקיבל מהמעבר לדיגיטל שקיצץ משמעותית בהכנסות של הפאבלישרז הגדולים, ויצר קוראים מפולגים שניזונים ממקורות מידע שונים.
האם הבינה המלאכותית, שכבר היום נמצאת בשימוש במרבית כלי התקשורת הגדולים, תשיב את הכח והתקציבים לעיתונות? או שתהווה מכה קשה ונוספת לתחום? במכתב התביעה שהגישה ה'ניו יורק טיימס' כנגד Open AI, נטען שיש תחרות של ממש בין מנועי הבינה המלאכותית לבין הפאבלישרז. מצד שני היכולת לעשות שימוש מחדש בקלות בתוכן והתאמה אישית אליה התרגלנו מהרשתות החברתיות מאפשרת לכלי התקשורת הגדולים להפיץ את התוכן שלהם בקלות יותר.
הייטק בפקקים, מבית סטארט-אפ ניישון סנטרל, עם אלדד מניב, נשיא וסי-או-או של טאבולה ועומר בן יעקב, עיתונאי הסייבר והדיסאינפורמציה של עיתון 'הארץ'. -
אוכלוסיות כמו: ערבים, חרדים, דרוזים, פריפריה, חיילים קרביים ועוד, עדיין נמצאות בתת ייצוג בהייטק הישראלי. יש מאות יוזמות מדהימות שמטרתן לחבר ולהכשיר אותן בשביל להיות חלק אבל משהו עדיין לא לגמרי עובד. היום אנחנו נדבר על יוזמה שמגיעה מהשטח בהייטק שבאה לגרום לזה לקרות, כולל תקומת הנגב המערבי עם חזון גדול וחלוצי ותוצאות שקשה להתווכח איתן.
פלייס-איי-אל היא יוזמה ללא כוונות רווח שמטרתה היא לגשר על הפער בין אוכלוסיות שקשה להן יותר להתקבל לעבודות בהייטק הישראלי. בפלייס-איי-אל זיהו שלושה גורמים עיקריים לקושי של אוכלוסיות בתת ייצוג להתקבל להייטק, ויצרו דרכים אפקטיביות לפתור אותן. היום באולפן נארח את עידן טנדלר מקים ויו”ר מיזם פלייס-איי-אל, סגן נשיא בכיר בפאלו-אלטו נטוורקס.
הצטרפו ל Place-IL:
https://place-il.org/ -
עם אורי אליאבייב, יועץ בתחום הבינה המלאכותית ומייסד
Machine & Deep Learning Israel
לפני כשנה, צ'אט ג׳יפיטי נכנס לחיינו בסערה וכל כך הרבה דברים השתנו מאז. לא תמיד קל להישאר מעודכנים בכל השינויים והפיתוחים שמייצרים ערך בכל כך הרבה דרכים שונות, ולהבין איך אנחנו מיישמים את זה בעבודה שלנו. בפרק של היום נדבר על מה התחדש לנו בתחום הבינה המלאכותית בזמן האחרון ואיך אנחנו יכולים ליישם אותה בעסקים ובעבודה.
דיברנו על הבינה המלאכותית הגנרטיבית והשפעותיה על מגמות חברתיות והתנהגותיות, על מה העתיד צופה לנו, איפה יש הזדמנויות לייצר ערך, על התקדמות מודלי השפה והתפתחותם. -
אין דבר כזה רגע של ייסוד של סטארטאפ. מתחילים לעבוד, מתאהבים במשהו שרוצים לפתור. ואז יש המון רגעים של התפתחות. אנחנו כל הזמן מייסדים את העשור הבא של החברה. הייטק בפקקים היום בשיחה עם עוז אלון מנכ"ל ומייסד האניבוק על חזון שנבנה על פני זמן ועל כל הנקודות לאורך הדרך שבהן יזם מגלה שמשהו השתנה כמשבר או כהזדמנות וצריך לדעת לזהות, להפנים ולהגיב.
-
"המצב קשה, אנחנו נורא מודאגים - אבל יהיה בסדר" - זה מסתבר הסנטימנט של היזמים הישראלים. לא סתם סנטימנט אלא ממש נשק סודי שמאפשר להייטק הישראלי להתמודד עם לחץ בזמן משבר - התקווה שיהיה בסדר גם כששום דבר לא בסדר. זה, וה "ביחד" של הקהילה, שהוא חזק ממה שרואים ברוב מדינות העולם.
הייטק בפקקים מבית סטארטאפ ניישן סנטרל השבוע על יזמות ישראלית במשבר. נירית כהן ואדר חי משוחחים עם פרופ דפנה קריב, ראש המסלול יזמות- מנהל עסקים, בית הספר אדלסון ליזמות, אוניברסיטת רייכמן, על המחקר שלה שמראה שיזמים ישראלים מתאוששים מאד מהר לעומת שאר העולם. ננסה להבין מה מאפיין יזמים ישראלים ובמה הם שונים מיזמים אחרים שמאפשר להם לצמוח ממשברים וגם נקבל ממנה טיפים ליזמים לתקופה הזו. -
מלחמת חרבות ברזל תפסה את ההייטק הישראלי במצב לא מזהיר.
בשנים האחרונות חווינו משבר בתעשייה, ירידות בגיוסים ובעסקאות, מגמות עולמיות וגם עניינים פנימיים.
נוסיף לזה את השפעות המלחמה ואנחנו מבינים שהולכים להיות לנו קשיים ואתגרים רבים.
איך ניגשים לזה? בפרק דיברנו עם מנכ״ל רשות החדשנות, דרור בין, וניסינו להבין איתו ביחד מה אפשר לעשות כדי לצאת חזקים ככל האפשר בימים אלה ובימים שאחרי.
המקומות בהם סטארט-אפים צריכים עזרה, האתגר החשוב שלנו ברמה הלאומית, התכניות של רשות החדשנות עבור סטארט-אפים, ואיך יוצאים מחוזקים כתעשייה ביום שאחרי. -
אנחנו ממשיכים בסדרת הפרקים שלנו על ניהול בזמן מלחמה, היום אנחנו עם יעל פלד אדם, ספורטאית מצטיינת ששברה את השיא הישראלי לקפיצה לרוחק של אסתר רוט שחמורוב, שיא שהחזיק 21 שנים ונשבר רק לאחרונה.
נדבר עם יעל על שני הסטארטאפים שהקימה, וים שעדיין קיים, מגייס ומצליח ולגונה הלת׳ שניהם בעולמות הדיגיטל הלת׳.
לאגונה ויעל עשו כמה החלטות אמיצות מאז השבעה באוקטובר. כבר בשבוע הראשון של המלחמה החליטו הפאונדרים שיעל תהיה אחראית על העובדים בישראל והשותף שלה, יוני שטיין, יסע לארה״ב עם משפחתו ויהיה אחראי על משקיעים ולקוחות אמריקאיים. לרוב, מבקשת יעל מהעובדים ״לעשות עבור החברה״. היא הבינה שבמלחמה המצב התהפך והחברה צריכה כעת להיות שם עבור העובדים. בשבוע הראשון, העובדים האמריקאים של החברה הראו סולידריות והיו קמים ב 2 בלילה להחליף במשמרות את העובדים הישראליים. נדבר על ״שגרת המלחמה״ כמעט חודשיים אחרי, בימים אלו המצב התהפך ועובדים שהתגובה הראשונית שלהם הייתה עשיה עכשיו מתחילים להרגיש את המלחמה ואת השחיקה. חברות שיצליחו להתנהל נכון ובאופן אנושי יצאו מחוזקים מהמלחמה, ננסה להבין איך עושים את זה. עם יעל פלד אדם, מייסדת-שותפה ומנכ״לית המוצר של לגונה הלת׳. - Laat meer zien
