Afleveringen
-
בפרק 69 של "לא רק יחצ", הלל פרטוק, יועץ אסטרטגיה ותקשורת, בשיחה על מיתוג ערים ועל תפיסה רחבה של טקטיקות ייעוץ תקשורתי.פרטוק, מי שנחשב לדובר עיריית תל אביב-יפו המיתולוגי, שיתף במסלול הקריירה המקצועי שלו, תוך התייחסות לשינויים ולכלים שהכניס לעולם יחסי הציבור, כלים שמשמשים דוברים, יועצי תקשורת וגופים רבים.שוחחנו על שימוש בשיווק חווייתי להעברת מסר – מלילה לבן ועד מרוץ הלילה - על מיתוג ערים ועל ניהול תדמית, ואיך יוצאים אל מחוץ לתחומי הקומוניקט.וגם, שיתף מניסיונו כדובר המשטרה, מה לדעתו צריך לעשות על מנת לשנות את התדמית השלילית של הגוף האמון על שמירת בטחון האזרחים.
-
בפרק 68 של "לא רק יחצ", מארק שון, דובר ומנהל קשרי הממשל של קבוצת בז"ן, בשיחה על ניהול משבר מתמשך – מזיהום וקריאה לפינוי המפרץ ועד מלחמה שהשפיעה על ניהול התקשורת של כולם.שוחחנו על מהו משבר שמנוהל לא טוב (כזה ששמעתם עליו), ועל תהליכי עבודה וקבלת החלטות בזמן ניהול משבר תקשורתי.על איך ועד כמה הכישורים שרכש בתפקידים הקודמים שלו כעיתונאי וכדובר רשות התחרות מסייעים לו בתפקידו הנוכחי ובהבנת השדות ובעלי העניין הרבים מולם הוא פועל, וגם על ניהול סיכונים עכשווי - בזמן מלחמה אבל לא רק – 1) פייק ניוז. 2) מתקפת סייבר. ו-3) פגיעה פיזית בתשתיות. הסדר אינו מקרי!וגם על אותו דו"ח מקינזי בנושא בז"ן שהוציא משרד ראש הממשלה לא מזמן, ועל תרומות וניהול תדמית והיה גם השאלון המהיר.
-
Zijn er afleveringen die ontbreken?
-
בפרק 67 של "לא רק יחצ", ליאת שמחה, הבעלים של משרד יחסי הציבור NutriPR, בשיחה על קמפיינים של יחסי ציבור במדיה בינלאומית ובמיוחד לסטארטאפים ישראלים בזמן מלחמה.
ליאת מתמחה ביחסי ציבור לתחומי הפודטק, אגריטק וכל מה שקשור למזון העתיד תוך מתן דגש על קיימות. שוחחנו על הקשר עם עיתונאים מתקשורת בינלאומית בתקופה הזו, על הקשר עם לקוחות בינלאומיים ועל האהדה שמקבלים מהן וגם על Trust – מול הלקוח ומול העיתונאי, מול המשקיע ומול הלקוח הפוטנציאלי.
ליאת שיתפה בחשיבות תחזוק הנכסים התדמיתיים של הלקוחות הבינלאומיים – האתר והלינקדאין, ועל הלינקדאין ככלי שיווקי חשוב במיוחד עבור סטארטאפים וגם אם היא מרגישה בעבודה שלה את ההשפעה של מלחמת חרבות ברזל, על הטולרנטיות של התקשורת הבינלאומית כלפי חברות ישראליות. -
לכבוד יום האישה הבינלאומי, פרק מיוחד עם אושרת קמחזי, מייסדת ומנכ"לית קמחזי תקשורת, בשיחה על ניהול תקשורת לאנשי ונשות עסקים.
בפרק 66 של "לא רק יח"צ", אושרת, יועצת תקשורת שעבדה עם אנשי עסקים בכירים, כמו אדוארדו אלשטיין ומוטי בן משה, תשתף על העבודה עם אשת העסקים הבכירה צפרא כץ, במה שונה ניהול מוניטין של אנשים אל מול ניהול מוניטין של חברות ומותגים, ועל הקשר התדמיתי המשמעותי שיש בין מי שעומד בראש הארגון למותג.
שוחחנו על חזון ועל ניהול ואיך הוא בא לידי ביטוי בדימוי התקשורתי של הפרסונה המתוקשרת. למה היא אומרת שכלי התקשורת הם לא חברים שלך ועל איך ומתי עושים תקשורת ויחסי ציבור לתרומות של חברות ועסקים מבלי ליפול לקלישאות ציניות. על החיבור של אנשי עסקים ישראלים בארץ ובעולם למדינת ישראל דווקא בתקופה הזו – האם מביעים תמיכה בפומבי ועד כמה זה משפיע על העסק.
וגם על הקמפיין שרץ ממש בימים אילו – "עוצרים את השיח המפלג", על רתימת משפיענים מכל התחומים, ואיך מצליחים להימנע מזיהוי פוליטי בקמפיין מסוג זה.
ואיך לא, כמובן שגם על יום האישה, על חשיפה תקשורתית של נשים ולמה לדעתה אין דבר כזה תקרת זכוכית -
פעמיים נדחו הבחירות לרשויות המקומיות, אך לבסוף הוחלט לקיים אותן ב-27.2, כ-4 חודשים אחרי המועד המקורי, זאת על אף המלחמה, המועמדים המגויסים והקשב הציבורי הנמוך.
בפרק 65 של "לא רק יחצ", סיון ברשי בהט, ראש מנהל דוברות והסברה של מרכז השלטון המקומי, בשחה על תקשורת בחירות בתקופת מלחמה.
שוחחנו על תפקיד מרכז השלטון המקומי ביחס לרשויות המקומיות ועל תפקידה כדוברת. על בניית הרשויות המקומיות כאוטוריטה משמעותית מול האזרחים ועל איך הקורונה העצימה את הצורך בשלטון מקומי חזק.
סיון שיתפה בהתמודדות ההסברתית עם המשבר בתחושת הביטחון האישית כתוצאה מאסון ה-7 באוקטובר ואיך "מסבירים" ביטחון. על מינוף הקשר הבלתי אמצעי, ההכרות עם קהל היעד והשימוש במשאבים קיימים בהעצמת היכולות של הרשויות המקומיות.
וגם כמובן על ההחלטה לקיים את הבחירות לרשויות המקומיות בתקופת מלחמה וגם למה ביום הבחירות היא בכלל בחופש. -
מהרגע שחיים הבין, ביחד עם כולנו, את ממדי האסון באותה שבת שחורה של ה-7 באוקטובר, הוא עזב את הכל והתייצב להוביל (בהתנדבות!) את המאבק התקשורתי של משפחות החטופות והחטופים.
בפרק 64 של "לא רק יחצ", חיים רובינשטיין, ממייסדי מטה משפחות החטופים וראש ציר התקשורת, בשיחה על ניהול תקשורת של מאבק אנושי שמטרתו לרתום את העם על מנת להשפיע על מקבלי ההחלטות בארץ ובעולם.
שוחחנו על המתח המובנה שבין מטרות המלחמה – החזרת החטופים ומיטוט שלטון החמאס ואיך משנים את המאזן כך שישרת את המשפחות, על איך מעניקים ייעוץ תקשורתי ותמיכה למגוון רחב של משפחות שמצד אחד לכולן מטרה אחת אך האינטרס הבסיסי של כל אחת מהן הוא שהאהובים שלה יחזרו. וגם על אותה מסיבת עיתונאים באיכילוב ואיזה לקחים הופקו ממנה. -
תקופת המלחמה חייבה אותנו, מנהלי התקשורת ויחסי הציבור, להתנהלות קצת אחרת. הרבה הקשבה למתרחש מחוץ לארגון, התמקדות במהלכי הסברה עם רגישות למתרחש בתקשורת והבנה שיש לנו את הכוח והיכולת לסייע במאמץ המלחמתי בפרספקטיבה הסברתית – החזית שהמלחמה הזו רק חידדה עד כמה היא חשובה למדינת ישראל. אך עדיין לוקה בחסר.
ולכן, בפרק 63 של "לא רק יחצ", בחרתי לארח את יניב חלילי, מנהל התקשורת של עידן ובתיה עופר, שאף מנהל את הקרן המשפחתית, לשיחה על הסברה בזמן מלחמה.
פניתי ליניב בעקבות קמפיין ההסברה לקהילת הלהטב"ק העולמית שהוא ממוביליו, אך היה לי ברור, כבר מהשיחה הראשונה אתו, שהסיפור התקשורתי הבאמת מעניין הוא משיכת הכספים של משפחת עופר מהארוורד, בעקבות גל האנטישמיות באוניברסיטאות בחו"ל, והתגובה הרפה והבלתי מספקת של העומדים בראשן. מאבק שהגיעה לעמודים הראשיים של העיתונים המובילים בעולם. -
בפרק 62 של "לא רק יחצ", גלי ברגר, סטוריטלרית, מומחית בניהול והובלה של השקות, מהלכי שיווק מורכבים שמייצרים אימפקט, ובניית אסטרטגיה תקשורתית למותגים, בשיחה על בניית תוכן שמייצר שינוי.
בשנים האחרונות יותר ויותר ארגונים ומותגים מאמצים לעצמם איזושהי אג'נדה חברתית, בין אם במסגרת האחריות התאגידית ובין אם למטרות תדמית. בשיחה גלי שיתפה איך עושים את זה נכון ואיך מייצרים חיבור נכון בין מותג לבין אג'נדה.
בשיחה גלי שיתפה בדרכה המקצועית שהתחילה בעיתונות הכלכלית, על תפקידה כדוברת סופר פארם ועד לפוזיציה הנוכחית כעצמאית שמלווה מותגים ואנשים לפתרון של מגוון אתגרים שיווקיים.
עיקר השיחה התמקדה במהלכי תוכן של יצירת שינוי ואימפקט, ביניהם מהלך סטיגמנטין שהשיקה בסופר פארם במהלך הקורונה, קהילת המשפיעניות הצעירות של סופר פארם טרום העידן שלכוווולללם היו קהילות וגם כמובן ששוחחנו על עד כמה מהלכים שיווקיים באמת מייצרים אימפקט ועד כמה הם אקט תדמיתי. -
בפרק 61 של "לא רק יחצ", נדב בורנשטיין, מגיש בקשת 12 ואיש תוכן בשיחה על יצרני תוכן.
נדב מגיש את "חי בלילה" כבר קרוב לעשור, וממש בקרוב תעלה גם תוכנית הטיולים שהוא מצלם ממש בימים אלו בכל מיני יעדים שווים בחו"ל. לצד כל העשייה התקשורתית נדב מנהל עמוד אינסטגרם מאוד מאוד פעיל, עם קרוב ל-120 אלף עוקבים ויוצר תוכן מקורי ופעמים רבות גם חדשותי בנושאי קולינריה. מהארץ ומהעולם.
בשיחה נדב שיתף על ההחלטה להתמקד בעולמות הקולינריה ועל הערך הייחודי שלו בעולמות האלו, על עבודה במספר פלטפורמות ושילוב בין בית לעבודה, על יצירת תוכן עם אג'נדה ועם ערך מוסף. וגם קצת טיפים לעבודה עם אנשי תקשורת ויחסי ציבור ועל המקרר שבחוץ. -
בפרק 60 של "לא רק יחצ", דנה נוימן, מנהלת התקשורת התאגידית ויחסי הציבור הגלובליים של חברת solaredge, בשיחה על ניהול תקשורת רב לאומית.
דנה הגיעה לאלביט ללא ניסיון קודם ביחסי ציבור ודוברות, אבל עם אנגלית שפת אם ויכולת כתיבה ברמה גבוהה, עם הרבה אמביציה ורצון להצליח!
במשך 14 שנים היא בנתה מערך תקשורת בינלאומי נרחב, שכלל גיוס משרדי יחסי ציבור בחו"ל וניהולם, קמפיינים בינלאומיים, מסיבות עיתונאים בארץ ובחו"ל והכרות מעמיקה ומאוד מרשימה של כלי התקשורת בכל מדינה ומדינה בה לאלביט יש עניין.
דנה שיתפה, עם הרבה דוגמאות, בניסיון הרב שלה וגם קצת באיך עושים את זה, אחרי הכל זו תעשייה ביטחונית ורב הנסתר על הגלוי, גם אם מדובר ביחסי ציבור...
שוחחנו על התפקיד הנוכחי שלה, שגם הוא מתמקד בעיקר בתקשורת בינלאומית ופחות כאן בארץ. שיחה מרתקת על תקשורת בינלאומית מאחת מנשות המקצוע המוכשרות בתחום. -
לכבוד יום יחסי הציבור הבינלאומי שחל היום, פרק מיוחד על עבודה עם יח"צניות ויח"צנים. פרק שרלוונטי לכל מי עובד עם עיתונאים ועורכות או שרוצה לעבוד בתחום. בפרק 59 של "לא רק יחצ", אפרת נומברג יונגר, עורכת וכתבת ב- Mako ובקשת 12, בשיחה על יחסי עבודה הדדיים עם יח"צניות ויח"צנים. בשיחה הראשונה שהייתה לי עם אפרת, במסגרת העבודה שלי בשטראוס - היא נזפה בי: גם שהתקשרתי בשעות אחר הצהריים המאוחרות כשהיא עם הילדים וגם שפניתי אליה בוואטסאפ ולא במייל.כן, צריך לדעת איך לפנות לכל כתב ועורכת, יש שמעדיפים במייל ויש המעדיפות בוואטסאפ. את זה יודעת כל יח"צנית מתחילה. ואפשרת מעדיפה במייל – והיא גם תמיד משיבה.אפשר שיתפה איך הגיעה לתקשורת אחרי 13 שנים כמנהלת תיקי השקעות בשוק ההון. שוחחנו על סדר היום שלה כעיתונאית, מתי היא פונה ליח"צנים והאם היא אוהבת להיות עיתונאית. מה חשוב לה בעבודה ובאיזו כתבה היא הכי גאה (תחקיר עוקץ הקשישים). ויש גם טיפים ליח"צניות שרוצות לעבוד מולה ולייצר כתבות עם ערך."עיתונאים צריכים אנשי תקשורת, הם חייבים אותם". תכלס.
-
בפרק 58 של "לא רק יחצ", מור שובבו, בעלים של משרד יחסי הציבור ויצירת התוכן-ג'ינג'ר תקשורת, על יחסי ציבור קולינאריים.בניהול יחסי ציבור לתחום המסעדנות, הקולינריה ואם מתייחסים לכלי התקשורת – אז לתא כתבי האוכל – צריך מומחיות. ממש כמו שיועץ תקשורת שמטפל במשרדי עורכי דין, או יועץ תקשורת שמטפל בארגונים ציבוריים-ממשלתיים צריך להתעמק ולהתמקצע בתחום. רק שכאן, כדאי (מאוד) שתהיה גם התשוקה לאוכל, כי זה עולם רווי יצרים!את מור פגשתי במסגרת ההערכות התקשורתית לשיתוף הפעולה המעולה שהיה לנו (ממתקי עלית ורגע מתוק) עם קשת ו"הקינוח המושלם". היינו שותפים למסעדת הקינוחים של עופר בן נתן ומסעדת פופ אנד פופ. מור למעשה יזם, הפיק, חיבר וניהל את התקשורת של כל אותו שבוע של פסטיבל קינוחים בשרונה מרקט.בסיום הפגישה הראשונה, אם להיות נאמנה אמת - אז דיי בהתחלה – ביקשתי ממנו שיבוא לפודקאסט – והוא הסכים. והתוצאה כאן לפניכם.דברנו על שבוע המטבח האיטלקי, שבוע הקינוחים, פסטיבל המטבח האסייתי, פרויקט נשים יוצרות קולינריה, הפרויקט של קשת 12 מאקו וג'ינג'ר תקשורת - ״המסעדות הכי טובות״, פסטיבל הקינוח המושלם, החמין של שרי ומיכל אנסקי ועוד פרויקטים קולינאריים שהגיעו כמובן גם לתקשורת.מור שיתף בהחלטה להקים משרד יחסי ציבור, אחרי שנים של עבודה וניסיון בעולם הקולינריה, על האגו, העשייה והאנשים שמאחורי עולם המסעדות. על העשייה החברתית וקידום אג'נדות של מסעדנים כאן בישראל, על הקשר שלו ל"מחתרת התקשורתית", ואיך מתוך החיים והאג'נדה האישית שלו הוא מייצר שינוי עבור כלל הקהילה הגאה ופועל למען זכויות להט"בים.
-
בפרק 57 של "לא רק יחצ", איתי בן חורין, מבעלי משרד הייעוץ התקשורתי – בן חורין אלכסנדרוביץ, בשיחה על הספר החדש שהוציא לאחרונה – "ניהול משברים". "ישנם רבים שנוטים לבלבל בין בקשה שגרתית לתגובה מהתקשורת, ציוץ לא מוצלח, יום קשה בעבודה או אירוע מאתגר, לבין משבר אמתי, כזה שיכול ממש לשנות את העתיד של אדם, של חברה עסקית או קהילה מן הקצה אל הקצה". ההבחנה החשובה הזו נמצאת כבר ב"פתח דבר" של הספר.קצת מוזר שבתחום צומח, עם לא מעט יועצי תקשורת, יועצים אסטרטגיים, דוברים ויח"צנים, יש כל כך מעט חומר תיאורטי ולימודי. והנה איתי, הוציא ספר שנותן הצצה מעמיקה על העולם המרתק הזה של ניהול משברים.בשיחה איתי שיתף בקריירה שלו ומתי הבין שניהול משברים זה התחום שהכי מעניין אותו. שוחחנו על איך חברה יודעת שהיא במשבר ומהם הצעדים הראשונים שחשוב לעשות. האם ניתן למנוע משבר, איך אנחנו יודעים שהמשבר מאחורינו ומהו ניהול מוצלח של משבר תקשורתי, מעבר לזה שהוא מעולם לא הגיע לתקשורת...הספר מחולק לשלושה שערים, כשבכל שער יש דוגמאות למשברים תקשורתיים ואופן ניהולם: משברים תקשורתיים של פרסונות, פרק על ניהול משברים הכולל חומר תיאורטי מעולה על איך מתכוננים למשבר, מודל לניהול משבר ומה צריך לעשות כדי להיות מנהל.ת משברים. והפרק השלישי על משברים תקשורתיים של ארגונים וחברות.בשיחה עם איתי הוא כמובן שיתף בדוגמאות קונקרטיות מתוך הספר, וגם האם יש חדשנות בעולם של ניהול משברים. ממליצה לכם לקרוא אותו, וגם אם לא, אז לפחות להאזין לפרק!
-
בפרק 56 של "לא רק יחצ", רני רביב, כותב נאומים ועורך, בשיחה על כתיבת נאומים!רני שיתף באיך הגיע מלהיות עורך וכתב בעיתון הצבאי "במחנה" ללכתוב נאומים לראשי ממשלה! שוחחנו על "העונה העמוסה" של הנאומים (ימי זיכרון ועצמאות), על התאמת טקסטים לאירועים ולפרסונות ספציפיות, בהתחשב בקהל היעד המאזין, על שימת האגו בצד ועל איך זה להיות תמיד מאחורי הקלעים כחלק אינהרנטי מהתפקיד וגם על הפעם שכתב הספד עבור אם שאיבדה את בתה היחידה.רני שיתף בטיפים מעשיים לכתיבת נאום טוב ומוצלח, באיך הלכה למעשה הוא יודע להתאים טקסט לפרסונה ספציפית וגם - עבור מי לא יכתוב נאום.
-
בפרק 55 של "לא רק יחצ", דנה כחלון-כהן, בעלת משרד יחסי ציבור, אסטרטגיה ודיגיטל הנושא את שמה, בשיחה על יחסי ציבור לעמותות.
דנה שיתפה בדרך העצמאית בה בחרה בשלב מוקדם בקריירה, שוחחנו על מתן ייעוץ תקשורתי לגופים ציבוריים ולעמותות ובמה שונה מתן שירות יחסי ציבור לארגון עסקי לעומת לארגון התנדבות. וגם, מה עושים כשיועץ התקשורת לא מתחבר לאג'נדה של הלקוח החברתי.
הרחבנו על קמפיין יחסי הציבור לגיוס תרומות לעמותת "עדי" בראשות דורון אלמוג, שכלל גם פעילות עם משפיענים ובכלל איך אפשר למנף פעילות יחסי ציבור באמצעות משפיענים וההפך. -
בפרק 54 של "לא רק יחצ", רון בר-אל, מייסד TURBA ומומחה לסטוריטלינג, בשיחה על מיומנות, שלדבריו היא הכי חשובה בשוק העבודה הנוכחי, ובטח ובטח ביחסי ציבור – סטוריטלינג.
רון שיתף בקריירה המרשימה שלו שהחלה בתפקידי עריכה ידיעות אחרונות, ערוץ 1 וערוץ 10. המשיכה בתפקיד מנכ"לות באחת מסוכנויות הפרסום הגדולות בארץ, דרך outbrain ועד לתפקידו הנוכחי.
שוחחנו על איך מכשירים עובדים וצוותי מנהיגות מתחומים שונים ושלא מגיעים מעולם הסיפורים (מהנדסים בהייטק לדוגמא), לאמץ את הגישה הנרטיבית ולספר סיפור אסטרטגי, כזה שיעיף את המוצר שלהם לשמים, למה יועץ תקשורת טוב צריך את המיומנות של סטוריטלינג ולא רק כדי "למכור סיפור" לעיתונאית.
רון טוען ש"כולנו נדרשים לשלוט במיומנות הכי חשובה בשוק העבודה של המאה ה-21 – היכולת לתקשר באופן אפקטיבי רעיון, מסר, מוצר, אג'נדה", ובשיחה גם שכנע אותי שאכן כך. הוא שיתף בטיפים אופרטיביים לסיפור סיפור טוב, ואיך זה משרת אותו גם בחיים המקצועיים שלו. הסביר למה להתחיל הרצאה בדרך שלא מצפים לה (כי משאירה את הקהל בהאזנה), וגם ביבי היה. -
בשנים האחרונות אנחנו שומעים יותר ויותר על איומי סייבר, על מתקפות סייבר ועל החזית החמקמקה הזו שמתקיימת במרחב הקיברנטי. השמירה על ביטחון זירת הסייבר נועד להמשיך ולהבטיח את תפקודן של רשתות התקשורת והמחשבים שלא יפגעו במתקפת סייבר. חזית שכבר לא כל כך חדשה, שבמלחמות העכשיו, הופכת לזירה דומיננטית בשמירה על הביטחון. הזירה השישית, אם תרצו, לצד האוויר, הים, היבשה, החלל והעורף.אם לקחת את מלחמת רוסיה-אוקראינה כדוגמא, אז אנחנו למעשה עדים למלחמתהסייבר העולמית הראשונה. מלחמה היברידית שבה מתקפות סייבר ומתקפות צבאיות מתואמות מתרחשות במקביל. "מלחמה היברידית". בפרק 53 של "לא רק יחצ", ליבי עוז, ראש אגף דוברות והסברה במערך הסייבר הלאומי, בשיחה על הסברה ודוברות לגוף שמעדיף שלא תהיה חשיפה תקשורתית. ליבי שיתפה על תפקידה כדוברת משרד המדע וסוכנות החלל הישראלית, על שבוע החלל כמותג, כולל שיתופי הפעולה עם רונה רמון (ז"ל) וליל המדענים. עיקר השיחה עם ליבי התמקדה בתפקידה במערך הסייבר הלאומי, מה זה המערך הזה, על הקמת מערך התקשורת בניהולה, ובכלל על הממד הביטחוני השישי, הסייבר, ולאור ההקדמה - למה הוא לא כפוף בעצם למשרד הביטחון...?ליבי שיתפה על הקשר בינה, כדוברת מערך הסייבר הלאומי, לבין דוברי ארגונים הנמצאים תחת מתקפת סייבר, כולל שיתופי פעולה עם משרדי ממשלה. וכן הרחבנו גם על אירוע הסייבר בחברת שירביט; מה היה שם ומה היה חלקו של מערך הסייבר בניהול האירוע.דברנו על אחריות העיתונאים בתוך אירוע סייבר ומה חלקה של התקשורת: מצד אחד קיים הממד התודעתי שבחשיפת עצם האירוע ומצד שני קיים הצורך הביטחוני שדורש סודיות.השיחה נעה על המתח שבין מה שמותר ואסור לחשוף, ממש כמו נושא השיחה שלנו – מצד אחד ליבי טוענת שאין הסברה טובה יותר מאירוע שבאמת קרה ופתח מהדורות, ומצד שני קיים הרצון להשאיר את ניהול המתקפות באפלת הרשת. אז איך עושים הסברה לגוף שמעדיף לא להיות בכותרות...?
-
בפרק 52 של "לא רק יחצ", מיכאלה כהן, דוברת הביטוח הלאומי, בשיחה על דוברות לגוף סטטוטורי.
בשנים האחרונות הביטוח הלאומי משנה את פניו. ממוסד ארכאי, בירוקרטי ולא נגיש, השירות התפתח והונגש, קיימת התייחסות לאוכלוסיות מיוחדות כמו ההתאמות למבוגרים עם "פטור מתור", או "חיסכון לכל ילד" שמכוון את ההורים לדאוג לעתיד הילדים שלהם ועוד. מיכאלה שיתפה בשינוי התדמית של הביטוח הלאומי, כולל הרחבה על חשבון אינסטגרם עם תוכן אינפורמטיבי, אבל בעיקר נגיש והומוריסטי, שהולך וצובר תאוצה.
דברנו על הקריירה והדרך שעשתה עד שמונתה לדוברת הביטוח הלאומי וגם איך זה להיות דוברת של גוף שפוגש בדרך כלל את האזרחים ברגעים של קושי ומשבר. -
בפרק 51 של "לא רק יחצ", יעל אפטר, אוצרת תוכן בשיחה על איך מפתחים תת התמחות של אוצרות תוכן מתחום של יחסי ציבור וייעוץ תקשורתי. יעל שיתפה במסלול הקריירה שלה שהחל בשירות הצבאי ככתבת ועורכת בעיתון "במחנה", דרך לשכת ראש הממשלה ועד תפקידה הנוכחי; התמחות ייחודית שנוצרה אחרי שנים של צבירת ידע, ניסיון ומומחיות ביצירה ואצירה של תוכן.יעל למעשה הגדירה תחום התמחות חדש של "אצירת תוכן", ממש כמו אוצרת במוזיאון, רק שכאן ה"חומר" הוא בעצם הכל - כל סיפור, מידע, ספר, מחקר, א.נשים מהעבר ומהווה ומהעתיד.שוחחנו על כלים מעולם הייעוץ התקשורתי שמשמשים אותה היום כאוצרת תוכן, איך היא עושה התאמות לקהלי היעד השונים ואיך היא בוחרת את פלטפורמת החשיפה.איך מתאימים את הכנסים הפיזיים לוועידות וירטואליות ואיך לוקחים נושא שכבר דיברו אליו ומוצאים את הדרך לספר אותו בדרך חדשה שעדיין לא סיפרו. שיחה על יצירת תוכן באמצעות חיבורים מיוחדים, זוויות מעניינות ונקודות מבט שטרם סופרו, באמצעות אוצרות תוכן חכמה ומדויקת. פרקטיקה ליחסי ציבור.
-
בפרק 50 של "לא רק יחצ", פנטאי אלמו, מזכירה ראשונה, דוברת ומנהלת הדיפלומטיה הציבורית בשגרירות ישראל בהאג, בשיחה על תקשורת ודיפלומטיה ציבורית.פנטאי שיתפה בשינוי הקריירה שעשתה עם ברגע שהחליטה להצטרף לקורס הצוערים המדיני של משרד החוץ, שינוי שהציב אותה ביחד עם משפחתה במגוון תפקידים דיפלומטים מרתקים ברחבי העולם; כסגנית השגריר בצ'ילה, סגנית השגריר באתיופיה, ברונדי ובאיחוד האפריקאי.כיום היא משמשת כמזכירה ראשונה דוברת ומנהלת הדיפלומטיה הציבורית בשגרירות ישראל בהאג. בשיחה היא שיתפה באתגרים ובמורכבויות שמגיעות לפתחה כדיפלומטית ישראלית ואיך היא מתמודדת איתן.שוחחנו על התפקיד שלה כדוברת השגרירות ומה זה אומר לנהל את הדיפלומטיה הציבורית של שגרירות ישראל בהאג.פנטאי, שעלתה מאתיופיה לישראל בגיל שנתיים שיתפה שהמוטו שמלווה אותה מאז ומעולם הוא: לא להיות במקום ״נוח״ יותר מדי זמן ולפתח ״רעב״ להגשמה ומימוש עצמי. ואין מתאימה ממנה לפרק מיוחד לכבוד יום האישה הבינלאומי.
- Laat meer zien
