Afleveringen

  • בפרק הזה אני, עדי קדר לוי, בן זוגו של אליאור מור יוסף, ראיינתי אותו כאדם שהכי קרוב אליו. אני לא רגיל לראיין אבל מה לא עושים בשביל האהבה ושלום הבית? דיברתי עם אליאור על המסע שלו כנער חרדי שהתמודד עם משברים וצמח מתוכם. דיברנו על המסע שלנו יחד כזוג ועל מלאכת צמיחה. אליאור מייצג בסיפור שלו את מלאכת צמיחה, שזו בעצם היכולת שלנו כבני אדם לצמוח ולהתפתח מתוך הקשיים שאנחנו עוברים בחיים.

    כשתאזינו לפרקה הזה אני בטוח שתתרגשו מאוד, תקבלו כלים שיעזרו לכם להתגבר על משברים ויעזרו לכם להפוך לאנשים שמפתחים מסוגלות וחוסן, שמצליחים להגשים את עצמם ולהצליח.

    הפרק עם אליאור לימד אותי שמותר לנו לגעת גם בחלקים הכואבים, הפגיעים והמפחידים של החיים ולתת להם מקום. אליאור הדגיש בפרק שלנו שמשברים וכאב אנושי הם חלק בלתי נפרד מהחיים, אבל בהינתן התנאים הדרושים, הם יכולים להוות מרחב לצמיחה והתפתחות.

    אליאור מצליח ליצור איזון בין כאב לצמיחה, בין לאפשר לעצמו להרגיש את הכאב ולשקוע בו באופן טבעי, לבין להיות מצטיין, להגיע להישגים ולהשתלב בחיים ובקהילה. מסתבר שזו לא משימה בלתי אפשרית, זו כנראה מלאכת צמיחה.

    הערת המערכת: הפרק של היום הוקלט לפני אירועי ה-7 באוקטובר ויהא זה לזכרו של בן דודו של אליאור שנרצח במסיבה ברעים. אביעד הלוי ז״ל. אליאור אנחנו אוהבים אותך והלוואי שנדע ימים טובים יותר. הפרקים של מלאכת צמיחה יכולים לשמש אתכם במיוחד בימים האלה. בעיקר אם אתם אנשי חינוך או הורים לילדים שנמצאים במסגרות. תגללו אחורה ואנחנו בטוחים שתראו בכך ערך רב.

    לכל השירותים של מלאכת צמיחה

  • אינה זלצמן היא אשת חינוך ותיקה ומנוסה, כיום מכהנת כסמנכ"לית בכירה ומנהלת המינהל הפדגוגי במשרד החינוך. אינה היא, אולי, האישה שאחראית על כל החינוך במדינת ישראל. חשוב לי להתמקד בנושא החינוך כי חלק מרכזי מחייהם של הילדים מתרחש במערכת החינוך. דיברנו על האתגרים במערכת החינוך, על הקשיים והמורכבויות, דיברנו על התוכנית שלנו "מלאכת צמיחה", שמקדמת ילדים לצמיחה ממשברים, בשיתוף השירות הפסיכולוגי ייעוצי, ודיברנו גם על סיפורי הצלחה ודברים טובים.

    ועל מה עוד דיברנו בפרק?

    • על הצפיפות בכיתות

    • על סרטוני האלימות הנוראיים שמופצים כיום

    • על חדשנות בלמידה

    • על צוותי החינוך וההתמודדויות הלא פשוטות שלהם

    • על חוסן וצמיחה אצל ילדים

    • ועל המסר של אינה לבני הנוער שמקשיבים לנו ומתמודדים עם משברים

    יצאתי מהשיחה עם אינה בהרגשה טובה. לצד הביקורת הרבה והמוצדקת שיש על המשרד על הריכוזיות ועל כל הדברים שצריכים שיפור דחוף, נראה שהמשרד עושה מאמצים אמיתיים להקשיב לשטח, לנסות להשתפר ולהתקדם בכיוון הנכון. יצאתי אופטימי. אני חושב שמותר וצריך להעביר ביקורת כלפי משרד החינוך וכלפי משרדי ממשלה בכלל, עם זאת, אני גם חושב שאנחנו צריכים ללמוד לדבר ולנסות לקדם דברים מהמקום שלנו. ייאוש זו לא תוכנית עבודה. איזו עוד ברירה יש לנו?

    לכל השירותים של מלאכת צמיחה

  • Zijn er afleveringen die ontbreken?

    Klik hier om de feed te vernieuwen.

  • דני בולר הוא מתכנת לשעבר, מורה לשעבר בבית הספר "הגימנסיה העברית הרצליה" שבתל אביב, יזם חינוכי ויוצר תוכן בהווה, ערוץ הטיקטוק שלו הוא הערוץ החינוכי בעל מספר העוקבים מהגבוהים בישראל. הערוץ של דני ידוע גם בתור אסק דני. בפרק דיברנו על הבעיות שיש במערכת החינוך הנוכחית, בעיות שמייצרות, אולי, משברים אצל הילדים. דיברנו על התוכניות של דני לרוץ לפוליטיקה, על לימודי ליבה, גמישות פדגוגית, חדשנות בחינוך, סרטוני האלימות שמופצים ברשתות ואפילו על הקשר של דני ושל ארגון "מורים מובילים שינוי" לפורום קהלת.

    ועל מה עוד דיברנו בפרק?

    על חרדים ויציאה בשאלה בהקשר של מערכת החינוך
    על אבולוציה ומדוע לא כולם לומדים אותה

    על התכנים שמערכת החינוך לא מלמדת והילדים נאלצים להשלים בעצמם בטיקטוק

    על שינוי מבנה מערכת הלימודים

    על למה מורות לספרות מחליטות עבור ילדים מה לרשום במבחן

    על למה חשוב לדני לדבר עם הילדים בכיתה על פוליטיקה

    ולמרות הכל, מהו הדבר הכי טוב במערכת החינוך, לפי דני

    יצאתי מהשיחה עם דני קצת מבולבל, אני מסכים עם דני בהרבה דברים ועם זאת, חולק עליו בהרבה דברים, השיחה עם דני גרמה לי לתהות לגבי עתיד מערכת החינוך, על האם באמת נדרש כאן שינוי מהותי? ואם כן, מה השינוי הנדרש? נראה שלצד אי ההסכמה שלי עם דני ולצד זה שהוא יכול לעורר מעט אי נוחות בגישתו המתריסה לעיתים, נראה שיש הרבה אמת בדבריו. אנחנו, אולי, צריכים לעשות חשבון נפש ולחשוב איך ייתכן שילדים רבים לא מתחברים לבית הספר, מרגישים שהמערכת לא רלוונטית עבורם ומעבירים את השנים החשובות האלו בהרגשה של סבל ותסכול. תודה לך, דני, על התובנות האלו ועל השיחה החשובה שלנו. אפשר שלא להסכים איתך, אפשר לומר שאתה מתריס, לעיתים, אך אי אפשר להתעלם מהנושאים החשובים והטעונים, מעט, שאתה מציף בפני כולנו. נראה לי שבמקום לטמון את הראש בחול, מוטב שננסה להקשיב לקולות שאתה, ושרבים כמותך, משמיעים, מתוך דאגה אמיתית לעתיד החינוך והחברה בישראל, וננסה להתמודד עם האמת. גם אם היא כואבת.

    לכל השירותים של מלאכת צמיחה

  • תמר לנגבורג היא מורה לאנגלית בתיכון בשוהם, תמר היא מהמורות שאוהבות את מקצוע ההוראה, היא אפילו מעידה על עצמה: אני מורה וטוב לי. חוץ מזה שתמר היא מורה, היא גם טיקטוקרית מצליחה עם מלא עוקבים ויש לה ערוץ מוצלח ביוטיוב ללימוד אנגלית. בשיחה דיברנו על איך קורה שמורה בישראל, נורמטיבית כמו תמר, נגררת לטיקטוק, מה היה חשוב לה לעשות שם ולמה היא מאמינה שאפשר ללמד ילדים ממקום אותנטי, פתוח וקרוב? דיברנו על צמיחה מתוך התמודדות עם משברים אצל ילדים, על גיל ההתבגרות, על רשתות חברתיות וחדשנות בחינוך.

    ועל מה עוד דיברנו?

    • על למה תמר לא תפרסם בטיקטוק תחתוני מחזור או הזרקות לשפתיים

    • ‏על מה גרם לה לצאת בוכה, פעם, משיעור

    • ‏על האם מורים מרכלים על התלמידים

    • ‏ועל למה חשוב ללמד ילדים להתמודד גם כשהמורה לא מוצאת חן בעיניהם


    השיחה עם תמר הייתה כיפית, נעימה ומצחיקה, מתחת לכל החזות המגניבה של תמר, המורה מהטיקטוק, ראיתי אשת חינוך מקצועית ורצינית, רגישה ואנושית, עם תפיסות חינוכיות וערכיות ברורות, שמבינה שאי אפשר להישאר מאחור ושאפשר לקדם את הילדים גם דרך הטיקטוק. התרגשתי מהאופן שבו תמר סיפרה על השליחות שהיא מרגישה בעבודתה, בקרבה שלה לילדים ובחיבור שלה למלאכת ההוראה. תודה תמר, על השיחה האופטימית הזו ועל כל העשייה שלך.

    לצפייה בפרק המלא ביוטיוב

    לכל השירותים של מלאכת צמיחה

  • אבנר דפני, הוא מנכ"ל עמותת רקפת המפעילה קבוצות חברתיות רגשיות לילדים, נוער ובוגרים המתמודדים עם קשיים חברתיים על רקע של חרדה חברתית ומופנמות. בפרק דיברנו על מהי הימנעות אצל ילדים ואיך אפשר להתגבר עליה. דיברנו על ילדים שגדלים עם החרדה החברתית והופכים למבוגרים חרדים חברתית, על תפקידו של בית הספר ביצירת שייכות עבור הילדים הללו ועל ההבדלים בין חרדה חברית מאובחנת לבין ביישנות ומופנמות שמובילות לקשיים בתפקוד החברתי והיומיומי.

    ועל מה עוד דיברנו בפרק?

    • על הסדרה הנפלאה בכאן 11, שישה אפסים, שהציגה דמות של אדם חרד חברתית, אבנר סיפר שהפקת הסדרה פנתה אליהם כדי ללמוד על חרדה חברתית

    • על איך אפשר לעזור לילדים עם חרדה חברתית

    • על הדברים שמחזקים חרדה חברתית אצל ילדים

    • על למה אסור להכריח ילדים עם חרדה חברתית לעמוד מול כל הכיתה ולדבר

    • ועל האם בכלל אנחנו לא מגזימים ואולי מדובר סתם כך בילדים קצת יותר ביישנים, איפה עובר הגבול?

    יצאתי מהשיחה עם אבנר אופטימי, לא תיארתי לעצמי עד כמה התופעה של ילדים עם חרדה חברתית נפוצה ועד כמה מופנמות וביישנות יכולות ליצור משבר אצל הילדים. עמותת רקפת פועלת למען ילדים ונערים עם חרדה חברתית ואנחנו, במלאכת צמיחה, משתפים פעולה עם עמותת רקפת וממליצים לצוותי החינוך והייעוץ לשלב את תוכניות רקפת בחינוך כדי לקדם את הילדים עם החרדה החברתית.

    לכל השירותים של מלאכת צמיחה

  • רותם כהני היא פסיכולוגית קלינית בהתמחות, מגישת הפודקאסט כאבי גדילה ויוצרת תוכן ברשתות החברתיות. רותם עוסקת בחיבור בין הנפש לגוף ומאמינה ביכולת שלנו, כבני אדם, לצמוח, להתפתח ולגדול. ובזה עוסק הפרק הנוכחי - צמיחה פוסט טראומטית. מה היא בכלל ואיך היא מתרחשת וגם איך נוכל לזהות את הצמיחה בתוכנו? דיברנו על ראייה אגוצנטרית אצל ילדים וגם על מה הם התחומים שבהם צמיחה פוסט טראומטית באה לידי ביטוי אצלנו.

    ועל מה עוד דיברנו בפרק?

    • על למה הרב בישיבה החרדית בייש אותי ליד כולם ואמר לי שזו בעיה שלי שחם לי בשיעור

    • על איך נוכל לעזור לילדים שמתמודדים עם משבר

    • על איך נוכל לקדם סביבה של צמיחה בתוך בתי הספר

    • על חשיבות השייכות בקידום צמיחה פוסט טראומטית

    • ועל כך שמשברים וכאב אנושי הם חלק בלתי נפרד מהחיים

    • וגם על למה לא נכון להאיץ בילדים שמתמודדים עם משבר לצמוח

    יצאתי מהשיחה עם רותם בהרגשה נהדרת, הרגשתי בשיחה ממש נינוח ורגוע, רותם משרה אווירה נעימה ויש בה משהו ממש מכיל ומכבד. אני מקווה שהפרק שלנו הצליח להסביר על מודל הצמיחה הפוסט טראומטית ואני מקווה שנצליח לקדם שיח של צמיחה לצד הכאב, פגיעות ועוצמה יחד כי אלו הם החיים, יש בהם כאב וגם הרבה מאוד הנאה ואושר. תודה לך, רותם, על השיחה המרתקת.

    לכל השירותים של מלאכת צמיחה

  • עידן אלבז הוא דוקטורנט לעבודה סוציאלית, מרצה וחוקר פחד מהישנות מחלת הסרטן, עובד סוציאלי קליני (MSW), שהחלים ממחלת הסרטן וכיום עוזר לחולים בסרטן, למחלימים ולבני המשפחה להתמודד עם המשבר ולקבל כוחות. דיברנו על איך אפשר לעזור לילדים שמתמודדים עם מחלות להתמודד, מה הדברים שמאפשרים להצליח להחזיק מעמד, עידן סיפר על החוויה האישית שלו כנער בן 14 שחלה בסרטן והחלים.

    ועל מה עוד דיברנו בפרק?

    • על זה שאם יש משהו קשה יותר מאשר להיות ילד חולה בסרטן הוא להיות הורה או אח של ילד שחולה בסרטן

    • על ההתקרבות לאלוהים ומציאת תקווה במצבים קשים

    • על שינוי בתפיסת העולם ובפרופורציות לחיים

    • על שייכות וקרבה למשפחה ולחברים בעתות משבר

    • ועל צמיחה פוסט טראומטית מתוך התמודדות עם מחלת הסרטן

    השיחה עם עידן ריגשה אותי מאוד. יצאתי ממנה מחוזק. התרגשתי במיוחד מהיכולת של עידן לספר את הסיפור שלו מתוך עמדה של עוצמה וכוח. כששאלתי את עידן מאיפה האופטימיות שלו, הוא השיב שהוא פשוט למד להנות מהדברים הקטנים בחיים. עבורו החיים קיבלו פרופורציות אחרות כי הם שבריריים והכל יכול להשתנות ברגע. כל פעולה, הכי קטנה, שאנחנו עושים, לא מובנת מאליה. תודה לך, עידן, על השליחות שלך בעולם וכל הכבוד לך על המסע מעורר ההשראה שלך. אתה ההוכחה לכך שגם אם יש משבר, לאחריתו יש תקומה.

    לאתר של עידן אלבז
    לאינסטגרם של עידן אלבז

    לכל השירותים של מלאכת צמיחה

  • אורנה איזנמן היא מנהלת תיכון אורט מיטרני חולון. זהו תיכון אליו מגיעים התלמידים שהמערכת לא הצליחה לקדמם, שמצליחים לסיים תיכון עם בגרות וגיוס לצה"ל בזכות הקשר והחיבור בין הצוות החינוכי לתלמידים. התיכון הזה, בניהולה של אורנה, זכה בפרסים רבים, לרבות פרס חינוך ארצי. אורנה היא מנהלת פורצת דרך ומובילה בגישתה החדשנית ובאופן בו היא רואה את התלמידים ואת הצרכים שלהם. דיברנו על תפיסות חינוכיות ועל משברים וצמיחה. דיברנו גם על משמעת בבתי הספר והעצמת בני נוער. אורנה הדגישה את נקודת מבטה הייחודית: "מה זה ילדים? ילדים הם אנשים קטנים. הם רק רוצים שיעריכו אותם ויראו אותם. כמו כולנו".

    ועל מה עוד דיברנו בפרק?

    • על איך זה שאורנה, כאשת חינוך ב-33 שנה האחרונות, הגיעה לטיקטוק

    • על מה היא חושבת על נשירה של בני נוער

    • על למה אורנה לא מוכנה שיקראו לתלמידים שלה "נוער בסיכון"

    • ועל החוויה האישית של אורנה כילדה שחיפשה דמות ורצתה שמישהו יראה אותה

    יצאתי מהשיחה עם אורנה אופטימי. עם כל מה שאומרים על החינוך בישראל, השיחה עם אורנה הזכירה לי, שלצד כל האתגרים, יש לנו כאן מערכת חינוך טובה. התלמידים של אורנה זכו וגם כולנו זכינו, כחברה, שיש לנו אנשי חינוך מובילים כמו אורנה.

    האינסטגרם של אורנה איזנמן
    הטיקטוק של אורנה איזנמן

    לכל השירותים של מלאכת צמיחה

  • עוז טל שחר הוא מחנך כיתה ה' וסגן מנהל בבית הספר גורדון בתל אביב. עוז נבחר להיות "המורה של המדינה" לשנת תשפ"ג. בפרק דיברנו על תפקידם החשוב של צוותי החינוך ביצירת שייכות, עוגן וביטחון לתלמידים שחווים קשיים חברתיים ורגשיים כתוצאה מטראומות ואירועי משבר.

    ועל מה עוד דיברנו בפרק?

    • על למה התלמידים הביאו לעוז עוגת חצילים?

    • על מה ההורים יכולים לעשות כשאין תקשורת טובה עם המורה?

    • על גישות חינוכיות ויחס לתלמידים

    • על מה עוז עשה כשתלמיד סיפר לו שהוא מרטיב בלילה ולא יכול לצאת לטיול שנתי?

    • על מערכת החינוך ותפקיד ההוראה

    השיחה עם עוז חידדה לי עד כמה חשוב התפקיד של המורה בכיתה. למדתי מעוז שילדים צריכים שיכבדו אותם ושהם בעיקר צריכים שידברו איתם על רגשות ויתנו להם כלים לחיים, זה חשוב להם יותר מהלימודים הרגילים.

    לכל השירותים של מלאכת צמיחה

  • שרון צונץ היא פסיכולוגית חינוכית מומחית ומדריכה. ממייסדות עמותת אמפטיה, ממציאה משחקים, מלווה תכניות טלוויזיה וסופרי ילדים. אחת מצוות המומחים בסדרת הטלוויזיה המצליחה -"החיים הסודיים של בני ה- 4" ובעונה החדשה -"החיים הסודיים של בני ה- 5" המשודרת ב yes. בפרק דיברנו על תקשורת מקרבת ואיך נזהה שהילדים מתמודדים עם טראומות ומשברים ומה נוכל לעשות כדי לעזור להם.

    ועל מה עוד דיברנו בפרק?

    על איך נבין מה הן החוזקות של הילדים שלנו‏על חשיבות הדיבור על רגשות ‏על איך נדע לעזור לעצמנו, כהורים, כדי שנוכל לעזור לילדיםאיך נצליח ליצור קשר קרוב עם הילדים שלנו ‏על הקשבה הורית והימנעות משאיפה לשלמות

    יצאתי מהשיחה עם שרון בהרגשה טובה. לא פשוט לגדל פה ילדים, הם כנראה יחוו משברים וקשיים בנקודות שונות בחייהם, אבל לגמרי אפשרי ליצור איתם קשר קרוב, ללמד אותם להתמודד ולצמוח ולייצר אווירה נעימה ומאפשרת במשפחה.

    לכל השירותים של מלאכת צמיחה

  • שלומי פורקוש הוא עובד סוציאלי (MSW) שמתמחה בתרבות הבילוי והתנהגויות סיכון של בני נוער. בעבר ניהל יחידת איתור נוער. בעל ניסיון של 15 שנים בעבודה עם נוער על רצף הסיכון וההתמכרות. כיום מנהל מרכז יום תומך רב תחומי לנוער בסיכון, מטפל בקליניקה פרטית בפרדסיה ומוביל את התוכנית "חומר למחשבה" במערכת החינוך. לשלומי תואר ראשון (B.Ed) בחינוך מיוחד וחינוך בלתי פורמאלי עם התמחות בתחום קידום נוער ותואר שני בעבודה סוציאלית (MSW) עם התמחות בטיפול בילדים ונוער. התוכנית החינוכית "חומר למחשבה"- סוגיות בתרבות הבילוי של בני הנוער פועלת בהצלחה מרובה עם למעלה מ-1,000 הרצאות, סדנאות וימי עיון בעשור האחרון ולמעלה מ- 40,000 משתתפים ומשתתפות.

    על מה דיברנו בפרק?
    • על שימוש במסכים וההשפעות של הרשתות החברתיות על הנוער
    • על האם כל הנוער מוגדר בסיכון, על תרבות הצריכה, טרנדים ומודל היופי
    • על הגיל הממוצע לחשיפה לפורנו בישראל וגם על איך הילדים של פעם ראו פורנו
    • על תמיכה רגשית והתפקיד של ההורים ביצירת מקום בטוח עבור המתבגרים
    • ועל הצעדים שצוותי החינוך יכולים לעשות כדי לייצר שייכות לתלמידים שחוו טראומה ומשבר

    יצאתי מהשיחה עם שלומי קצת מודאג, שאלתי את עצמי האם המצב עד כדי כך גרוע כאן? הפרק הזה מציב תמונת מראה בנוגע לסכנות ולאתגרים שיש לנוער אבל לא הכל גרוע. מה שמעודד זה שאפשר להתקרב למתבגרים, לדבר איתם בפתיחות על הכל ולעזור להם לעבור את הגיל הסוער הזה בשלום.

    כל הדרכים להיות בקשר עם שלומי:
    אתר
    פייסבוק
    אינסטגרם
    טיקטוק

    לכל השירותים של מלאכת צמיחה

  • יעל שרר היא פעילה חברתית, במאית דוקומנטרית, עיתונאית וסופרת ישראלית. בשנת 2019 הקימה שרר את "הלובי למלחמה באלימות מינית". בפרק דיברנו על חשיבות הקצאת המשאבים לטיפול בנפגעים ונפגעות. דיברנו על תפקידם המשמעותי של צוותי החינוך והייעוץ בקידום תמיכה חברתית ועידוד שייכות בעבור תלמידים ותלמידות שנפגעו מינית ועל המורכבות של פגיעה מינית בילדות.

    ועל מה עוד דיברנו בפרק?
    • על זה שאנחנו צריכים להפסיק לומר שאונס זה רצח וצריכים להתחיל לתת אופק ותקווה
    • ‏על איך נפגעים ונפגעות מרגישות כשמקשיבים לסיפור האישי שלהן מתוך רחמים
    • על למה חשוב לתת לנערות ונערים שנפגעו מינית טיפול רגשי מקצועי מוקדם ככל הניתן
    • למה חשוב ללמד בבתי הספר על מוגנות מינית ולמה צריך לדבר על מיניות כבר מכיתה א'
    • על איך צוותי החינוך יכולים לאתר ולזהות תלמידים ותלמידות שנפגעו מינית
    • ועל למה אנשי מקצוע צריכים להפסיק לומר לנפגעות שהכל אבוד ושנגמרו החיים

    כנפגע בעצמי אני חושב שהמסר המשמעותי ביותר שלקחתי מהפרק הזה הוא כשיעל אמרה: "לא סיימנו את החיים", יצאתי מהשיחה בהרגשה מעודדת ועם המון תקווה. יעל שרר, שהדליקה משואה ביום העצמאות וריגשה את כולנו עם המסר הברור שאפשר לרפא ואפשר לתקן, מייצגת בעשייה שלה, אולי יותר מכל, את מלאכת הצמיחה. אני מקווה שהפרק הזה יצליח להביא לשינוי בשיח הציבורי בנוגע לפגיעות מיניות ובייחוד אני מקווה שהפרק הזה יביא לשינוי בגישתם של אנשי המקצוע כלפי תלמידים ותלמידות שנפגעו מינית.

    תקציר
    (0:00) - היכרות עם יעל שרר והפעילות של הלובי למלחמה באלימות מינית
    (3:16) - מה הם המניעים שהובילו את יעל שרר לפעול בתחום הפגיעות המיניות?
    (8:13) - למה חשוב לעסוק בעלויות של נפגע או נפגעת למדינה?
    (10:48) - "על הקשבת הרחמים ועיסוק ב"צהוביקו
    (12:45) - למה חשוב לתת טיפול לנפגעים ונפגעות?
    (15:40) - פגיעה מינית לא רק באוכלוסיות מוחלשות
    (19:36) - למה בחברה שיעל שרר מנהלת אסור לדבר על חוויות אישיות של פגיעה מינית?
    (27:17) - על "הגפרור" והחוויה של יעל בעקבות טקס הדלקת המשואות ביום העצמאות
    (33:42) - על דיבור וחינוך למוגנות מינית
    (37:39) - מה צוותי החינוך יכולים לעשות כדי לקדם מוגנות מינית?
    (39:29) - כללי עשו ואל תעשו לצוותי החינוך בשיח עם ילדים על פגיעות מיניות
    (42:35) - איך ישראל, ביחס לעולם, בתחום הפגיעות מיניות?
    (45:00) - על הנראטיב השגוי של אנשי המקצוע בנושא פגיעות מיניות
    (48:19)- "לא סיימנו את החיים" על חשיבות התמיכה מהסביבה
    (51:00) - מה החלום של יעל שרר בנושא הטיפול בנפגעים ונפגעות?

    לכל השירותים של מלאכת צמיחה

  • מתי בפעם האחרונה נכנסנו מלוא קומתנו אל עולמם של הילדים ובדקנו מה קורה שם? בפרק הזה ניסיתי לעשות את זה ולהבין מה חשוב לילדים. אריאל הרמולין הוא תלמיד בן 10 הלומד בכיתה ד'. בפרק דיברנו על התמכרות למסכים אצל ילדים, על מורות שצועקות בכיתה ועל עוד כל מיני דברים. אריאל הציע רעיונות על איך אפשר להפוך את השיעורים בבית הספר למעניינים יותר עבור התלמידים, דיברנו גם על כל מה שכיף בבית הספר ועל כל מה שפחות כיף, על היחס שלנו, המבוגרים, לילדים ועל איך תלמידים יכולים לצמוח מתוך התמודדות עם משברים וקשיים. הפרק הזה יקר לליבי במיוחד כי איך אפשר לעשות פודקאסט על צמיחה פוסט טראומטית אצל ילדים ונוער בלי להקשיב להם, לשתף אותם ולהבין מה חשוב להם?

    ועל מה עוד דיברנו בפרק?
    • על איך זה שמורות חדשות במערכת החינוך נחמדות יותר לתלמידים מאשר מורות ותיקות

    • על הדברים שאריאל היה משנה בבית הספר, לו היה מנהל את בית הספר

    • על איך זה שיש ילדים שמקובלים יותר וכאלה שפחות ולמה מורות עושות אפליות בין תלמידים

    • ‏על הדברים החשובים לתלמידים ולמה הם מרגישים שהם צריכים יותר תשומת לב מהצוות

    יצאתי מהשיחה עם אריאל במחשבה על כך שאולי אנחנו צריכים להקשיב יותר לתלמידים ולצרכים שלהם. לשאול אותם: "מה חשוב לכם?", לנסות לסמוך עליהם. אני מקווה שקולו החשוב של אריאל יצליח להביא לשינוי ביחס לתלמידים במערכת החינוך בישראל.

    (0:00) היכרות עם אריאל
    (3:30) איך אפשר לעזור לילדים שמתמודדים עם משברים?
    (4:00) המבוגרים מתייחסים יפה לילדים?
    (6:10) הרעיונות של אריאל לגבי שיפור מערכת החינוך
    (8:35) איך זה להיות תלמיד בבית הספר?
    (9:52) מה אריאל הכי אוהב בבית הספר?
    (11:06) "אני לא רוצה להשוויץ אבל אני טוב במתמטיקה"
    (12:34) מה הם הדברים שחשובים לילדים?
    (13:50) סוגי מורות בבית הספר לפי אריאל
    (15:49) מה צריך לשנות בבתי הספר?
    (17:00) מה אריאל חושב על מורות שצועקות בכיתה?
    (19:00) איך היה לאריאל בקבוצה החברתית של מלאכת צמיחה?
    (28:29) מה בתי הספר צריכים לעשות כדי לעזור לתלמידים?
    (30:28) מה אריאל רוצה להיות כשיהיה גדול ומה הוא חושב על כסף?

    לכל השירותים של מלאכת צמיחה

  • לימדו אותנו שוורוד הוא צבע של בנות וכחול של בנים, אבל האם זה באמת חייב להיות ככה? העולם שלנו התפתח והיום ברור שכדי לגדל ילדים וילדות שיוכלו להגשים את עצמם ואת חלומותיהם, נדרשת מודעות מגדרית! אבל מה זה אומר? בשיחה עם דפנה פייזר דיברנו על הדרכים בהן ניתן לעזור לבנים ובנות המתמודדים עם טראומות ומשברים, איך המודעות המגדרית משפיעה על החוסן האישי ולמה כשהגננות מבקשות להביא לגן סלט או עוגה, הן פונות בקבוצת הוואצאפ של הגן, רק לאימהות?

    ועל מה עוד דיברנו בפרק?
    • האם תלמידות באיראן ובסין משתלבות במקצועות מדעיים יותר מאשר תלמידות בישראל ‏
    • האם שיח על מגדר עוד רלוונטי בכלל בעולם המתקדם והנאור שלנו
    • למה לא מוסרים לבנות המשחקות כדורגל, את הכדור על המגרש ואיך זה מרגיש כשאת הבת היחידה בחוג רובוטיקה
    • איך ההבנה של בנים בדינוזאורים תורמת להם בבגרות
    • למה מורות נוטות לגונן על תלמידות ולדחוף קדימה תלמידים ואיך נוכל - הורים וצוותי חינוך, לייצר סביבה תומכת ומודעת מגדר

    דפנה פייזר, יועצת להורות וחינוך מודע מגדר, אשת חינוך, מורה בתיכון ומחברת הספר: "החיים הם לא ורוד וכחול – המדריך לחינוך והורות במודעות מגדרית". הקימה את קבוצת הפייסבוק "הורות במודעות מגדרית" ומנהלת אותה. לקבלת רשימת ספרי הילדים של הורות במודעות מגדרית. לדף הפייסבוק של דפנה פייזר – במודעות מגדרית. לעמוד האינסטגרם של דפנה פייזר.

    תקציר
    0:00 - היכרות עם דפנה פייזר
    (1:25) - מה זה הורות וחינוך במודעות מגדרית?
    (3:50) - אבל אולי אי אפשר להימנע מההסללה המגדרית, כי ככה זה וזהו?
    (5:05) - בסין ואיראן בנות מתקדמות יותר מאשר בישראל?
    (6:30) - אין שוויון, סבבה, מה צריך לעשות?
    (11:56) - תגידי, זו באמת בעיה? זה לא משהו שכבר עבר מן העולם?
    (15:00) - מה הבעיה עם זה שבנות אוהבות מדבקות ורודות, זה לא הטבע שלהן?
    (16:26) - על התפתחות המוח והטיות מגדריות. מה אפשר לעשות אחרת?
    (17:30) - תפקיד ההורים ביצירת הזדמנויות שוות
    (19:00) - על ההבדלים בין בנים לבנות בלגיטימציה לדבר על רגשות וקשיים
    (21:00) - למה לא טוב לגונן על בנות?
    (29:30) - מה אפשר לעשות כדי לקדם מודעות מגדרית?
    (34:14) - איך נבדוק אם הגענו כבר למצב של שוויון הזדמנויות?
    (36:06) - מה האיחול של דפנה למערכת החינוך?

    לכל השירותים של מלאכת צמיחה

  • בפרק דיברנו על מצב הנוער בישראל ועל הקשיים שלהם כתלמידים, ביררנו מה חשוב להם ומה הם היו משנים במערכת וגם למה כל כך חשוב להם להיות פעילים חברתית ולהשפיע על העתיד שלהם. רן שי, יו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית, הסביר לי מה המשמעות של שיתוף בני נוער בתהליכי קבלת ההחלטות ומה הוא חושב שצריך להשתנות במערכת החינוך (ידעתם שבזכות מועצת התלמידים והנוער גם בני נוער מצביעים לרשויות המקומיות מגיל 17?)

    ועל מה עוד דיברנו בפרק?
    • על איך זה שהקניונים חזרו לפעילות לפני בתי הספר בתקופת הקורונה
    • עם אילו אתגרים מתמודדים בני הנוער כיום ומה הצרכים שלהם
    • על שילוב תלמידות חרדיות בקבלת ההחלטות במועצת התלמידים והנוער
    • למה בעיניי הנוער, אבי מעוז (יו״ר מפלגת נעם) לא מייצג את היהדות המתונה והמכבדת

    מדברים כל הזמן על "הנוער של היום" אבל מהשיחה הזו דווקא יצאתי אופטימי כי יש לנו אחלה נוער, עם מודעות חברתית גבוהה ורגישות מופלאה. הנה כל הדרכים להיות בקשר ולעקוב אחרי הפעילות של מועצת התלמידים והנוער הארצית:
    אינסטגרם
    פייסבוק
    טיקטוק

    תקציר
    0:00 - היכרות עם רן שי ומועצת התלמידים והנוער הארצית
    (6:59) - למה יו"ר מועצת הנוער והתלמידים הארצית לא מגיע ללימודים?
    (9:20) - למה רן שי חושב שמערכת החינוך צריכה להטמיע כלים להתמודדות רגשית?
    (14:10) - על דימוי גוף ומודל היופי של בני הנוער
    (17:40) - מה צריך לשנות בבתי הספר?
    (21:19) - האחריות של הנוער אחד כלפי השני
    (23:26) - "הכלים הרגשיים צריכים להתחיל מהדברים הקטנים"
    (24:20) - האם מועצת התלמידים והנוער הארצית מייצגת את מגוון האוכלוסיות בחברה הישראלית?
    (25:49) - על שילוב תלמידות חרדיות במועצת התלמידים וגם - האתגרים של התלמידים החרדים זהים לאלו של החילוניים?
    (31:09) - מה חושב הנוער על סערת אבי מעוז בחינוך (יו"ר מפלגת נעם)?
    (34:40) - מה דעתם של בני הנוער על המחאות סביב המהפכה המשפטית?
    (38:16) - מקבלי ההחלטות מתייחסים ברצינות לצרכים של הנוער?
    (41:36) - מה לדעת רן שי יהיה העתיד של מערכת החינוך בישראל?
    (43:38) - מה צוותי החינוך יכולים לעשות בשטח מהמקום שלהם?
    (46:49) - בני הנוער מתנהגים יפה ברשתות החברתיות?
    (47:19) - אז בסך הכל, יש לנו נוער טוב?

    לכל השירותים של מלאכת צמיחה