Afleveringen
-
נקמתו של ארדואן: גל ההפגנות בטורקיה וההקצנה ביחס לישראל
חוקרת טורקיה במכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס, מסבירה את האירועים והמהלכים שהובילו למעצרו של ראש עיריית איסטנבול, אקרם אימאמאולו, כצעד נוסף של ארדואן לביסוס שלטונו ודיכוי האופוזיציה, ואת הפגנות המחאה שהתפרצו בעקבות זאת. בתוך כך, גליה מנתחת את התהליך שבמסגרתו הידרדרה טורקיה בהנהגת ארדואן לשלטון אוטוריטרי: כיצד טרפד ארדואן את האפשרות שייבחר לו מחליף, בלי לבטל את הבחירות? מה הלכי הרוח בקרב הציבור הטורקי, ובייחוד בקרב צעירים, על רקע מהלכים אלה והמצב הכלכלי החמור? מה טיב הקשרים בין ארדואן לטראמפ והאם הוא מקבל גיבוי מנשיא ארה״ב כעת? ועוד קודם לכן - מה עומד ברקע להחרפה ברטוריקה האנטי-ישראלית של ארדואן, והתבטאותו האחרונה בעניין ״השמדת ישראל״.
מעבר לרשת: החזרה ללחימה מהעין העזתית – זעם על חמאס, הפגנות וחיסול חשבונות
חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח העזתי בתוך הרצועה בעקבות חזרתה של ישראל ללחימה ותחילתו של מבצע ״עוז וחרב״.
בחלק הראשון מציגה פרלוב את הזעם הציבורי בעזה כלפי חמאס: האצבע המאשימה המופנית כלפיהם בעקבות החזרה ללחימה, הדרישה של העזתים מארגון הטרור להשיב את החטופים, למסור את הנשק ולצאת מעזה, והכעס על כך שהם מתחבאים במחנות העקורים ובבתי החולים. עוד דנה פרלוב בנטישת ערך ה"סומוד" (העמידה האיתנה) וערך האסירים והרצון להחליפם באוכל ובאוהלים.
בנוסף, נבין את הזעם שמופנה כלפי העולם הערבי, הטענות על תפקידן של מצרים וקטאר בסבלם של העזתים והניסיון של תושבי עזה להבין איך נטשו אותם הפלסטינים בגדה המערבית, במזרח ירושלים ובתוך ישראל.
בחלק השני של הפינה עוסקת פרלוב בהפגנות נגד חמאס שהחלו בשבוע האחרון של חודש מארס בצפון הרצועה . נלמד על המספרים והיכן הן מתקיימות. האם הן אותנטיות או מהונדסות, מי עומד מאחוריהן ומה המסרים המרכזיים של המחאה? עוד נבדוק מה ההיתכנות להפלת משטר חמאס, ונדון בהמלצות למדיניות ישראל בנושא המחאה.
בחלק האחרון סוקרת פרלוב את המהלך האחרון של חמאס; ״משחקי הרעב״ - סגירת המאפיות ומרכזי חלוקת האוכל על מנת "להשתמש בנשק של ישראל נגד ישראל": יצירת משבר הומניטרי חמור יותר ומהיר יותר. חמאס שוב מהמרת על דעת הקהל בישראל ובעולם ומשתמשת בקלף ההרעבה כדי להביא לסיום המלחמה.
מגרש הרוסים - פרק 11: השיטה הרוסית למו"מ
האם רוסיה מצליחה להכתיב לארה"ב את תנאי המשא ומתן המתנהל ביניהן על סוגיות שונות, או שהאדמיניסטרציה של טראמפ מעוניינת מלכתחילה לספק למוסקבה את מבוקשה?
בפרק ה-11 של הפודקסט "מגרש הרוסים", חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי - השגריר ארקדי מיל-מן וגאורגי פורוסקון – בוחנים: מה באמת עומד מאחורי ה"אוווירה הטובה" בדיונים בין מוסקבה לממשל החדש-ישן בוושינגטון?
דרקון במדבר – פרק 7 | סין ושרשראות האספקה במזה"ת.
בפרק השביעי של 'דרקון במדבר' נארח את גלית כהן, ראש תוכנית "אקלים, תשתיות ואנרגיה" במכון למחקרי ביטחון לאומי, ואת רב חובל ד"ר יגאל מאור, לשעבר מנהל רשות הספנות והנמלים. נשוחח על מקומה הדומיננטי של סין בשרשראות האספקה העולמיות, נקודות התורפה בנתיבי השיט הימיים וביניהם הים האדום, וההשלכות על ישראל. -
בפרק השביעי של 'דרקון במדבר' נארח את גלית כהן, ראש תוכנית "אקלים, תשתיות ואנרגיה" במכון למחקרי ביטחון לאומי, ואת רב חובל ד"ר יגאל מאור, לשעבר מנהל רשות הספנות והנמלים. נשוחח על מקומה הדומיננטי של סין בשרשראות האספקה העולמיות, נקודות התורפה בנתיבי השיט הימיים וביניהם הים האדום, וההשלכות על ישראל.
-
Zijn er afleveringen die ontbreken?
-
חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בשיח העזתי בתוך הרצועה בעקבות חזרתה של ישראל ללחימה ותחילתו של מבצע ״עוז וחרב״.
בחלק הראשון מציגה פרלוב את הזעם הציבורי בעזה כלפי חמאס: האצבע המאשימה המופנית כלפיהם בעקבות החזרה ללחימה, הדרישה של העזתים מארגון הטרור להשיב את החטופים, למסור את הנשק ולצאת מעזה, והכעס על כך שהם מתחבאים במחנות העקורים ובבתי החולים. עוד דנה פרלוב בנטישת ערך ה"סומוד" (העמידה האיתנה) וערך האסירים והרצון להחליפם באוכל ובאוהלים.
בנוסף, נבין את הזעם שמופנה כלפי העולם הערבי, הטענות על תפקידן של מצרים וקטאר בסבלם של העזתים והניסיון של תושבי עזה להבין איך נטשו אותם הפלסטינים בגדה המערבית, במזרח ירושלים ובתוך ישראל.
בחלק השני של הפינה עוסקת פרלוב בהפגנות נגד חמאס שהחלו בשבוע האחרון של חודש מארס בצפון הרצועה . נלמד על המספרים והיכן הן מתקיימות. האם הן אותנטיות או מהונדסות, מי עומד מאחוריהן ומה המסרים המרכזיים של המחאה? עוד נבדוק מה ההיתכנות להפלת משטר חמאס, ונדון בהמלצות למדיניות ישראל בנושא המחאה.
בחלק האחרון סוקרת פרלוב את המהלך האחרון של חמאס; ״משחקי הרעב״ - סגירת המאפיות ומרכזי חלוקת האוכל על מנת "להשתמש בנשק של ישראל נגד ישראל": יצירת משבר הומניטרי חמור יותר ומהיר יותר. חמאס שוב מהמרת על דעת הקהל בישראל ובעולם ומשתמשת בקלף ההרעבה כדי להביא לסיום המלחמה. -
חוקרת טורקיה במכון, ד"ר גליה לינדנשטראוס, מסבירה את האירועים והמהלכים שהובילו למעצרו של ראש עיריית איסטנבול, אקרם אימאמאולו, כצעד נוסף של ארדואן לביסוס שלטונו ודיכוי האופוזיציה, ואת הפגנות המחאה שהתפרצו בעקבות זאת. בתוך כך, גליה מנתחת את התהליך שבמסגרתו הידרדרה טורקיה בהנהגת ארדואן לשלטון אוטוריטרי: כיצד טרפד ארדואן את האפשרות שייבחר לו מחליף, בלי לבטל את הבחירות? מה הלכי הרוח בקרב הציבור הטורקי, ובייחוד בקרב צעירים, על רקע מהלכים אלה והמצב הכלכלי החמור? מה טיב הקשרים בין ארדואן לטראמפ והאם הוא מקבל גיבוי מנשיא ארה״ב כעת? ועוד קודם לכן - מה עומד ברקע להחרפה ברטוריקה האנטי-ישראלית של ארדואן, והתבטאותו האחרונה בעניין ״השמדת ישראל״.
-
האם רוסיה מצליחה להכתיב לארה"ב את תנאי המשא ומתן המתנהל ביניהן על סוגיות שונות, או שהאדמיניסטרציה של טראמפ מעוניינת מלכתחילה לספק למוסקבה את מבוקשה?
בפרק ה-11 של הפודקסט "מגרש הרוסים", חוקרי המכון למחקרי ביטחון לאומי - השגריר ארקדי מיל-מן וגאורגי פורוסקון – בוחנים: מה באמת עומד מאחורי ה"אוווירה הטובה" בדיונים בין מוסקבה לממשל החדש-ישן בוושינגטון? -
דיון סוער באולפן: עזה בין התוכנית המצרית לתוכנית הטרנספר
חוקר הזירה הפלסטינית במכון, אודי דקל, וחוקרת מצרים במכון והשגרירה לשעבר בקהיר, אמירה אורון, בדיון מרתק (שגולש לא אחת לוויכוח) על התוכנית שהניחה מצרים לשיקום עזה – תוכנית שאפילו במזרח התיכון לא כל המדינות שלמות עם פרטיה. עד כה, ישראל התנגדה לתוכנית, ארה"ב התעייפה, ובינתיים – צה"ל חזר ללחימה. איך זה יגמר?
עולמו הכלכלי של טראמפ: היעדים שסימן בארה״ב, מדיניות העלאת המכסים וההשפעה על ישראל
חוקר המכון, ד"ר תומר פדלון, מציג את יסודות התפיסה הכלכלית של הנשיא טראמפ בתקופת כהונתו השנייה והשלכותיה בארה״ב ובזירה הגלובלית.
מדוע טראמפ אינו מרוצה ממצבה של הכלכלה האמריקנית, על אף שיעור הצמיחה הגבוה ואחוז האבטלה הנמוך? מה ייעודה של המחלקה החדשה שבראשה עומד אילון מאסק? מה טראמפ רוצה להשיג באמצעות מכסים גבוהים יותר ומדוע כלכלנים מזהירים מפני מדיניות מכסים? ומהן המשמעויות של השינויים שעושה טראמפ בתחום הכלכלי מבחינת ישראל?
דרקון במדבר – פרק 6 | סין, איראן והמפרציות במזה"ת: משולש יחסים מורכב
בפרק השישי של הסדרה "דרקון במדבר" נארח את ד"ר רז צימט וד"ר יואל גוז'נסקי, חוקרי איראן והמפרציות בהתאמה, במכון למחקרי ביטחון לאומי. נשוחח על מערכת היחסים המורכבת שבין סין לאיראן ולמפרציות, נבחן את ההסכם בין איראן לסעודיה שנחתם בבייג'ינג, ונדון בהשפעת היחסים בין הצדדים על ישראל, מאזן הכוחות האזורי והתחרות במזה"ת. -
חוקר המכון, ד"ר תומר פדלון, מציג את יסודות התפיסה הכלכלית של הנשיא טראמפ בתקופת כהונתו השנייה והשלכותיה בארה״ב ובזירה הגלובלית.
מדוע טראמפ אינו מרוצה ממצבה של הכלכלה האמריקנית, על אף שיעור הצמיחה הגבוה ואחוז האבטלה הנמוך? מה ייעודה של המחלקה החדשה שבראשה עומד אילון מאסק? מה טראמפ רוצה להשיג באמצעות מכסים גבוהים יותר ומדוע כלכלנים מזהירים מפני מדיניות מכסים? ומהן המשמעויות של השינויים שעושה טראמפ בתחום הכלכלי מבחינת ישראל? -
חוקר הזירה הפלסטינית במכון, אודי דקל, וחוקרת מצרים במכון והשגרירה לשעבר בקהיר, אמירה אורון, בדיון מרתק (שגולש לא אחת לוויכוח) על התוכנית שהניחה מצרים לשיקום עזה – תוכנית שאפילו במזרח התיכון לא כל המדינות שלמות עם פרטיה. עד כה, ישראל התנגדה לתוכנית, ארה"ב התעייפה, ובינתיים – צה"ל חזר ללחימה. איך זה יגמר?
-
בפרק השישי של הסדרה "דרקון במדבר" נארח את ד"ר רז צימט וד"ר יואל גוז'נסקי, חוקרי איראן והמפרציות בהתאמה, במכון למחקרי ביטחון לאומי. נשוחח על מערכת היחסים המורכבת שבין סין לאיראן ולמפרציות, נבחן את ההסכם בין איראן לסעודיה שנחתם בבייג'ינג, ונדון בהשפעת היחסים בין הצדדים על ישראל, מאזן הכוחות האזורי והתחרות במזה"ת.
-
בפרק החמישי של 'דרקון במדבר' התארחה ד"ר יערה ולצמן, חוקרת בינה מלאכותית מהמרכז לחדשות דיגיטלית באוני' קיימברידג', לדיון על המאבק הטכנולוגי המתפתח במזרח התיכון. ולצמן בוחנת את המשמעות של הטכנולוגיות האסטרטגיות, ההשפעה של המאבק בין סין לארה"ב בנושא וכיצד משפיעה ההתקדמות הטכנולוגית הסינית והאימוץ שלה באזור על המרחב האסטרטגי.
י -
בחזרה ללחימה: מבצע״עוז וחרב״, קריסת המו״מ והחלופות של ישראל
ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, וחוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, דנים בגורמים שהובילו לקריסת המו״מ על שחרור חטופים והמעבר לשלב ב׳ של ההסכם בנושא, חידוש הלחימה במבצע ״עוז וחרב״, והאפשרויות המונחות לפתחו של הדרג המדיני כעת, למימוש יעדי המלחמה.
אילו פערים בין ישראל לחמאס הובילו לסיומו, לפי שעה, של המו״מ בתיווך אמריקאי לשחרור החטופים בעזה? עד כמה המבצע הצבאי מתואם עם ועונה על הציפיות של הנשיא טראמפ? כיצד השינויים בפיקוד על הצבא באים לידי ביטוי בחזרה ללחימה ובמאפייני המבצע הנוכחי? וגם - על התגובות בחברה הישראלית לחידוש הלחימה, והמשך הדיון הפנימי לגבי החלופות לשליטה בעזה והפעלת לחץ צבאי על חמאס לצורך שחרור החטופים.
צומת טראמפ-איראן: בין תקיפת הגרעין, מו"מ – והמלחמה בחות׳ים
חוקרי המכון, סימה שיין ואלדד שביט, מנתחים את ההתרחשויות האחרונות על ציר ארה״ב-איראן, ובראש הדברים המתקפה על החות׳ים והמסר שמעביר טראמפ דרכה לאיראן, על רקע ניסיונו של הנשיא לדחוק בטהראן להגיע להסכם גרעין משופר והמכתב ששלח בעניין להנהגה האיראנית.
כיצד מגיבים באיראן להצעת טראמפ ואיומיו? מה השפעת מדיניות "הלחץ הכלכלי המקסימלי" על הכלכלה והשיח הפנימי באיראן? איזו השפעה יש להתקרבות התאריך שבו יתאפשר למעצמות ״לגלגל בחזרה״ (snapback) את הסנקציות שהושעו במסגרת הסכם הגרעין? ובנוגע לישראל - האם איום התגובה האיראני על התקיפה הישראלית באוקטובר עדיין בתוקף? ובהתחשב בדינמיקה הנוכחית, האם ממשל טראמפ ידחוף את ישראל לתקוף באיראן, בתמיכתו?
דרקון במדבר - פרק 5 | המאבק הטכנולוגי והשפעתו על המזרח התיכון
בפרק החמישי של 'דרקון במדבר' התארחה ד"ר יערה ולצמן, חוקרת בינה מלאכותית מהמרכז לחדשות דיגיטלית באוני' קיימברידג', לדיון על המאבק הטכנולוגי המתפתח במזרח התיכון. ולצמן בוחנת את המשמעות של הטכנולוגיות האסטרטגיות, ההשפעה של המאבק בין סין לארה"ב בנושא וכיצד משפיעה ההתקדמות הטכנולוגית הסינית והאימוץ שלה באזור על המרחב האסטרטגי. -
ראש המכון, אלוף (מיל') תמיר הימן, וחוקר המכון, הח"כ לשעבר עפר שלח, דנים בגורמים שהובילו לקריסת המו״מ על שחרור חטופים והמעבר לשלב ב׳ של ההסכם בנושא, חידוש הלחימה במבצע ״עוז וחרב״, והאפשרויות המונחות לפתחו של הדרג המדיני כעת, למימוש יעדי המלחמה.
אילו פערים בין ישראל לחמאס הובילו לסיומו, לפי שעה, של המו״מ בתיווך אמריקאי לשחרור החטופים בעזה? עד כמה המבצע הצבאי מתואם עם ועונה על הציפיות של הנשיא טראמפ? כיצד השינויים בפיקוד על הצבא באים לידי ביטוי בחזרה ללחימה ובמאפייני המבצע הנוכחי? וגם - על התגובות בחברה הישראלית לחידוש הלחימה, והמשך הדיון הפנימי לגבי החלופות לשליטה בעזה והפעלת לחץ צבאי על חמאס לצורך שחרור החטופים. -
חוקרי המכון, סימה שיין ואלדד שביט, מנתחים את ההתרחשויות האחרונות על ציר ארה״ב-איראן, ובראש הדברים המתקפה על החות׳ים והמסר שמעביר טראמפ דרכה לאיראן, על רקע ניסיונו של הנשיא לדחוק בטהראן להגיע להסכם גרעין משופר והמכתב ששלח בעניין להנהגה האיראנית.
כיצד מגיבים באיראן להצעת טראמפ ואיומיו? מה השפעת מדיניות "הלחץ הכלכלי המקסימלי" על הכלכלה והשיח הפנימי באיראן? איזו השפעה יש להתקרבות התאריך שבו יתאפשר למעצמות ״לגלגל בחזרה״ (snapback) את הסנקציות שהושעו במסגרת הסכם הגרעין? ובנוגע לישראל - האם איום התגובה האיראני על התקיפה הישראלית באוקטובר עדיין בתוקף? ובהתחשב בדינמיקה הנוכחית, האם ממשל טראמפ ידחוף את ישראל לתקוף באיראן, בתמיכתו? -
מעבר לאוקראינה: ״אפקט טראמפ״ בין אירופה, רוסיה והמזה״ת
חוקרי המכון, השגריר ארקדי מיל-מן וג׳סי ויינברג, בוחנים את השפעת כניסתו של נשיא ארה״ב טראמפ לזירת הדיפלומטיה הבינלאומית, על הסדר העולמי כיום, על תפקידה של ארה״ב בו ועל הניסיונות ליישב סכסוכים או לסיים מלחמות.
מה מאפיין את דיפלומטיית טראמפ כמתווך במו״מ לסיום המלחמה באוקראינה, מהפגישה עם זלנסקי ועד למסרים שהוא העביר לפוטין? מהן השלכות חוסר הוודאות לגבי יעדי מדיניות החוץ של טראמפ ותוכניותיו באופן כללי, על יחסי ארה״ב-אירופה, על נאט״ו, ומאידך - כיצד הקרמלין קורא ותופס את מדיניות טראמפ והאם הוא שבע רצון ממנה? מה מסתמן בזירת המזה״ת - הדיפלומטיה של טראמפ מול איראן ושאיפתו להסכם עם סעודיה? מדוע דווקא בעידן זה עולה חשיבותה של הנכסיות הישראלית עבור הממשל בוושינגטון?
מעבר לרשת: מהי הביצה ומה התרנגולת? המורכבות בדיווחים על ״טבח העלאווים״
חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בדיווחים בכלי התקשורת, שעלו גם בדברי שר הביטחון, בנוגע ל"טבח בעלאווים״ בסוריה ו"חשיפת פניו של נשיא סוריה א-שרע כטרוריסט ג׳יהאדסטי מבית המדרש של אל-קאעידה״. פרלוב שואלת את השאלות המתבקשות ומנסה לברר - האם התמונה מורכבת יותר?
בחלק הראשון מציגה פרלוב את השתלשלות האירועים שקדמו ״לטבח בעלאווים״. סבבי המו״מ ושיחות הפיוס בין הממשל המרכזי לשלושת המיעוטים המרכזיים בסוריה: הכורדים, הדרוזים והעלאווים, שנכשלו; הקמת ארגוני המרד על ידי קצינו לשעבר של אסד בערי החוף המערבי והקמת ״חטיבות הגנת החוף״; פיגועי הטרור נגד קציני צבא סוריה בסוף חודש פברואר ותחילת חודש מרץ ותפקידה של חזבאללה בהשתלשלות האירועים.
בחלק השני מבררת פרלוב כמה מהסרטונים המזעזעים שתועדו ברשתות החברתיות הם אכן אותנטיים וכמה שקריים. עוד תנסה לברר כמה ״שאריות ממשטרו של אסד״ וקציניו נהרגו בעקבות העימותים וכמה ״בלתי מעורבים״. בנוסף ננסה להבין מדוע שני הקמפיינים הרשתיים הגדולים ביותר נגד נשיא סוריה וצביעתו בצבעי ג׳יהאד והאשמתו בטבח הגיעו מישראל ומלבנון.
לבסוף ננסה להבין את מדיניות ישראל הרשמית כלפי נשיא סוריה וכלפי המיעוט הדרוזי - מה עומד מאחורי מדיניות זו ומה יכולים להיות המחירים שלה?
קולות מאיראן פרק 15 | המורדים – גרסת איראן: הביקורת שמגיעה מגורמי הממשל לשעבר
חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, בוחן בפרק זה של "קולות מאיראן" את הקולות של מי שבעבר היו חלק מהמחנה השמרני התומך במדיניות המנהיג העליון חמינהאי וכיום מעביר ביקורת על טהראן ברקע המצב הכלכלי הקשה. -
חוקר תוכנית איראן במכון, בני סבטי, בוחן בפרק זה של "קולות מאיראן" את הקולות של מי שבעבר היו חלק מהמחנה השמרני התומך במדיניות המנהיג העליון חמינהאי וכיום מעביר ביקורת על טהראן ברקע המצב הכלכלי הקשה.
-
חוקרת המכון אורית פרלוב עוסקת השבוע בפינתה בדיווחים בכלי התקשורת, שעלו גם בדברי שר הביטחון, בנוגע ל"טבח בעלאווים״ בסוריה ו"חשיפת פניו של נשיא סוריה א-שרע כטרוריסט ג׳יהאדסטי מבית המדרש של אל-קאעידה״. פרלוב שואלת את השאלות המתבקשות ומנסה לברר - האם התמונה מורכבת יותר?
בחלק הראשון מציגה פרלוב את השתלשלות האירועים שקדמו ״לטבח בעלאווים״. סבבי המו״מ ושיחות הפיוס בין הממשל המרכזי לשלושת המיעוטים המרכזיים בסוריה: הכורדים, הדרוזים והעלאווים, שנכשלו; הקמת ארגוני המרד על ידי קצינו לשעבר של אסד בערי החוף המערבי והקמת ״חטיבות הגנת החוף״; פיגועי הטרור נגד קציני צבא סוריה בסוף חודש פברואר ותחילת חודש מרץ ותפקידה של חזבאללה בהשתלשלות האירועים.
בחלק השני מבררת פרלוב כמה מהסרטונים המזעזעים שתועדו ברשתות החברתיות הם אכן אותנטיים וכמה שקריים. עוד תנסה לברר כמה ״שאריות ממשטרו של אסד״ וקציניו נהרגו בעקבות העימותים וכמה ״בלתי מעורבים״. בנוסף ננסה להבין מדוע שני הקמפיינים הרשתיים הגדולים ביותר נגד נשיא סוריה וצביעתו בצבעי ג׳יהאד והאשמתו בטבח הגיעו מישראל ומלבנון.
לבסוף ננסה להבין את מדיניות ישראל הרשמית כלפי נשיא סוריה וכלפי המיעוט הדרוזי - מה עומד מאחורי מדיניות זו ומה יכולים להיות המחירים שלה? -
חוקרי המכון, השגריר ארקדי מיל-מן וג׳סי ויינברג, בוחנים את השפעת כניסתו של נשיא ארה״ב טראמפ לזירת הדיפלומטיה הבינלאומית, על הסדר העולמי כיום, על תפקידה של ארה״ב בו ועל הניסיונות ליישב סכסוכים או לסיים מלחמות.
מה מאפיין את דיפלומטיית טראמפ כמתווך במו״מ לסיום המלחמה באוקראינה, מהפגישה עם זלנסקי ועד למסרים שהוא העביר לפוטין? מהן השלכות חוסר הוודאות לגבי יעדי מדיניות החוץ של טראמפ ותוכניותיו באופן כללי, על יחסי ארה״ב-אירופה, על נאט״ו, ומאידך - כיצד הקרמלין קורא ותופס את מדיניות טראמפ והאם הוא שבע רצון ממנה? מה מסתמן בזירת המזה״ת - הדיפלומטיה של טראמפ מול איראן ושאיפתו להסכם עם סעודיה? מדוע דווקא בעידן זה עולה חשיבותה של הנכסיות הישראלית עבור הממשל בוושינגטון? -
3 חודשים לנפילת אסד: תמונת המצב בסוריה ובישראל
ראש תחום סוריה במכון, ד"ר כרמית ולנסי, בשיחה על תקופת המעבר שהחלה בסוריה עם קריסת משטר אסד וכינון שלטון זמני של ארגון המורדים HTS, בהנהגת אל-ג׳ולאני.
מה מאפיין את השלטון החדש? על אילו מהלכים לייצוב שלטונו הודיע עד כה אל-ג'ולאני? ממה הוא נמנע? כיצד הוא מנסה לאחד את המרכיבים השונים של סוריה והאם הוא מצליח?
האם נאמני משטר אסד (מקרב העלאווים) מאתגרים את השלטון?
מה מצב המעורבות הבינלאומית בסוריה שאחרי אסד - היחסים עם המערב וארה״ב בפרט, המעורבות הרוסית, מצבם של הכורדים, ההשפעה הגוברת של טורקיה והיחסים עם השכנות הערביות: לבנון, ירדן ועיראק?
מה מאפיין את התגובה הישראלית לשינויים בסוריה? כיצד הדבר מתבטא במישור הצבאי וכיצד במישור המדיני?
מדוע ישראל מעוניינת להדק יחסים עם הדרוזים בדרום סוריה ואף להתערב למענם והאם שינוי זה צפוי להועיל ואף מתבקש, נוכח חוסר הבהירות לגבי עתיד השלטון החדש בסוריה וכוונותיו כלפי מדינת ישראל.
ממלחמות סחר ועד גזירות ארדואן: הסיכונים לאספקה השוטפת לישראל
גלית כהן, ראשת תחום "אקלים, תשתיות ואנרגיה" במכון; פרופ׳ ורד בלאס, מייסדת שותפה במרכז ארכימדס באונ' תל אביב; וד״ר עמית אשכנזי, מומחה מדיניות חוסן, מציגים את ממצאי המחקר המתבצע במכון בנושא שרשראות האספקה, הסיכונים והשיבושים האפשריים, בישראל ובפרספקטיבה אוניברסלית.
מה החשיבות של שרשרות האספקה לביטחון הלאומי ומה מצבה הייחודי של ישראל בתחום זה? אילו סיכונים אפשריים לשרשראות האספקה צריכים להילקח בחשבון? מה ממחישה לנו בעיית המינרלים הקריטיים והנדירים העולמית לגבי השיבושים האפשריים? כיצד ניתן לבצע ניתוח סיכונים אוניברסלי? עם אילו סיכונים מתמודדת ישראל בתחום אספקת המזון? מהן ההזדמנויות האסטרטגיות הגלומות בהתמודדות עם סיכונים אלה?
דרקון במדבר – פרק 4 | הדרקון יחליף את הנשר? סין, ארה"ב והמזה"ת
בפרק הרביעי של "דרקון במדבר" - סדרת פודקאסטים חדשה מבית המכון למחקרי ביטחון לאומי בהובלת מרכז גלייזר למדיניות ישראל-סין במכון, מתארחים ד"ר צ'ק פרייליך מהמכון למחקרי ביטחון לאומי וד"ר גדליה אפטרמן מאוניברסיטת רייכמן לדיון על היחסים המורכבים בין סין לארצות הברית במזרח התיכון. נבחן כיצד משפיעה התחרות-יריבות בין המעצמות על מרחב המזה"ת, על היציבות שלו, על ההשלכות לישראל ועל הצפוי לנו בהמשך עם ממשל טראמפ. -
גלית כהן, ראשת תחום "אקלים, תשתיות ואנרגיה" במכון; פרופ׳ ורד בלאס, מייסדת שותפה במרכז ארכימדס באונ' תל אביב; וד״ר עמית אשכנזי, מומחה מדיניות חוסן, מציגים את ממצאי המחקר המתבצע במכון בנושא שרשראות האספקה, הסיכונים והשיבושים האפשריים, בישראל ובפרספקטיבה אוניברסלית.
מה החשיבות של שרשרות האספקה לביטחון הלאומי ומה מצבה הייחודי של ישראל בתחום זה? אילו סיכונים אפשריים לשרשראות האספקה צריכים להילקח בחשבון? מה ממחישה לנו בעיית המינרלים הקריטיים והנדירים העולמית לגבי השיבושים האפשריים? כיצד ניתן לבצע ניתוח סיכונים אוניברסלי? עם אילו סיכונים מתמודדת ישראל בתחום אספקת המזון? מהן ההזדמנויות האסטרטגיות הגלומות בהתמודדות עם סיכונים אלה? -
ראש תחום סוריה במכון, ד"ר כרמית ולנסי, בשיחה על תקופת המעבר שהחלה בסוריה עם קריסת משטר אסד וכינון שלטון זמני של ארגון המורדים HTS, בהנהגת אל-ג׳ולאני.
מה מאפיין את השלטון החדש? על אילו מהלכים לייצוב שלטונו הודיע עד כה אל-ג'ולאני? ממה הוא נמנע? כיצד הוא מנסה לאחד את המרכיבים השונים של סוריה והאם הוא מצליח?
האם נאמני משטר אסד (מקרב העלאווים) מאתגרים את השלטון?
מה מצב המעורבות הבינלאומית בסוריה שאחרי אסד - היחסים עם המערב וארה״ב בפרט, המעורבות הרוסית, מצבם של הכורדים, ההשפעה הגוברת של טורקיה והיחסים עם השכנות הערביות: לבנון, ירדן ועיראק?
מה מאפיין את התגובה הישראלית לשינויים בסוריה? כיצד הדבר מתבטא במישור הצבאי וכיצד במישור המדיני?
מדוע ישראל מעוניינת להדק יחסים עם הדרוזים בדרום סוריה ואף להתערב למענם והאם שינוי זה צפוי להועיל ואף מתבקש, נוכח חוסר הבהירות לגבי עתיד השלטון החדש בסוריה וכוונותיו כלפי מדינת ישראל. - Laat meer zien
