Afleveringen
-
איך הצליח דווקא לוי אשכול, שהעדיף לפעול מאחורי הקלעים, להניח את היסודות ליחסי החוץ האיתנים של ישראל? בפרק זה, פרופ' מירון מדזיני, דוברו האישי של ראש הממשלה השלישי, חושף את דמותו של אשכול כמנהיג שהעדיף לפעול הרחק מאור הזרקורים. בניגוד למנהיגים שדגלו במדיניות חוץ אסרטיבית, אשכול בחר בדיפלומטיה שקטה. כראש הממשלה הראשון שביקר באופן רשמי בגרמניה ובארצות הברית, הוא הצליח לבסס את מעמדה הבינלאומי של ישראל - מהסכם השילומים ההיסטורי ועד ליצירת היחסים המיוחדים עם ארה"ב, שמהווים את הבסיס לקשרים בין המדינות עד היום.
-
בפרק זה בו מתארחת פרופ' נילי ואזנה מהאונ' העברית נדון במלחמה על משמעויותיה הרבות בעולם העתיק וגם נתהה מה אפשר ללמוד ממלחמות העבר,על עולמנו המודרני.
מדוע ארץ ישראל חוותה במהלך הדורות כל כך הרבה אירועי מלחמה? מדוע המלחמה היא אירוע כה מכונן בחיי האנשים החווים אותה, ולמה המקרא לא מזכיר חלק מהמלחמות שהתרחשו באזור? מה המשמעות המפתיעה של הביטוי "אכול ושתה כי מחר נמות" (ישעיהו כב)? מדוע מסעות המלחמה האשוריות הטילו אימה כה רבה על חלקים גדולים במזרח הקדום?
מה משמעותו של החוק בעולם העתיק? מי אכף את החוקים והאם מדובר בעקרונות אידיאליים או בחוקים מעשיים הנאכפים הלכה למעשה? מה בין הנוהל לנוהג בנושא החוק בעולם העתיק? מה משקף החוק המקראי בעניין? מה הקשר בין החוק המקראי לברית עם ה'? מה עולה מחוקי חמורבי המפורסמים, אודות החוק בעולם העתיק?
בהמשך נשוחח על "חוקי מלחמה". האם ואיך ניתן ליישב את האוקסימורון שבביטוי הזה הנובע מהפער שבין "חוק" שהוא הסדרה בין אנשים, ל"מלחמה" שהיא בהגדרתה פעילות אלימה חסרת סדר? מדוע צריך בכלל חוקים במלחמה? איך הרובד הדתי-תיאולוגי משתלב במעשה המלחמה הארצי? איך הסבירו לעצמם אנשי העולם העתיק מפלה במלחמה? למה חלק ממלכי העולם העתיק "נאלצו" להתנצל, לפחות בפומבי, על יציאתם למלחמה?
על כך ועוד בפרק שלפנינו -
Zijn er afleveringen die ontbreken?
-
שלום לכולם. בפרק הזה של "עושים תוכנה", אני מארח את חן פלדמן לשיחה כנה ומעמיקה על הצד האנושי והפחות מדובר אולי, של עולם ההייטק – התמודדות עם משברים, לחץ וחרדה.
בפרק חן שיתף את סיפורו האישי. מהרגעים שבהם היה בשיאו המקצועי ועד המשברים הפתאומיים ששינו את מסלולו. נדבר על איך הצליח לזהות את הסימנים המקדימים לעומס, איך בחר לשתף אחרים בתהליך ההתמודדות שלו ואילו כלים פרקטיים אימץ כדי לבנות מחדש איזון בין הקריירה לחיים האישיים.
במהלך הפרק נצלול לנקודות שכל אחד מאיתנו יכול להזדהות איתן כמו החשש מלשתף, תחושת השחיקה ואיך דווקא שינויים קטנים בחיי היומיום יכולים לחולל שינוי גדול. הפרק הזה הוא הזדמנות לעצור לרגע, לקחת נשימה עמוקה וללמוד שאפשר לעבוד קשה ולהצליח, אבל גם לדעת לשים גבולות ולעזור לעצמנו.
זה פרק שכולו על איך אנחנו, האנשים שמאחורי הטכנולוגיה, יכולים להרגיש טוב יותר בתוך העשייה האינטנסיבית שלנו.
האזנה נעימה,
עמית. -
אזור מתאר העין, הצוואר והמחשוף אלו בדרך כלל האזורים הרגישים ביותר בגופנו ואלו שיהיו הראשונים להסגיר את הגיל הביולוגי שלנו. בפרק זה, מירה ברטפלד ואפרת וכטל מסבירות מדוע האזורים האלה שונים משאר הפנים, איך לטפל בהם נכון ומה הפתרונות הקיימים לבעיות הנפוצות. אז אם מעניין אותך לשמוע מהי הדרך הנכונה למרוח קרם עיניים או בכלל להתעדכן בטכניקות של עיסוי פנים מקצועי – הפרק הזה בשבילך. האזמנה נעימה
-
תככים, חדשנות ופוליטיקה: למה השנה האזרחית מתחילה באחד בינואר?
-
עושים חשבון מארחים את ירון גינדי, ראש לשכת יועצי המס, לשיחה על הכבדת נטל המס על הציבור בישראל, ובעיקר מתעמקים בסוגיית הרווחים הכלואים של החברות. וגם: איך נכון להגדיל את תקבולי המס? האם צריך בעיקר למסות עשירים? האם אפשר להתמקד במיסוי עסקים ובכך לצמצם את הפגיעה בציבור? ואולי נוצרה הזדמנות לרפורמה כללית במערכת המס? ובנוסף: על החשיבות של ההבחנה בין יעילות מערכת המס לבין הניסיון לצמצם פערים כלכליים.
-
אם תבחנו את השירותים הדיגיטליים שבהם אתם משתמשים תגלו שרובם המכריע מבוססים על הענן. המייל שלכם נמצא בענן, התמונות שלכם מאוחסנות בענן, אנשי קשר, סרטוני וידאו, צ'אטים בווטסאפ, כולם מאוחסנים בענן. נכון שחלק מהמידע מאוחסן גם על המכשירים שלנו, נניח התמונות מאוחסנות גם על הטלפון הסלולרי שלנו, אבל מכיוון שהמקום יקר ויחסית מועט, אנחנו מהר מאוד מתחילים להעביר את המידע לענן.
אבל מה קורה כאשר אין לכם גישה למידע, מה קורה אם פרצו לחשבון שלכם, אם מסיבה כלשהי הוא נחסם, אם בטעות המידע שנמצא בענן נמחק? למרות שכל החיים שלנו נמצאים בעננים רק מעטים חושבים שאולי... אולי אנחנו צריכים גיבוי לחומר שנמצא שם!
הפעם נבחן את אחת הקונספציות הידועות של העולם הדיגיטלי, זו שקובעת שמהרגע שהמידע שלנו – הקבצים, המיילים, התמונות – מהרגע שהכל נמצא בענן, אנחנו מסודרים ואין סיבה לדאגה. באמת?
הפרק מוגש בשיתוף חברת CloudAlly.
קישורים:
Cloudally
https://www.cloudally.com
אינסטגרם מחקה בטעות סטוריז. אופס.
https://slate.com/technology/2024/10/instagram-story-archive-deleted-erasing-digital-memories.html
אבא צילם את המפשעה של הבן שלו גוגל סימנה אותו כפושע
https://www.nytimes.com/2022/08/21/technology/google-surveillance-toddler-photo.html
יוצרים באינסטגרם פונים למאעכרים כדי להחזיר חשבונות
https://www.buzzfeednews.com/article/laurenstrapagiel/creators-instagram-dealers-restore-accounts
המדריך המלא לגיבוי לחשבונות הענן שלכם
https://kfgo.darkhorseit.com/tips-tricks/the-ultimate-guide-to-backing-up-your-social-media-accounts/ -
פרופ' נעה דגן, מנהלת המחלקה לרפואה מבוססת בינה מלאכותית בכללית Big Data, Machine Learning, AI - מילים מפוצצות שלא תמיד לגמרי מובנות לכולם.
פרופ' נעה דגן עושה לנו סדר ומספרת איך השימוש הנכון והמדויק בכלים הללו מאפשרים לתת ולקבל את הטיפול הרפואי הטוב והמתאים ביותר. -
רומא של המאה הרביעית כבר לא הייתה אותה רומא הגדולה של המאות הראשונה והשנייה: עשרות שנים של מלחמות אזרחים, מאבקי ירושה ומשברים אינפלציוניים החלישו מאוד את האימפריה האדירה. נדמה היה שדי היה בדחיפה אחת הגונה כדי להפיל את רומא שוב על ברכיה - ובשנת 370 לספירה, הגיעה הדחיפה הזו ממקור לא צפוי. שבטים הוניים שנדדו מערבות אסיה לאירופה, הובילו לבריחה המונית של שבטים גרמאניים שביקשו למצוא מקלט בתוך תחומי האימפריה. קרב עקוב מדם שהתחולל ליד העיר אדריאנופול סימן את תחילת הסוף עבור האימפריה הרומית.
האזנה נעימה,
רן -
למה כל החקלאים גידלו פה טבק לפני מאה שנה? איך הכינו פעם תרופת רצפט? מה קרה לחלום על בניית נמל בנהרייה? לאן נעלם מפעל פיליפס בנתניה? ומה גרם לכל האופים בארץ להשבית את המאפיות בתקופת הצנע? פרק מיוחד של 5 סיפורים קצרים על חלומות שבורים בכלכלה הישראלית, פרויקטים כלכליים שסימלו איזושהי תקוות לבוננזה כלכלית גדולה או קטנה שהסתיימו במפח נפש, אבל לפעמים גם בנחמה קטנה.
-
די מהר אחרי שצה"ל השתלט על רצועת עזה בעקבות הקטסטרופה של 7 באוקטובר 2023, התחילו להישמע דיבורים על חידוש התיישבות יהודית שם. שרים בממשלת נתניהו מדברים על מכך שוב ושוב לרבות על צעדים לעידוד הגירה של האוכלוסייה הפלשתינאית מחוץ לעזה. במקביל התחילו גם התארגנויות כדי להקים התנחלויות ברצועה. תא"ל במיל. דובי גזית שהיה בשעתו ראש המנהל האזרחי ברצועת עזה ומכיר את הרצועה על שלל מצוקותיה, מזהיר מפני השקיעה בבוץ העזתי ומפני הרעיונות לחזור ולהקים שם התנחלויות.
-
על מה אתם חושבים כשמדברים על "מיזוג"? מיזוג הוא תהליך עמוק, רב-ממדי, מאתגר אך הוא בעיקר – הדדי. מה שאומר שלעתים, על החברה הממזגת לאמץ תהליכים של החברה המתמזגת. Telit Cinterion היא חברת הייטק גלובלית שמייצרת ומפתחת מודולים בטכנולוגיות שונות ל-IOT (האינטרנט של הדברים). החברה ביצעה כבר למעלה מ-10 מיזוגים. בפרק הזה ימית סלע, CIO של החברה, מסבירה אילו אתגרים שונים קיימים בעת מיזוג חברה, מתי כדאי לאמץ תהליכים או טכנולוגיות של החברה שמתמזגת, מדוע עדיין קיים אתגר גם כשמדובר בטכנולוגיות או מערכות זהות? ואיך כל זה קשור גם לאתגרים תרבותיים ופסיכולוגיים?
-
באוגוסט האחרון ערכנו את אירוע המאזינים השלישי של "עושים" תנ"ך, שכולו נסוב סביב מגידו. במפגש אירחנו במועדון הגריי בתל אביב, למול קהל חי של למעלה מ-300 איש, את פרופ' ישראל פינקלשטיין לשיחה שהיא מעין סיור וירטואלי בתל המפורסם.
בשיחה שמהווה מעין סיכום של כ-30 שנות חפירה של ישראל בתל (כן, מאז 1994!) תהינו על חשיבותו ההיסטורית של התל באופן כללי ובארכיאולוגיה של ארץ ישראל בפרט. מי חפר במהלך השנים בתל? מהם המונומנטים העיקריים מתקופת הברזל שנחפרו באתר ומדוע הם כה מיוחדים? מהי "סטרטיגרפיה" ומדוע היא כל כך חשובה למדע הארכיאולוגיה? מה תרומתו של התל לאותה סטרטיגרפיה, שממנה ניתן להסיק על לוחות זמנים, אירועים ואף להשליך על תלים וערים חרבות אחרות במרחב הלבנט? איך הארכיאולוג "רואה" את התל בשלושה מימדים?
כמו כן בשיחה: מה תרומתו של התיארוך בפחמן-14 להבנת ההיסטוריה של התל? מהן התקופות השונות בהיסטוריה של התל והאם הן יכולות ללמד אותנו דבר מה אודות האזור? מה ניתן לספר לגבי התל בתקופת המלוכה? ומה בדבר ימי שושלת בית עומרי ומגידו? מה דעתו של פרופ' פינקלשטיין אודות שערי העיר המפורסמים ותיארוכם האפשרי לימי שלמה המלך, על-פי יגאל ידין? האם באמת היה במגידו "מפעל" להרבעת וייצוא סוסים?
על זאת ועוד בפרק המיוחד שלפנינו, פרק שהוקדש לזכרו של חברנו דור חנן שפיר ז"ל, שנרצח ב-7.10.2023. -
קל מאוד לבנות את ה-80% הראשונים באפליקציות מבוססות LLM, אבל ה-20% האחרונים ממש לא פשוטים.
בפרק הזה, אני, עמית בן דור, מארח את אלמוג באקו – יזם בינה מלאכותית בעל ניסיון עשיר בהקמת סטארטאפים ובבניית אפליקציות מבוססות מודלי שפה גדולים. יחד ננסה להבין למה כל כך קשה להפוך תוצאה ראשונית ומרשימה לאפליקציה יציבה שמגיעה לפרודקשן, ולמה עבודה עם LLM היא לא רק הנדסה, אלא דורשת גם חשיבה מחקרית.
במהלך הפרק נדבר על האתגרים, הפרקטיקות, והפרדיגמות שמובילות להצלחה, כולל עקרונות משולש ה-LLM ותובנות מעשיות מאלמוג עצמו. ניגע גם בסיפורים מהשטח ונציע דרכים להתמודדות עם המורכבויות שבשילוב המודלים הללו במערכות אמיתיות. פרק חובה לכל מי שמתעניין ב-AI Engineering ובפיתוח אפליקציות מתקדמות.
האזנה נעימה,
עמית. -
האם בני אדם רציונליים? האם המודל הכלכלי כושל בניבוי ההתנהגות האנושית במעבדה? אולי המעבדה כושלת בניבוי התנהגות אנושית בחיים מחוץ למעבדה? מה לומדים מהמעבדה על היחס לסיכון, ומה ההבדל בין אי וודאות לבין סיכון? עושים חשבון מארחים את פרופסור יורם הלוי לשיחה על כלכלה ניסויית ומנסים להשיב על השאלות האלו דרך מגוון דוגמאות של ניסויים במעבדה.
-
איך נולד אחד הקמיעות הנפוצים ביותר בעולם, ואיך הוא הצליח לחדור לכל דת אותה הוא פגש?
-
Prof. Uwe Platzbecker from Leipzig and Prof. Moshe Mittelman from Tel-Aviv in an interesting conversation on the various available therapeutic modalities for patients with lower-risk MDS.
-
Nation state threats are often portrayed as the "irresistible forces" of cyber threats, with little qualification. Joseph Price of Deloitte joins us to dig deeper - what are nation states capable of, what are they up to, and how should we interpret the information that is available to the public?
-
פסיכולוגים, פסיכותרפיסטים, אנשי טיפול, הם עוסקים בדבר הכי רגיש, עדין וסבוך בעולם: הנפש שלנו. במשך שנים האמונה הרווחת היתה שאחד המקצועות המוגנים ביותר מפני אוטומציה הוא המקצוע שלהם. אחרי הכל, מי ירצה להפקיד בידיים של מכונה, בידיים של צ'אטבוט או תוכנה, את הנפש שלו? מי ירצה שבוט ייתן לו עצות, יאבחן אותו, יציע לו דרכי טיפול?
אבל בשנים האחרונות אנחנו עדים למפל של תוכנות, אפליקציות ומוצרים מבוססי בינה מלאכותית שמציעים בדיוק את זה. הם מציעים שיחה, הם מציעים ליווי וחלקם אפילו מציעים טיפול. אין שם אף אחד, בצד השני של השיחה, יש שם מכונה, אבל מיליוני בני אדם ברחבי העולם פונים אליהם.
בחלק השלישי והאחרון בסדרה שעוסקת בקשר שבין טכנולוגיה, רומנטיקה, רגשות ושפה ננסה להבין האם אנחנו מוכנים לעידן הרובוט מטפל? כי העידן הזה קרוב, הוא הרבה יותר קרוב ממה שאתם חושבים.
קישורים:
ממתינים לטיפול כמעט שנה
https://www.ynet.co.il/health/article/yokra13906254
הסיפור מאחורי Woebot
https://spectrum.ieee.org/woebot
חוקרי מוזילה בדקו את אפליקציות בריאות הנפש
https://foundation.mozilla.org/en/privacynotincluded/categories/mental-health-apps -
מה משותף למחזור, הריון, גיל ההתבגרות וגיל המעבר? התשובה היא - הורמונים! אז כן, אם תרצו וגם אם לא, ההורמונים מלווים אותנו בכל שלב ושלב בחיים. אחד הדברים שיפגשו אותנו וישפיעו שונה בכל שלב בחיים הם ההורמונים. הפרק, מירה ברטפלד ואפרת וכטל מפרקות את הנושא המורכב, מפרטות על כל השינויים ההורמונליים שכנראה נחווה מתישהו בחיים ונותנות את הטיפים הנכונים לטיפול בעור הפנים בכל שלב.
לא משנה אם את קוסמטיקאית שעובדת שנים בתחום, נערה בגיל העשרה או בכלל בחודש החמישי להריון, את הפרק הזה את חייבת לשמוע - Laat meer zien
![כוחה של הדיפלומטיה השקטה [מאחד העם- לוי אשכול]](https://is2-ssl.mzstatic.com/image/thumb/Podcasts124/v4/08/f8/39/08f839ff-5d51-0efa-c93b-5cdf9765dc7d/mza_12192810254651804262.jpg/80x80bb.jpg)