Afleveringen
-
סקירת ספרו של מרטין ון קרפלד - ספר בנושא פיקוד במלחמה.
מתוך סקירות ספרות - מרכז דדו.
לחצו כאן לקריאת המאמר
קריינית: יעל יקל
-
נוכח התגברות האיומים הימיים על מדינת ישראל, והתהליך אשר הפך את הכלכלה הישראלית לתלויה יותר ויותר במרחב הימי, המסקנה המתבקשת היא שחיזוק חיל הים הינו ציווי אסטרטגי למדינת ישראל. ״צי של שליטה ימית״ הינו למעשה ״צי מים ירוקים״, כלומר חיל ים אשר פועל במרחב מימי החופים של המדינה, אשר נמתח מקו החוף ועד למרחב הימי הסמוך לו, אשר מחזיק במספר אלמנטים של ״צי מים כחולים״, כלומר יכולות אסטרטגיות, הן בקרבת השטח היבשתי של המדינה והן ברחבי העולם. על ישראל להצטייד בצי לשליטה ימית. כלכלתה של מדינת ישראל מסוגלת לתמוך מהלך שכזה, והאינטרס הלאומי החיוני דורש את זה.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38- עוצמה ימית. נובמבר 2022
לחצו כאן לקריאת המאמר
קריין: גיא ישראלי
-
Zijn er afleveringen die ontbreken?
-
בחינה ביקורתית של דרך הפעלתו של 'נשק הפתעה'. 'נשק הפתעה' הוא מושג חשוב לצורך בניין כוח והפעלתו. יש לדון בו בשגרה בהקשר סכנת חשיפתו בפעולות בט"ש ומב"ם מוגבלות, אך דיון זה לא חוסך דיון מעמיק על הפעלתו תוך כדי לחימה, בהקשר האסטרטגי הייחודי לכל אירוע. מאמר זה מציע כי לדיון יש שני רבדים – האם העיתוי האסטרטגי נכון, ומה התנאים האופרטיביים להפעלה מיטבית.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34: בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021
לחצו כאן לקריאת המאמר
קריין: גור מורד
-
בעוד מוקדם לסכם את השלכות מבצע "שומר החומות", סיום תקופת הלחימה מספק לנו כבר עתה מספר תובנות באשר להיבטים תפיסתיים וארגוניים בצה"ל. מאמר זה עושה שימוש בשלושה דימויים - רנטגן, חזרה גנרלית ומנוע - לצורך תיאור וניתוח צה"ל כמי ש - א) דבק בדפוס מבצעי ההרתעה, חרף הכרתו במגבלותיו, כחלק מהגיון הכלתי המאפיין את הפעלת הכוח הצבאי בעידן הניו-ליברלי; ב) צפוי להתקשות לממש את ייעודו בתרחיש של מלחמה בתכלית הרתעתית בזירה הצפונית; ג) נדרש לפתח מודעות לתפקידו החדש במסגרת הביטחון הלאומי של ישראל כמעצמה אזורית - כצבא הפועל יותר ויותר ב"מעגלים רחוקים".
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34: בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021
לחצו כאן לקריאת המאמר
קריין: גור מורד
-
מבצע "שומר החומות" היה מבצע הרתעתי בו הפעיל צה"ל חלק קטן מיכולתו ועוצמתו, אך הכוח שהופעל הדגים את יכולתו לרשום הישגים מול צבא טרור כאשר הוא מרכז מאמץ ומביא לידי ביטוי את עדיפותו ביחס לאויב. שומה עליו לדעת לעשות כן גם ביבשה. מאמר זה מבקש להציע תפיסת מימוש עדכנית של עקרונות ריכוז המאמץ ומיצוי הכוח ברמה הטקטית, המכונה "צפיפות טקטית": הפעלת כוחות מרוכזת, מכונסת וחזקה דיו שתוכל לממש ולמצות את היכולות והעוצמות הרב־ממדיות של צה"ל בלחימה. פעולה בצפיפות טקטית תציב מול האויב כוחות יבשה חזקים בהיקפם, בציודם ובחימושם, ותהפוך את התמרון, לחלופה ריאלית, שמחיריה לא גבוהים יחסית. בקיצור, נבוא חזקים.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34: בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021
לחצו כאן לקריאת המאמר
קריין: רועי וינברג
-
ההשתנות במרחב הימי מחייבת מתן מענה לאתגרים הביטחוניים ולהגנה על נכסיה האסטרטגיים של מדינת ישראל במעגל הראשון ובמעגלים הרחוקים. המציאות המתהווה מחייבת מבט מחודש על תפקידה של זרוע הים בעיצוב תפיסה מערכתית למרחב הימי ועל תפקידה האופרטיבי בהפעלת כוח רב־ממדי ובין־ארגוני ממנו. המרחב הימי מהווה עומק ביטחוני־אסטרטגי חיוני לביטחון מדינת ישראל, בין היתר כמענה לאתגר המבצעי הנובע משטחה הגיאוגרפי המצומצם שלה. זרוע הים נדרשת להמשיך ולבנות את עצמה כמעצב מערכתי ואופרטור ימי, ולמצות את הפוטנציאל הגלום במרחב הימי כעומק ביטחוני – אסטרטגי למדינת ישראל.
"שינויים במאזן הכוחות הבין־לאומי יובילו בהכרח לשינויים במדיניות הביטחון הלאומי בכל מדינה. אלה יובילו לשינויים במדיניות הלאומית ובהתאם לשינויים בתפיסה האסטרטגית של הזרוע" (הנטינגטון,2021, עמ' 15).
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
לחצו כאן לקריאת המאמר
קריין: תומר כרמלי
-
המערכה המדממת באוקראינה מבטאת הפעלת כוח רוסי מול כוח אוקראיני נתמך מערב, היא ניטשת כבר כחצי שנה ביבשה, בים, באוויר, בסייבר, תקשורת ובמודיעין. אף מבלי להידרש למכלול האירועים בשדות הקרב ומסביבם, ניתן כבר היום, להציג מספר הערכות ותצפיות, באשר למערכה האווירית והפעלת אש מנגד. המעצמות והמדינות המעורבות בלחימה ומסביבה, עסוקות היום בניתוח מהלכי הקרבות, ובהפקת לקחים. אין ספק, כי רוסיה תיישם חלק מלקחים אלו לרבות מאמץ שתעשה בתקופה הקרובה להאיץ את מהפיכת הדיוק שהייתה בחיתוליה עם פתיחת הקרבות. מכאן שההצטיידות כיום ובשנים הקרובות של צבאות העולם תשקף את לקחי הלחימה באוקראינה ובו־זמנית תתאים עצמה לחידושים ולמגמות שהתעצבו לאחרונה – טכנית וטקטית כאחד.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 37- המלחמות החדשות ומלחמת רוסיה - אוקראינה. אפריל 2022
לחצו כאן לקריאת המאמר
קריין: אביב אילן
-
איראן הינה מעצמה אזורית בהתהוות אשר שוללת את קיומה של מדינת ישראל, חותרת ליכולת גרעין צבאית, מקיימת תהליכי בניין כוח קונבנציונאליים חסרי תקדים וממשיכה את התפשטותה ואת התבססותה באזור. מצרף תהליכים אלו עלול להוביל לאיום משמעותי על ביטחונה הלאומי של מדינת ישראל ולפגוע באופן ישיר באינטרסים הלאומיים שלה. מול אלה, על ישראל לאמץ תפיסת תחרות אסטרטגית במרחבים נבחרים, תוך מיקוד וסנכרון לאומי, בהסתכלות מרחיקת רואי ובתהליכים ארוכי טווח. תפיסת העליונות בתחרות האסטרטגית מול איראן הינה תוצר של עבודת עומק משותפת בשנתיים האחרונות, בהובלת מטה איראן באגף אסטרטגיה ומעגל שלישי בשיתוף המוסד.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39 - איראן ורב-זירתיות. מאי 2023
לקריאת המאמר לחצו כאן
קריין: רועי וינברג
-
סקירת הספר "המרחב הימי אסטרטגיה ימית ומה שביניהם" מאת תא"ל (בדימוס) פרופסור שאול חורב (הוצאת מערכות, 2021, 528 עמ').
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
לקריאת המאמר לחצו כאן
לקריאת הספר המלא לחצו כאן
קריין: רועי וינברג
-
הספר "חופשת קיץ" שכתב יוסי ברגר על חוויותיו כסמג"ד צנחנים במילואים במלחמת לבנון השנייה ידבר לכל מילואימניק ומילואימניקית. הוא ממחיש את העוצמה שיש בכוחות המילואים של צה"ל, שבגרותם וניסיונם הם מכפיל כוח, ומוטב שיקראו בו מפקדי הצבא הבכירים, שכן הם יהיו אלה שיפקדו עליהם ביום פקודה.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 41 - 75 שנות מילואים. פברואר 2023
לקריאת המאמר לחצו כאן
קריין: רועי וינברג
-
המאמר מציע אסטרטגיה צבאית של סבבי לחימה יזומים נגד חמאס בעזה. המאמר מנתח באופן ביקורתי את מערכת היחסים בין ישראל לחמאס לאורך העשורים האחרונים ובכלל זאת את הקושי של ישראל לכפות על חמאס את סיום העימות האלים בין הצדדים, בין אם באופן צבאי ובין אם באמצעות הסדרה. קיפאון זה והמחיר שנגבה כתוצאה מכך לתושבי ישראל מצריך לדעת הכותב שינוי במדיניות הפעלת הכוח של צה"ל שעשוי להוביל לשינוי בגישתו של חמאס. כך, לנוכח הסכנה הממשית לשלטן חמאס בעזה אשר תיגרם כתוצאה מתקיפות צה"ל והשחיקה המתמשכת בכוחו ישתנה מאזן ההרתעה בין הצדדים ועימו גם מאזן השיקולים של חמאס ביחס להמשך מאבקו בישראל.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34 - בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021
לקריאת המאמר לחצו כאן
קריין: ישורון תורג'מן
-
"אין הכרח שיימצא קשר כלשהו בין העבודה שיש לעשותה לבין גודל המנגנון המופקד על מילואה" מזכיר לנו כותב המאמר, מתוך דבריו של סא"ל (לימים האלוף) שלמה גזית, משנת 1959, בהסבירו את חוק פרקינסון. אין מחלוקת על עולם הבעיה במלחמה הבאה. האתגר לכוחות ביטחון הפנים לצד האיום על העורף מביא איתו מורכבות רבה לצד הלחימה בחזית ובעומק שטח האויב. כותב המאמר מתייחס למאמרים שפורסמו לאחרונה והציעו מספר פתרונות מדגמים שונים המתייחסים להקמת כוח חדש מסוג משמר לאומי, ומבקש לקרוא תיגר על המהירות בה אנחנו מציעים פתרונות בדמות התארגנויות חדשות, מלהיבות ו"חדשניות", שלא תמיד תורמות לבניין והפעלת הכוח באופן המיטבי לארגון הקיים.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 34 - בעקבות "שומר החומות". דצמבר 2021
לקריאת המאמר לחצו כאן
קריין: ישורון תורג'מן
-
מאמר זה עוסק באסטרטגיה הצבאית של ישראל להתמודדות עם איראן. האסטרטגיה הנוכחית, המתמקדת במניעה ובהכלה, נולדה בראשית שנות ה־90' של המאה הקודמת. מאז ועד היום, על אף השינויים הרבים בסביבתה של ישראל, במעמדה האזורי, במדיניותה של איראן ובעוצמת האיום מצידה, ישראל דבקה באסטרטגיה שלה, על אף שאין היא משרתת את האינטרסים שלה. כדי להיחלץ מהמבוי הסתום שאנו מצויים בו ביחס לאיראן, מציע המאמר אסטרטגיה צבאית חלופית, של הסדרה והידברות. אסטרטגיה צבאית של הסדרה והידברות תשרת את ישראל באמצעות צמצום הסיכון למיסקלקולציה ולמלחמה וייתכן שתאפשר גם בניית מנגנונים לשיח בסוגיות נוספות כגון המדיניות האזורית של איראן ותוכנית הטילים שלה, במסגרת משטר ביטחון חדש בין המדינות.
מלנכוליה: "מצב שבו האני אינו מודע לאובדן, או אינו מודע לכל היבטיו...הרתיעה הבלתי מודעת מוויתור על המושא האבוד או חוסר היכולת להתאבל עליו מצמיחים אסטרטגיות מגוּונות של הכחשת האובדן או הכחשת השפעתו ההרסנית של האובדן על האני" (פרויד, 2002, עמ' 11).
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39- איראן ורב-זירתיות. מאי 2023
לקריאת המאמר לחצו כאן
קריין: ישורון תורג'מן
-
תיאום ציפיות הוא עניין מהותי ומרכיב מרכזי בתפיסת תוצאות מלחמה. תחושת ניצחון, תחושת מפלה או הרגשת "חמיצות" בסיומו של עימות צבאי מושפעים מאוד מתיאום הציפיות המוקדם בין צה"ל ובין אזרחי המדינה. מאמר זה, העוסק בתרחיש מלחמה עתידית בלבנון, מבקש להמחיש את הצורך בתיאום ציפיות בנוגע לכל מרכיבי המלחמה, כמו מספר חללי צה"ל הצפוי, ואת חיוניותו לשימור החוסן הלאומי תוך כדי עימות מהסוג של מלחמה כוללת שאזרחי ישראל לא חוו עשרות שנים. צה"ל יכול וצריך לנצח במלחמה כזו, והוא יעשה זאת בהצלחה בתנאי שתהיה הבנה של מה ייחשב כניצחון – בהיבטים של פגיעה באויב, של משך המלחמה ושל המחיר הצפוי בה.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39 - איראן ורב-זירתיות. מאי 2023
לקריאת המאמר לחצו כאן
קריינית: יעל יקל
-
מלחמת יום הכיפורים היא שם נרדף לקריסת הנחות יסוד. ידוע לכול שהנחות יסוד יש לבחון מעת לעת. אך האם ייתכן שהנחות יסוד שגויות, ובפרט כאלה הדומות מאוד להנחות משנת 1973, משמשות שוב את החשיבה האסטרטגית והאופרטיבית שלנו היום? הייתכן שווריאציות על המחשבה האסטרטגית ועל הצורה האופרטיבית שגיבשו המצרים אז, חזרו להיות רלוונטיים? מאמר זה יציע בחינה השוואתית של תפיסת האויב והנחות היסוד שלנו אז והיום, ויצביע על קווי דמיון. למרבה הצער, שוני אחד שבולט בין אז להיום הוא מצב כוח המחץ היבשתי, שפיצה אז על הכשלון התפיסתי, על הכשלון המודיעיני ועל הכשלון האווירי, אך כושרו לחזור על כך היום נתון בספק.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 40 - יובל למלחמת יום הכיפורים. פברואר 2023
לקריאת המאמר לחצו כאן
קריינית: יעל יקל
-
עליונות ימית, חופש השיט במרחב הימי הישראלי וההגנה על חופי המדינה. אלו המשימות עליהן היתה אמונה זרוע הים בעשרות השנים מאז הקמתה. במאמר זה נסקור את התהליך שעברה זרוע הים בפרויקט ספינות "סער 6", את המענה אליו נדרשות הספינות החדשות. האתגר והמורכבות בתכנון, בניית ומבצוע הפלטפורמה אינם טמונים רק ביכולות ההנדסיות והטכנולוגיות, כי אם גם בהון האנושי עצמו. התובנות המרכזיות שנלמדו כחלק מהתהליך הן עד כמה חשובים האנשים בשטח, הנדסת מערכת "על כל המגרש", הקמת מנהלת ייעודית, זרוע הים כאינטגרטור וכמהנדס מערכת, תעשיות כחול לבן, יחסי העבודה עם המספנה הבונה כמו גם חשיבותה של קהילת השליחים והמשפחות במדינה זרה.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
לקריאת המאמר לחצו כאן
קריינית: יעל יקל
-
מאמר זה עוסק בבחינת בניין הכוח של העוצמה הצבאית הימית הישראלית. המאמר מציג צמד טענות מרכזיות: הראשונה הינה שבניין הכוח של זרוע הים סובל מ'התמכרות' לפלטפורמות עיקריות, מערכות לחימה וחימושים, באופן המעיב על היכולת לממש את מלוא הפוטנציאל של הממד הימי. הטענה השנייה הינה שכדי לשפר את תהליך בניין הכוח הימי, יש לאמץ מתודולוגיה אשר תשקלל היבטים שלא זכו עד כה להתייחסות מספקת – מהיעדים הלאומיים של ישראל והאסטרטגיה הלאומית הימית שלה ועד לאסטרטגיה הצבאית של הזרוע. כך, לצד ההתמקדות במשימות מסורתיות, על הזרוע לאמץ גם משימות חדשות אשר יהלמו בצורה טובה יותר את החשיבות הגדולה מבעבר של הממד הימי בביטחון הלאומי הישראלי.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 38 - עוצמה ימית. נובמבר 2022
לקריאת המאמר לחצו כאן
קריינית: על יקל
-
צה"ל עומד בפתחו של אתגר בקנה מידה היסטורי. הוא נדרש לצמוח ממקום של צבא מקומי המגן על גבולות המדינה, לצבא בעמדה של כוח אזורי המשתתף בבלימת מעצמה אזורית ואגרסיבית – איראן. אתגר בהיקף כזה אינו יכול לקבל מענה של תוספת משאבים בלבד. נדרשת לנו בחינה ביקורתית ומעמיקה של הנחות היסוד לביטחון הלאומי וארגון מחדש של צה"ל. בתמצית, כדי לאפשר למודיעין ולחיל האוויר, ביחד עם מרכיבי הגנ"א, סב"ר וצי, להעביר את מרכז הכובד שלהם למעגלים הרחוקים, נדרש לפתח כוח טריטוריאלי, יבשתי בעיקרו, פחות תלותי והרבה יותר אפקטיבי. משימתו תהיה להכריע את צבאות הטרור בגבולות, בסיוע מודיעין אוויר מוגבל יותר, כחלק מההתמודדות ארוכת־הטווח עם איראן.
מתוך "בין הקטבים" - גיליון 39 - איראן ורב-זירתיות. מאי 2023
לקריאת המאמר לחצו כאן
קריינית: יעל יקל
- Laat meer zien
