Afleveringen
-
הרבנות הצבאית היתה הראשונה לזהות את הקושי בהתמודדות עם מראות המלחמה, ואת הצורך להתמודד עם הרגשות המציפים אותנו דווקא דרך משחק "וטיפול קבוצתי".
הרבנות גייסה את את אושרי מימון ואסף פניאל כדי שיעבירו סדנאות פלייבק לא רק לרבנות הצבאית, אלא לכל יחידה בצבא שרצתה להזמין אותם.
בפרק זה דימינו כיצד נראה מפגש פלייבק איתם, והסברנו חלק מהקטעים שהם חוו בזמן המלחמה
פודקאסט על מדים | הפודקאסט נועד לחזק את רוח הלחימה של צה"ל ולהוות היכרות אינטימית עם סיפורי הגבורה והעוז של עם ישראל וחייליו.
בכל פרק אנו סוקרים נושא אחר ומנגישים אותו, בתקווה שההיכרות עם היסטורית הלחימה של צה"ל ושל עם ישראל תוך חיבור למקורות יהווה תמיכה משמעותית בלוחמינו. הפודקאסט מוגש על ידי סרן (במיל) תמיר דורטל ורס"ל (במיל') אורי אנגלמן ובמסגרתו הם פוגשים אורחים שונים. -
הרב אליאב תורגמן חצה את הארץ מצפון לדרום - מקרבות ההגנה בצפון ועד פעילות עצימה בדרום, הרב תורגמן נכח בכולם כרב צבאי בחטיבת אלכסדרוני. על רב שהוא חלק מהגדוד, על העבודה השוטפת כרב צבאי באחת מחטיבות המילואים העפילו ביותר, ועל הקשר האישי עם חיילי הגדוד. איך אמר אחד החיילים? "רב! אבל רב שהוא גם אח!"
-
Zijn er afleveringen die ontbreken?
-
שום דבר לא הכין את הרב נעם ורשנר להיות רב סיירת גולני. מהטלפון המפתיע, והסכמתו המפתיעה לא פחות, עובר הרב נעם מסע מיוחד יחד עם הסיירת.
היכרות שמתחילה מהרגלים, עם משקל על הגב וחיוך גדול על הפנים ועד מלחמת חרבות ברזל, שלימדה אותו יותר מכל על תפקידו המיוחד של רב צבאי.
הצטרפו לשיחה המרתקת עם הרב נעם ורשנר, רב סיירת גולני!
פודקאסט על מדים | הפודקאסט נועד לחזק את רוח הלחימה של צה"ל ולהוות היכרות אינטימית עם סיפורי הגבורה והעוז של עם ישראל וחייליו.
בכל פרק אנו סוקרים נושא אחר ומנגישים אותו, בתקווה שההיכרות עם היסטורית הלחימה של צה"ל ושל עם ישראל תוך חיבור למקורות יהווה תמיכה משמעותית בלוחמינו. הפודקאסט מוגש על ידי סרן (במיל) תמיר דורטל ורס"ל (במיל') אורי אנגלמן ובמסגרתו הם פוגשים אורחים שונים. -
רבים מכירים את ט"ו באב כחג האהבה, אבל לרבים יותר אין בכלל מושג מה המקור של החג הזה! תמיר ואורי צללו עמוק לאותו יום, ט" ו באב, וניסנו להבין מה הקשר בין לבין אהבה, איך תשעה באב העצוב נכנס לתמונה ומה הקשר אחדות?!
הצטרפו אלינו לפודקאסט רוח ולחימה! -
הרב גורן היה הרב הצבאי הראשון, אני בם למעשה היה גם הרב הפוסק הראשון שכתב באריכות ובשיטתיות הלכות צבא.
בשיחה עם הרב ד"ר אביעד הולנדר, רב צבאי במיל' וחוקר משנתו של הרב גורן בהווה, הלכנו יחד למסע בין פסקי הלכותיו של הרב גורן. מהמטבח ועד האימונים, מהאוויר ועד הים, הרב גורן צעד איתנו ילד בכל אחת מן הצמתים בהם דעתה של הרבנות הצבאית הייתה נצרכת. הצטרפו לשיחה מרתקת על פיסקותיו ודרכו של הרב שלמה גורן!
הרב ד"ר אביעד הולנדר הוא רב ומחנך. ובעברו שירת בצה"ל כרב צבאי והיה חבר בצוות המשותף של הרבנות הצבאית וחיל החינוך והנוער, אשר הקים את ענף "הזהות והתודעה היהודית". הרב אביעד שימש כמרצה באוניברסיטת בר-אילן ובמכללה האקדמית לחינוך "אורות ישראל", וכן הרצה והנחה קבוצות לימוד במסגרות בלתי-פורמליות למבוגרים.
עיקר עיסוקו המחקרי של הרב אביעד מצוי בתחומים: אתיקה ומשפט עברי, מחשבת חז"ל, הלכה ומדינה, דת וצבא, הפילוסופיה של ההלכה. את עבודת הדוקטורט שלו כתב אודות "דיוקנו ההלכתי של הרב שלמה גורן".
פודקאסט על מדים | הפודקאסט נועד לחזק את רוח הלחימה של צה"ל ולהוות היכרות אינטימית עם סיפורי הגבורה והעוז של עם ישראל וחייליו. -
ברל כצנלסון היה אחד מראשי התנועה הציונות. יש שכינו אותו "המחנך". במאמר "מקורות לא אכזב" מסביר את שיטתו, מדוע כל כך חשוב לזכור את יום החורבן ולציין את יום תשעה באב. הצטרפו אלינו אל פרק מרתק, שיצוק כן עבורכם משמעות נוספת ליום המיוחד: תשעה באב.
-
בבוקרו של שמחת תורה, היישוב עתניאל המרוחק לא היה שקט. השמיים רחשו, וקשה היה לדעת אם מיירוטים אם מתנועת המטוסים.
הרב אלעזר גולדשטיין הבין שמדובר בבוקר אחר, אבל הוא לא ידע שבאותו יום הוא יצפין, ידרים, ולא יישן במשך יותר מיממה תמימה.
בשמחת תורה הגיעה הרב הצבאי, רס"ן אלעזר גולדשטיין, לקיבוץ זיקים. שם התחיל בפעילות רבנית של איסוף החללים, שנמשכה עד שבת בראשית.
חרף החורבן ותהו שאפף אותו, פסוק אחד הידהד בראשו כל עת" הם עם כלביא יקום וכארי יתנשא... " לאחר מספר שבועות, זכה לראות את הפסוק מתקיים במלואו.
הצטרפו אלינו לשיחה המרתקת על פעילות הרב הצבאי במלחמת חרבות ברזל בכללי , ובאירועי שביעי באוקטובר בפרט.
האזינו לפרק המלא! -
הרב אלעזר גולדשטיין עבר הרבה במלחמת צוק איתן. הוא פעל רבות ברצועת עזה, פינוי חללים וזיכוי הכלים על מנת להחזירם לשדה הקרב. באחד מרגעי הקרב, נכנס הרב אלעזר בנגמ"ש לתוך הרצועה. הנגמש יתהפך, ויושביו נאלצו לעשות מארב עד אשר יחזור הנגמ"ש לתפקוד. האירוע הלא פשוט הזה לא מנע ממנו לעשות את הדבר הפשוט ביותר - קידוש בערב שבת לחיילי ההנדסה. את הקידוש הזה, בשתיים בלילה, בתוך עזה - אף אחד לא ישכח.
אבל שם לא נגמר פועלו. עד הרגעים האחרונים של המלחמה זכה הרב אלעזר לפעול, פעולות שישפיעו שנים קדימה.
האזינו לפרק המלא! -
לרס"ן הרב רונן כ"ץ, רב חטיבה 5, זה ברור. רב הגדוד, רב החטיבה, קשור לכל אחד ואחד מהחיילים. בכל שלב, בפרט במקרה שחייל נופל. ברגע הזה, רבנות הגדוד לוקחת אחריות מלאה על האירוע. היא תלווה את החייל שלה עד אשר יטמן למנוחת עולם.
אירועים רבים עברו על רס"ן הרב רונן כ"ץ. מרגע ששמע את הידיעות בביתו שבדרום הר חברון, ועד לרגע שהוקפץ לימ"ח, שם נתקבצו חיילי האוגדה. מרגע זה, החלה הפעילות העיצמה של חיל הרבנות בחטיבה.
רגעים של שמחה והתרוממות, ורגעים של עצב ואובדן.
התיישבנו לשיחה מרתקת עם הרב רונן כץ על כל קורותיו במלחמה הזו, ומצאנו את עצמנו מרותקים.
הצטרפו אלינו לפרק מרתק ונוגע מאין כמותו! -
המחשבה הראשונה שעוברת בראשו של רס"ן יוני מילוא כאשר הוא פוגש חיילים, היא כמה הוא היה רוצה להילחם יחד איתם, במיוחד אם זה גדוד שריון. לעלות לכלים,"נוע נוע סוף".
כמובן, זה לא מתאפשר. הגיל והזמן עושים את שלו. אבל לרס"ן יוני מילוא יש נבל, בו הוא מנגן מתוך ליבו - היישר אל ליבם של החיילים.
בשיחה הזו דיברנו על ה"למה" הגדול של עם ישראל, ואיך גילינו מחדש את ה"למה" הזה במלחמת חרבות ברזל, שמענו מדוע החיילים הם "משוגעים" והבנו קצת יותר לעמוק מה מרכיב את העם הנפלא הזה.
האזינו לפרק המלא! -
רס"ן יוני מילוא, קצין רוח לחימה, היה בשוק. לכזו תגובה של המג"ד, הוא לא האמין - "בגדוד המצב טוב. אבל עם החרמ"ש יש לנו בעיה גדולה" יומיים אחרי השבעה באוקטובר, הדבר אחרון שהוא היה צריך לשמוע זה על בעיות...אבל המג"ד ממשיך יש לנו יותר מידי חיילים בחרמ"ש, הגיעו 150%, מה נעשה איתם?! "
זה רק חלק מהסיפורים שמלמדים על הרוח הגדולה שמנשבת בעם ישראל מאז שמחת תורה. רוח של נתינה, התגייסות, ולחימה.
הצטרפו אלינו לפרק עם רס"ן יוני מילוא, על חוויות שעבר בין היחידות הלוחמות בזמן המלחמה, ועל כמה סיפורים שקדמו למלחמה - ומלמדים אותנו כמה מעט אנחנו יודעים על העם המיוחד הזה, עם ישראל! -
הרב יהושע בן מאיר היה רב צבאי במילואים כשפרצה מלחמת יום כיפור. בהיותו מראשוני הרבנים הצבאים, אתגרים רבים היו מוכנים לפתחו.
בשיחה איתו שיתף אותנו הרב יהושע בן מאיר על דילמות הלכתיות של רב צבאי, על היחס עם הפיקוד הלוחם.
על החיבור עם הרב שלמה גורן - הרב הצבאי הראשי הראשון - שמענו בהרחבה, כיצד נפגשו, באילו שאלות התעסקו, וכיצד הכריעו בשאלות שלא נשאלו אלפי שנים?
כשפרצה מלחמת יום כיפור, עלה הרב יהושע לחזית הצפונית.
שם עבד כרב צבאי בפינוי החללים שהיו ברמת הגולן, ושם שמענו ממנו על החוויות מהימים הראשונים של הלחימה, ועל העבודה החשובה והקשה של רב צבאי בשדה הקרב.
שיחה מרתקת על גבורה של רב צבאי בשדה הקרב.
האזינו לפרק המלא! -
ענף ההלכה ברבנות הצבאית הגיעה למלחמת חרבות ברזל כאשר הפקודות לשעת מלחמה מוכנות, אבל גם הוא התמודד עם אתגרים שלא היו בעבר.
סא"ל הרב אודי שוורץ, רע"ן ההלכה ברבנות הצבאית, לקח אותנו למסע במלחמה דרך השאלות הלכתיות שהתעוררו בה.
החל משאלות של נסיעה בשבת, אבלות וקבורה, ועד מועדי ישראל שנחרזו בכל ימי המלחמה.
פגשנו את השאלות שעלו מן השטח וכיצד המענה המלחמתי מתפקד כחלק מתוך הלחימה.
הצטרפו לשיחה המרתקת על עולם ההלכה בשעת מלחמה! -
התיישבנו לשיחה על רוח לחימה והפעם - רס"ן חן חלמיש, קצין רוח לחימה, שבמלחמה הזו עבר מעל ל - 160 יחידות שונות והעביר להם שיחות על רוח לחימה.
נושא השיחה התמקד בלחימה מסוג אחר - לחימה נגד השחיקה. מלחמה שהיא מעל ל-150 יום, בכוחה לשחוק.
רס" ן חן חלמיש העלה שלושה מרכיבים תודעתיים שיכולים לעזור להתגבר על השחיקה:
1. לזכור את מה שעברנו - טקסי היזכרות. רגעים בהם אנחנו מקבלים ודאות מהי מטרתנו.
2. הבנת גודל האירוע בו אנו נמצאים. הבנה של גודל האירוע עוזרת לנו להבין שהוא לוקח זמן.
3. לקשר את עצמנו לתמונה הגדולה של העבר, הווה, והעתיד.
האזינו לפרק המלא! -
השביעי באוקטובר היה יום בו עם ישראל עבר מאורעות קשים. מאורעות אלו גילו לנו דברים רבים שלא ידענו על הרוח המיוחדת של עם ישראל. התיישבנו לשיחה עם רס"ן רמי גליקשטיין, לשמוע זוויות חדשות על סיפורי הגבורה של יום השביעי באוקטובר: גבורת מפקד מוצב פגה, על חייל בהכשרה שיצא להלחם ללא נשק, ועוד סיפורים רבים שמהם גלינו אל רוח הגבורה המפעמת ללא הרף בעם ישראל.
-
בפרק זה של "רוח ולחימה", סרן במיל' תמיר דורטל ואורי אנגלמן מביאים את סיפורו המרתק והאישי של יוני נתניהו - מהנעורים בארה"ב דרך הלחימה בשדות קרב מלחמת ששת הימים, לימודים בהרווארד, ועד למנהיגותו בסיירת מטכ"ל ומבצע אנטבה. הם חוקרים את האופן שבו הפך יוני לדמות סמלית ומשפיעה בחברה הישראלית, וכיצד המורשת שהותיר אחריו ממשיכה להשפיע על דורות של צעירים ומנהיגים צבאיים. הפרק משלב ניתוחים אישיים, עדויות וסיפורים מרתקים מהחיים של אחד מהדמויות המשמעותיות בהיסטוריה הצבאית והלאומית של ישראל.
00:00-06:00 - "התחלה ורקע: הנעורים של יוני נתניהו בארה"ב"
סקירת שנות התיכון של יוני בארצות הברית.
06:01-12:00 - "הצטרפות לצנחנים והתפתחות צבאית"
תיאור גיוסו של יוני נתניהו לצנחנים והתקדמותו הצבאית.
12:01-18:00 - "חוויות ממלחמת ששת הימים"
דיון בתפקידו של יוני במלחמת ששת הימים ובפעולת סמוע.
18:01-24:00 - "לימודים וחיים אישיים: הרווארד ונישואין"
סקירת תקופת לימודיו בהרווארד ובאוניברסיטה העברית, וחייו האישיים.
24:01-30:00 - "החזרה לצה"ל: מסיירת מטכ"ל עד מבצע אנטבה"
תיאור שובו של יוני לצה"ל והפיכתו למפקד סיירת מטכ"ל.
30:01-36:00 - "מלחמת יום הכיפורים וההתשה בגולן"
סיפוריו של יוני מהלחימה במלחמת יום הכיפורים.
36:01-42:00 - "דמויות משפיעות: אהוד ברק וחברים"
דיון בהשפעת אנשים כמו אהוד ברק ומתן וילנאי על יוני.
42:01-48:00 - "קריאה והשפעה: הספר והדור הבא"
ניתוח השפעת הספר על דמויות צבאיות וצעירים לפני הגיוס.
48:01-54:00 - "הקרב האחרון: מבצע אנטבה"
תיאור המבצע ונפילתו של יוני נתניהו.
54:01-60:00 - "מורשת וזיכרון: יוני נתניהו כסמל"
דיון במורשתו ובזיכרונו של יוני נתניהו בחברה הישראלית.
-
ליום העצמאות יש צבעים רבים, ומי לא מכיר את הזווית הקולינרית של היום: על האש עם בשרים איכותים ויינות ישראלים משובחים. הפעם, התמקדנו דווקא בצד שונה על היום - הודאה והלל על הנס הגדול, וניסנו להבין - מה המקור והחובה להודות ולהלל על יום העצמאות?
-
בפרק זה של הפודקאסט "רוח ולחימה", תמיר דורטל ואורי אנגלמן יוצאים למסע מרגש אחר סיפורה של מרים פרץ, אם לשני חללים ודמות מופת של אומץ והשראה. מרים, שאיבדה את שני בניה, אוריאל ואלירז, קצינים בצה"ל, בשני קרבות נפרדים ובפער של כמעט שתים עשרה שנים, משתפת פעולה עם הגורל הקשה שהטיל עליה החיים ומספרת כיצד הפכה את האבל האישי למורשת של אומץ ותקווה.
מרים, שנולדה במרוקו ועלתה לישראל, מתארת את דרכה מהעלייה מקזבלנקה, דרך החיים במעברת חצרים, ועד להיותה אם לשישה ילדים ומחנכת לדורות צעירים. היא מגוללת את סיפור חייה, מהרגעים המשמחים ועד לאובדנות הכואבים, ומסבירה איך הצליחה לשאוב כוחות להמשיך ולתרום לחברה הישראלית.
דורטל ואנגלמן חוקרים את המורכבות שבהגדרת מושג ה"גיבור" דרך סיפורה של מרים ומדוע היא נחשבת לדמות השראה לרבים בישראל. הם גם עוסקים בשאלות על כוחה של רוח האדם להתמודד עם הפסדים אישיים ולהפוך אותם למנוע לשינוי חיובי ולתרומה לקהילה.
הפרק מציע הצצה ללבה של אמא שאיבדה ולקחה את הכאב למקום של פעולה ומשמעות, תוך כדי שמירה על זיכרון בניה והפיכתו למורשת של ערכים של אהבת הארץ, גבורה ומנהיגות. זהו פרק המלמד על התמודדות עם האובדן האישי בדרך המעצימה ומשפיעה, ומציע השראה לכל מי שנתקל באתגרים קשים בחיים.
.פרק 1: מפגש עם מרים פרץ - אמא לשני חללים | 0:00-4:00
תקציר: הכירו את מרים פרץ, אשר איבדה שני בניה לשדה הקרב. בפרק זה, מרים משתפת בסיפור האישי ובמסעה מאובדן לתקווה.פרק 2: חלום שהפך לסיוט - סיפורו של אוריאל פרץ | 4:00-10:00
תקציר: חייו ונפילתו של אוריאל פרץ. מרים מספרת על החלומות, האידיאלים והטרגדיה הבלתי נמנעת.פרק 3: לזכור ולבנות - המשך הדרך לאחר אוריאל | 10:00-15:00
תקציר: איך ממשיכים הלאה אחרי אובדן כה כואב? מרים מתארת את הכוח להמשיך, לגדל ילדים ולהתמודד עם החיים לאחר האסון.פרק 4: נפילתו של אלירז פרץ - פגיעה חוזרת | 15:00-20:00
תקציר: סיפורו של אלירז פרץ, הבן השני שנפל בקרב. מרים מספרת על השפעת האסון השני על המשפחה ועל עצמה.פרק 5: מורשת של אומץ - השראה מכאב | 20:00-24:00
תקציר: מרים מסבירה איך הפכה את הכאב למורשת ומסר של אומץ ותקווה לדורות העתיד.פרק 6: הדרך קדימה - מרים פרץ כדמות השראה | 24:00-30:00
תקציר: ההוקרה וההשראה שמרים מעניקה לחברה הישראלית ולחיילים צעירים, והקריאה שלה לחיזוק החברה והדור הבא. -
בפרק זה שאלנו את השאלה מהו ניצחון על פי עם ישראל?
איך לאורך ההיסטוריה הסתכלנו על הקרבות בהם השתתפנו?
ועשינו זאת באמצעות הנאום של רא"ל דוד (דדו) אלעזר הרמטכ"ל ה-9 של צה"ל ביום השואה בקיבוץ לוחמי הגטאות המובא לכם כאן במלואו:
נאום הרמטכ"ל רא"ל דוד (דדו) אלעזר ביום השואה, 1973אנו נאספים היום בקיבוץ הנושא את שמם של לוחמי הגטאות. במלאות שלושים שנה למרד גטו ורשה ובמלאות עשרים וחמש שנה לתקומת ישראל. לזכור ולהזכיר את המורדים ההם, לעמוד דום לכבוד הלוחמים - בניו של העם היהודי שקידשו את ישראל בקרב הנואש על אדמת נכר. אנו עומדים כאן, במקום הזה, ליד מוזיאון האוצר בין כתליו את זכר השואה והמרד כדי לעורר את חשבון הנפש של דורנו דור החורבן וההתקופה.
אנחנו למודי תלאות יסודיים, לא ידענו דור אשר בו לא נדרש דמם של יהודים. אשר בו לא הופלה עמנו כנחות שבעמים. מאז חורבן הבית, עונה העם הזה בעבדות, במסעי צלב, באינקויזיציות, בפוגרומים, בגזרות ובעלילות דם. אבל השואה הייתה הנוראה שבכל האסונות, המחרידה והבלתי נתפסת שבהם.
הייתה זו השמדה שיטתית ומדעית של העם היהודי, לא רק הרוצחים עצמם אשמים בה, אלא כל אלה שבמשך הדורות טיפחו את שנאת היהודים. אנשי הרוח, כביכול: פילוסופים, מדינאים ומדענים. והעולם עמד מנגד ושתק.אנשים, אשר ראו עצמם כמשחררי עמים עקדו אותנו על מזבחיהם. אנשים, אשר חשבו עצמם כנביאי חירות האדם, הועידו לנו בתי כלא ומחנות ריכוז. במשך אלפי שנים לא היינו עם אשר ידע אושר ושלווה. צמחנו מן האסונות שפקדו אותנו. מעולם לא נשאנו עינינו לניצחונות לשם דיכוי וכיבוש. תכלית מלחמתנו בכל המאבקים הייתה תמיד העמידה על הנפש, ועצם קיומינו היווה את הניצחון. לכו אל ספרי החללים, הם רבים יותר מן הספרים המהללים את הניצחנות. אנחנו עם אשר האנדרטאות שהקים לא היו אף פעם אנדרטאות ניצחון. על האנדרטאות שלנו חקוקים שמות הנופלים. אצל עמים אחרים תמצאו שערי ניצחון ואילו סמלי הגבורה שלנו הם דווקא מצדה, תל-חי וגטו ורשה - מקומות בהם אמנם הפסדנו בקרב, אבל ניצחנו במלחמת קיומו של העם. שרשרת היסטורית רצופה של עמידה יהודית על הנפש, נמשכת בנאומו של אלעזר בן-יאיר במצדה. דרך פסוקו האחרון של טרומפלדור ועד פקודת-היום האחרונה של מרדכי אנילביץ', כשם שעמדו לוחמי מצדה כאחרונים בחומה, כך עמדו מורדי הגיטאות על חומותיו ההרוסות של העם היהודי באירופה.
חמש שנים מבדילות בין שנת 1943 לשנת 1948, בין מרד הגטאות לקרבות השחרור בארץ-ישראל. חמש שנים בחיי עם עתיק, אשר עמד בכל המטות והמוראים ולא נכנע, חמש שנים בלבד מפרידות בין הנורא באסונות שידע עמנו לבין הנפלא בנצחונות.
כאשר עמדה צביה לובטקין לפני אנשי הפלמ"ח בחולות קיסריה וסיפרה את סיפורו של גטו ורשה, הרגשנו בוודאות שאנחנו שייכים לאותה חבורת לוחמים, בנים לאותו עם, הלוחמים אותה מלחמה. באותה עת היינו מוכנים בכל נפשנו וכל מעוזנו לצאת ולצנוח אל העבר ההוא, אל מחנות המוות, אל תחנות הרכבת, אל לב הגטאות, אל יערות הפרטיזנים, ואל מסילות הברזל אשר הובילו את עמנו אל הטבח. אבל היינו זקוקים לעזרתם של אחרים, למסוסיהם ולתכניותיהם, היינו תלויים בחסדם של אחרים, אין אנו יודעים על מה ולמה נרצחו המיליונים האלה בעת ליקוי המאורות, בהסתלק ההשגחה. אחת אנו יודעים: הם הומתו בכל המותות המשונים משום שהיו גולים, משום שהיו השונים, משום שהיו החלשים ומשום שלא הייתה מדינת ישראל בימים הרעים ההם. לכן פועמת בנו היום התחושה שהכוח הוא הכרחי. לכן נשבענו להיות חזקים וחמושים, לכן החלטנו לא לסמוך על חסדי יריבים ולא להתנות את זכות קיומנו להסכמת אחרים.
דורנו ידע צער ודמעות. שכלנו בקרבות השחרור והתקומה את מיטב רעינו, בנים ובנות, שנפלו בכל מערכות ארץ-ישראל. דורנו ידע אימה, רצח ואת העמידה על הדם. למדנו לקח. לכן אנו מעלים את מחיר חיינו בעולם עוין וחסר רחמים, לכן אנו גאים כל-כך בחירותינו ונכונים להגן עליה. זכינו לתקופה בה אנו רואים את תקומתו של עם ישראל, תקופה בה יש לעם ישראל הכוח החדש והרוח הישנה, העוצמה המודרנית לשלום והקנאות העתיקה כדי להתקיים.
אנחנו עם שוחר שלום אשר אינו רוצה במלחמה. אבל כל הקורא אותנו אל הקרב, ימצא בנו אויב קשה עורף. לפיד חירותנו הנישא בידינו היום, הוצת מן האש אשר שרפה את הגולה, מעין תפילה של ורשה היהודית. אנו שואבים את כוחנו מכל דורות ישראל וגם מן המרד הבודד הנואש ההוא. אנו יורשים את ההיסטוריה שלנו, את כולה: את החרפה והקלון, התהילה והגאווה. אנו בני דור אשר בחייו חברו יחדיו השיח על העם היהודי שנהרג ומגילת העצמאות המבשרת את תחילתו. אנו,
-
מאות אלפי חיילי צה”ל נמצאים באין ספור גזרות, מערך הכשרות ברבנות הצבאית דואג שלכל אחד מהם יהיה אוכל כשר, גם לבחור החבדניק שמקפיד על שחיטה מיוחדת, גם לו מערך הכשרות דואג לאוכל כשר ומהודר לפחות כמו שהוא מקפיד בשגרה.
במשדר מיוחד , ראש ענף כשרות ברבנות סגן אלוף נריה רוזנטל שוחח עם תמיר דורטל ואורי אנגלמן, על מערך הכשרות שנותן אוכל כשר לכל חייל וחייל בכל מקום בו הוא פועל.
וכן על ההכנות לפסח והכל בצל המלחמה - Laat meer zien
