![שוד הקריפטו הגדול בהיסטוריה [עושים תוכנה]](https://is2-ssl.mzstatic.com/image/thumb/Podcasts124/v4/08/f8/39/08f839ff-5d51-0efa-c93b-5cdf9765dc7d/mza_12192810254651804262.jpg/250x250bb.jpg)
Afleveringen
-
קישור לאירוע המאזינים של עושים תנ"ך בעיר דוד: https://cityofdavid.org.il/product/live_bible/
במאה ה-21 כשאנו קוראים ספרים שלא נכתבו במקור בעברית אנו בד"כ מייחסים משמעות זניחה לזהות המתרגם. שהרי לכאורה "מה זה משנה"? עם כניסת הבינה המלאכותית לחיינו מלאכת תרגום כזאת ואחרת נמצאת בהישג הסמארטפון של כל אחד ואחת מאיתנו, מכל שפה לכל שפה, במהירות שיא, כולל הקראה, כולל מאמרים אקדמאיים שלמים ולא רק תפריט של מסעדה בחו"ל...
אבל מה הקשר ל"עושים תנ"ך"? אם אתם מאזינים וותיקים שלנו אתם בוודאי זוכרים שלתנ"ך היו לא מעט נוסחים במהלך הדורות, מה שנקרא "עדי נוסח". הדיון סביב תרגומיו ונוסחיו השונים של כתבי הקודש הוא נושא סופר חשוב, כזה שניתן גם ללמוד ממנו על גיבושו, עריכתו וגלגוליו השונים של הטקסט.
בפרק הזה נדון כאמור בתרגום אחד יחיד מיוחד וחשוב מאין כמוהו - תרגום השבעים. מהו תרגום השבעים? מתי הוא נכתב ועל ידי מי? איך לומדים בעברית טקסט ביוונית שממשקף נוסח עברי קדום? האם יש אמת באגדה על 70 הזקנים שעמלו על התרגום? אילו ספרים שלא נכללו בהמשך בנוסח המסורה המוכר לנו כ"התנ"ך" כיום, כלולים בתרגום השבעים? מהו "פורלאגר" או "מצע" בעברית? ומדוע הוא חשוב לחקר הנוסח? מהם הבדלי הנוסח, תוספות או השמטות, בין תרגום השבעים לנוסח המסורה? מה אפשר ללמוד מהם? אילו סוגי שינויים נוספים יש? איזה תפקיד מגילות קומראן משחקות במגרש המורכב הזה של תרגומים ועדי נוסח?
על כך ועוד בפרק שלפנינו בו מתארח ד"ר ליאור גוטליב מאונ' בר אילן ובו הצצה טקסטואלית ייחודית למאות הראשונות לפני הספירה
האזנה נעימה, יותם -
כל מי שמבקר בשנים האחרונות בערב הסעודית שומע מהמקומיים דבר אחד ודבר אחד בלבד: "פרויקט 2030" או "חזון 2030". מטרתו של החזון, שאותו מוביל יורש העצר מוחמד בן-סלמן, הוא להפחית את התלות הכמעט מוחלטת של הסעודים בנפט וזאת באמצעות גיוון מקורות ההכנסה של המדינה. בין השאר הסעודים משקיעים בבידור, בספורט, ביעילות ממשלתית ובפרויקטי תשתית חדשניים.
פרויקט התשתית הגדול מכולם נקרא NEOM והוקצו לו לא פחות מ-500 מיליארד דולר. NEOM הוא מרחב ענק שמוקם במדבר הסעודי ושכולל כמה תתי-פרויקטים, בראשם The Line, "הקו", עיר עתידנית שצפויה להימתח מהים האדום ולאורך המדבר הסעודי, בצורה של קו, קו ישר שאין בו אפילו עיקול אחד. על פי התוכניות ה"קו" צפויה לאכלס לא פחות מ-9 מיליון תושבים.
אין שום דבר נורמלי ב"קו", עיר שאמורה להישען על שורה של טכנולוגיות חדשניות, חלקן, טוענים המבקרים, בכלל לא קיימות וכבר כעת יש שטוענים ש"הקו" אחד המיזמים הבזבזנים, המטורפים והבלתי מוצלחים מאז הניסיון להקים את מגדל בבל.
זהו סיפורו של "הקו", מיזם הפירמידות של המאה ה-21.
קישורים:
הקו – סרטון תדמית
https://www.youtube.com/watch?v=0kz5vEqdaSc
הקו – הסרט הדוקומנטרי
https://www.youtube.com/watch?v=oamD9QoTH9M
Nature: אולי מעגל?
https://www.nature.com/articles/s42949-023-00115-y
הקו בחול, הראש בעננים
https://slate.com/business/2022/08/neom-renderings-cliches-mbs.html -
Zijn er afleveringen die ontbreken?
-
איך מזהים צרכים רגע לפני שהם מתעוררים? זו שאלת מיליון הדולר בענפים רבים, אבל כשמדובר ביולדות – הכל הופך להיות מועצם יותר, רגיש יותר, אישי יותר. לימור גור, מנהלת שיווק וחוויית מטופלת במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא) מתארת את האתגרים הרב-ממדיים של המרכז בקשר עם היולדות – אתגרים טכנולוגיים, חברתיים ותרבותיים. וגם: איך משלבים שירות אישי, חם ורגשי עם טכנולוגיה מתקדמת, איך מגשרים על הפער בין השניים ואיך כל זה קשור לסוכנים דיגיטליים?
-
יכול להיות שאפשר להימנע מהמוות? האדם הראשון שסירב למות היווה את ההשראה ליצירה הגדולה ביותר של מסופוטמיה – ואת אחת מהאבני היסוד של ספרות העולם.
-
ארכימדס איש סירקוסאי זכור בעיקר בזכות המכונות המרשימות שבנה כדי להגן על עירו מפני הרומאים: קרן החום וה'טלפיים' האימתניות שהניפו ספינות מהמים וטילטלו אותן כדגים על חכה. אבל התגלית החשובה ביותר שלו, זו שהקדימה את ניוטון ולייבניץ בכמעט 1900 שנים החשבון האינפיטיסימלי נותרה עלומה, בגלל נזיר נוצרי שהחליט להפוך את כתב היד החשוב שלו לספר תפילה.
האזנה נעימה,
רן -
בישראל, עם שיעור הילודה הגבוה ביותר במדינות ה-OECD, השאלה "מתי תביאו ילדים?" היא כמעט אוטומטית. אבל מה קורה כשהתשובה היא "אני לא בטוחה שאני בכלל רוצה"? הפעם מתארחות חמוטל זימברג ונועה חלפון, עובדות סוציאליות שהקימו את גרופל'ה- בית לקבוצות נשים שמתלבטות לגבי הבחירה באל-הורות. הן חושפות את המורכבות מאחורי בחירה שנחשבת כמעט לטאבו בחברה הישראלית - בין ההשוואה, הלחץ והציפיות החברתיות לבין הרצון לבחירה אישית אמיתית.
-
״חי, מת או חטוף?" ככה שואלים הילדים על אחרים מתחילת המלחמה. מאז השבעה באוקטובר נוצר סטטוס חדש במציאות הישראלית- חטוף. ד"ר אורי כץ, סוציולוג ואנתרופולוג מנתח איך השפה שלנו יוצרת קטגוריה שלישית בין חיים למוות. האם ההגדרה של חטוף השתנתה עם השנים? איך החברה מתייחסת לבחירת המילים בסוגייה? ומה הקשר בין עסקאות שבויים לשידורי אולימפיאדה?
-
מתלבטים באיזה פיימוורק פרונטאנד לבחור לפרויקט החדש שלכם? בפרק זה אירחתי את אדיר קנדל, מומחה פרונטאנד ופודקאסטר, שיסביר איך הוא ניגש לבחירה הזו. נצלול לשיקולים הפילוסופיים והמעשיים שמאחורי ההחלטה, נבין למה יש כל כך הרבה כלים ולמה חשוב לבחור את הכלי המתאים לצרכים הייחודיים שלכם, תוך התייחסות לתחזוקה עתידית, ביצועים ופילוסופיית הכלי. האזנה נעימה, עמית בן דור
-
האם המלחמה היא הסיבה לעלייה ביוקר המחיה בישראל? עושים חשבון מארחים את ד"ר חגי אטקס, חוקר בכיר בבנק ישראל ומומחה לכלכלה אזורית, לשיחה על השפעות החרם הטורקי על ישראל, השפעת ההתקפות החות'יות על ההובלה הימית העולמית ובפרט על ישראל, וביטולי הטיסות.
-
מה הסיפור ההיסטורי של "מוסד" הישיבה הליטאית? מתי הוא הוקם?, מה לומדים בהן? לשם מה? כמה תלמידים מכלל יהודי אירופה, באמת הלכו ללמוד בישיבה? אלו שינויים התחוללו בישיבה הליטאית המוכרת לנו מאז הקמתה ועד היום?
איך רבני ובני הישיבות התייחסו לעולם המתפתח בחוץ? להשכלה, מה היו התפיסות ונקודות המגע של בני הישיבות עם הציונות לאורך השנים? איך היה היחס שלהם עם המדינה שבדרך ואנשי המושבות? והאם תמיד הישיבה הליטאית הכתיבה קו של הפרדה מהעולם הכללי?
על כל זאת ועוד, שוחחנו עם שלמה דוקטור שלמה טיקוצ'ינסקי, חוקר, היסטוריון ורב קהילה בשוויץ. -
אחרי שיותר מדי פעמים דיברתי על אבולוציה בלי להסביר מה זה אומר בעצם, אולי עדיף להתחיל מההתחלה. כי אבולוציה - בניגוד לדעה הרווחת - היא לא סתם שורה של קופים. פרק ראשון בסדרה על אבולוציה (או בשם החיבה: לוצי), ובו: איך פתגם סלאבי על ביצים הפך לאימרה סינית על חב"ד, ואיך זה קשור לחיים בכדור הארץ.
-
How did they get in? How did we find them when they got in? What can we do in future to clean up the mess faster? Chris Sistrunk reflects on a decades' industrial cyber incident response experience at Mandiant (Google).
-
שוחחנו בעבר בהרחבה על סיפורי הבריאה שבבראשית א' ו-ב'. אבל היופי בתנ"ך שניתן לחזור לטקסט ולבחון אותו מזוויות שונות, ולעיתים, כמו בפרק זה, גם זוויות חדשות ומפתיעות. אז כאמור, הפעם נחזור לבראשית א' – סיפור הבריאה הראשון. במבט על ניתן לראות מיד כי מדובר בסיפור פסטורלי, כמעט מושלם, רווי "כי טוב", הכל מתרחש על מי מנוחות. מה הבעיה אם כן? שצורת הבריאה הנינוחה הזאת עומדת בסתירה לרבים ממיתוסי הבריאה האחרים שנפוצו ברחבי המזרח הקדום. אילו מיתוסי בריאה אנו מכירים? במה הם דומים לסיפור הבריאה התנ"כי של בראשית א' ובמה הם שונים ממנו? מדוע רוב סיפורי הבריאה המוכרים לנו כוללים אלימות ומלחמות? איך הבריאה האלימה משרתת את הנרטיב של המיתוסים השונים? מדוע הבריאה בבראשית א' שונה? האם בתנ"ך ישנם עוד סיפורי בריאה? ואם כן – האם מדובר בבריאה פסטורלית כמו בראשית א' או בריאה אלימה וכאוטית בדומה למיתוסים אחרים? מה הקשר לתהילים? מה הקשר למצרים העתיקה? ולבסוף – איך ניתן לדעת פרופ' יונתן בן-דב מאונ' ת"א המתארח בפרק זה, להסביר את "חוסר האלימות" של סיפור הבריאה של בראשית א'?
האזנה נעימה, יותם. -
בסוף כל פרק של "עושים טכנולוגיה" אני מזמין אתכם לשלוח הצעות, רעיונות ומחשבות לכתובת המייל של התכנית, [email protected], ויש לא מעט אנשים שעשו בדיוק את זה: הם שלחו לי הצעות, רעיונות ומחשבות אבל בעיקר הם שלחו שאלות. למעשה, הצטברו אצלי כל כך הרבה שאלות שחשבתי שהגיע הזמן להקדיש להן פרק שלם, כי חלק מהן מעולות ממש, חלק הפתיעו אותי ויש שאלות שהעסיקו אותי במשך כמה שבועות.
אז הנה זה מגיע - פרק שלם שמוקדש לשאלות של מאזינים ומאזינות כשאני מנסה לענות עליהן באופן ספונטני ומבלי שאני כותב את התשובות מראש. נעסוק בבינה מלאכותית, במגמות טכנולוגיות חדשות, בחברות טובות ורעות וגם בכמה תחזיות שערוריתיות.
ᐧ -
איך הפכה סבתא נעימה עם חזות חייכנית וצחקוק בלתי נשלט לרוצחת סדרתית שזרעה מוות בקרב בני משפחתה הקרובים ביותר?
-
מאז השבת הארורה, שמחת תורה 7 באוקטובר 2023, מאות אלפי אזרחים בישראל, מתנתקים שוב ושוב מהבית, מהמשפחה, מהקריירה, מהשגרה- עולים על מדים וחוזרים להיות חיילים. צבא המילואים הוא תופעה ישראלית ייחודית, שמה שמזין אותה הם בראש וראשונה הרעות והחברות.דוגמא אופיינית לכך הוא גד' המילואים אלון (גד' 8717) שהעלה את קורותיו בספר "חברות ברזל". כשנה וחצי מאז תחילת המלחמה ולקראת התייצבות לעוד שירות מילואים, כשברקע מתעצמת המחלוקת לגבי המלחמה ומחריף הוויכוח בסוגיית גיוס חרדים, מספרים המג"ד יוחאי חזי והסמג"ד עדי רויטמן את סיפורו של הגדוד.
-
במקביל לקרבות הבלימה כנגד צבאות ערב הפולשים, ניהל דוד בן גוריון קרבות פוליטיים מרים נגד יריביו בממשלה ובמטה הכללי של צה"ל, כדי לעצב את דמותה של המדינה וכוחות הביטחון שלה כפי שראה בחזונו. אבל הקרב הפנימי הקשה ביותר היה נגד מנחם בגין ומחתרת האצ"ל, שחבריה היו נחושים לנהל מדיניות רכש וביטחון נפרדת מזו של מדינת ישראל. המאבק על צביונה הממלכתי של המדינה הגיע לשיאו עם הגעתה לחופי הארץ של ה'אלטלנה': אירוע שבו ירו לוחמים עבריים זה על זה ברחובותיה של העיר העברית הראשונה.
האזנה נעימה,
רן -
עדכון קטנטן לפרק "האם שני ילדים עוקבים אחרי?". הם הגיעו שוב.
-
גטו טרזין היה המחנה גטו היחיד שהוקם במרכז אירופה. אחד המאפיינים הייחודיים שלו היו בתי הילדים, ''היים'. פרק זה של "עושים זיכרון" עוסק בְילדי גטו מחנה טֶרֶזין והוא מביא את סיפורם של הילדים מהיים 1, יוצרי עיתון הילדים "ודם".צוות יד ושם: ניהול פרויקט – לירז לחמנוביץ; כתיבה ועריכת תוכן הפרק – בלהה שילה ונעמה גליל; עורכת ראשית – בלהה שילה; יעוץ פדגוגי – ד"ר יעל ריצ'לר-פרידמן; הגשה – נעמה גליל עריכת סאונד – שלי נוי
-
לאחרונה הקימו אגודות הכלכלה המובילות בעולם (האמריקאית, האירופית, הבריטית והאגודה האקונומטרית) ועדה משותפת לבחינת הליכי הפרסום המדעי בכלכלה בכתבי העת התחרותיים. מטרת הוועדה הוגדרה כאבחון הבעיות במערכת הפרסום והצעת פתרונות לשיפור. הפרק מציג את הבעיות שהובילו להקמת הוועדה, את הבעיות שהוועדה התעלמה מהן, את האינטרסים החבויים והגלויים, את השחיתות, את ההמלצות הבעייתיות של הוועדה ואת האופן שבו כל אלה פוגעים באיכות המחקר.
- Laat meer zien
