Afleveringen
-
תל אביב, כבר מספר שנים, מרגישה כמו אתר בניה אחד גדול. מכולות, פקקים, נתיבים ומדרכות חסומות וביטולי חניות הפכו כבר מזמן לחלק מהחיים בעיר. היה לי את הכבוד לראיין את שירי עוזרי - מנהלת קשרי קהילה לתחום תשתיות ובניה ואת אפרת שרגא - יועצת קשרי קהילה מעיריית תל אביב כדי להבין מהן עם מה ואיך הן מתמודדות בכל הקשור לניהול עיר שבה למעלה מ - 1000 אתרי בניה פעילים, רבים מהם גדולים ומשמעותיים, עירוניים ולאומיים. שיחה מעניינת על הביצוע - הצד השני התכנון: איך שומרים על איכות חיי התושבים בעיר מתפתחת? האם יש מקום עבודה עם תושבים והליכי שיתוף בשלב הביצוע? והאם ניתן ללמוד מתהליכי הביצוע משהו גם לטובת ייעול התכנון?
-
שיחה מרתקת עם בנצי ראקוב, מתכנן חרדי אודות מגמות דיור בחברה החרדית - חלקה הראשון של השיחה עוסק במגמות כלליות - האם ישנה התכנות לערים מעורבות? או שמא הפרדיגמה צריכה להיות רק הפרדה? החלק השני עוסק בזוית מרחבית בקשר עם הקמת ערים חרדיות בנגב.
עריכה: ארטיום פינדיורן I הקלטה ועריכה: עמר פישביין, אולפני תטה
-
Zijn er afleveringen die ontbreken?
-
הזמנתי את איברהים אבו סהיבאן, מהנדס העיר רהט, כדי להתחיל שיח על תכנון ועירוניות בחברה הבדואית - וספציפית על העיר רהט ותכנונה, ועל האתגרים המעסיקים אותו בימים אלו, ובמטרה להתחיל ולהשלים עוד חלק מהפאזל המרכיב את עתיד מחוז דרום, שלפחות לפי תחזיות האוכלוסין הקיימות ומגמות תכנוניות להעברה מאסיבית של אוכלוסיה חרדית לנגב, הולך ומתפתח מחדש כמרחב הצפוי להיות ברובו הגדול חרדי, בדואי וגם מרכז צבאי.
הפרק חושף ולו במעט את המשמעות של תהליכי העירוניות שיצרה העיר רהט בקרב החברה הבדואית - כאמצעי המשנה את אופייה, על מגוון המשמעויות הנלוות לכך, בפרט בהקשר של חברה מסורתית ובנסיבות של עוני חמור, אך גם בהעדר תשתיות ומענה הולם לצרכי האוכלוסייה, תוך הבטחת סטנדרטים עירוניים מקובלים כגון שטחי ציבור מספקים ואיכותיים, או חשיבה פתוחה יותר על התפקיד המטרופוליני שיכול להיות לעיר וההזדמנות לקירוב וחיבור בין אוכלוסיות ולא רק להפרדתן.
הפרק פותח צוהר לחשיבה על חברה בשינוי, על האתגרים הפנימיים הרבים עמה היא מתמודדות וההשלכות של המצב הלאומי עליה, וגם על האפשרות - ואולי הצורך - לדמיין עתיד אחר לעיר כמו רהט - אך גם למחוז כולו. הפרק מציג גם צד יפה של השירות הציבורי, והרצון להשקיע ולפעול שנים ארוכות, בתנאים לא פשוטים, ביושרה, לטובת העיר והקהילה.
הפקה והגשה: ד"ר דורית גרפונקל | הקלטה ועריכה: ארטיום פינדיורין
-
איך עושים התחדשות עירונית חברתית ומה זה בכלל אומר? בפרק הזה הזמנתי את אדריכלית מיכל יוקלה כדי לדבר על התחדשות עירונית, האתגרים, והחששות שהיא מביאה - בעיקר מהזווית החברתית - של האנשים. הפרק דן במגוון האתגרים הקשורים להתחדשות עירונית ולשינוי בסביבה הבנויה ובעיקר במעבר למגורים בגובה, ובמחסור בכלים ממשיים - אדריכליים, תכנוניים ואחרים - שיתנו מענה לאתגרים אלו ויאפשרו הערכות ממשית אליהם.
מפיקה ומגישה: ד"ר דורית גרפונקל | הקלטה ועריכה: עמרי פישביין, אולפני תטה
-
בעקבות המחאה החברתית של 2011, התחדדה הקריאה לקידום דיור בר השגה בישראל, במטרה לתרום להפחתת מחירי הדיור, להגברת הנגישות לדיור, ולאפשרות לדיור במחירים נמוכים ממחירי השוק גם באזורי ביקוש. בינתיים, אמנם נעשו תיקוני חקיקה, הוקמו חברה ממשלתית והמדינה פועלת לקידום "דיור בר השגה" אך הדגש על המחיר, הוחלף במידה רבה בדחיפה לפיתוח דירות להשכרה ארוכת טווח ולהסדרת שוק השכירות, כאשר החוק קובע כי בתכניות הכוללת דיור בהישג יד רק 25% מסך הדירות חייבות להיות במחיר מופחת.
בפרק מרתק עם ד"ר אמילי סילברמן מהקליניקה האורבאנית באוניברסיטה העברית דיברנו על דיור בר השגה, המטרות הכלכליות והחברתיות שבבסיס רעיון זה,, ועל המשמעויות השונות שיכולות להיות ליצירת סגמנט נוסף למגורים במקום בעלות וראינו את הדגש הגובר על איכות חיים, בטחון ויציבות במקום על יצירת אלטרנטיבה למחירי השוק.
הפקה והגשה: ד"ר דורית גרפונקל | הקלטה ועריכה: ארטיום פינדיורין | תודה מיוחדת ליחידה לקידום איכות הלמידה וההוראה באונ' בן גוריון בנגב על התמיכה בפודקאסט
-
תכנון הוא מטבעו מעשה פוליטי המשקף מנעד רחב של אינטרסים ויחסי כוחות. התכנון הסטטוטורי מהווה כלי בידי הממשלה להגשמת תפיסות עולם וחלוקת משאבים. מתח זה בין תפיסות עולם ושיקולים שונים מתעורר בתקופה האחרונה ביתר שאת בכל הקשור לפיתוח העתידי של מחוז דרום החולש על כ – 2/3 משטחה של מדינת ישראל, מאשדוד ועד אילת, בעיקר בשאלת הפיתוח של יישובים חדשים במחוז מול השקעה בחיזוק יישובים קיימים.
הזמנתי את עודד פלוס, יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז דרום, כדי לדבר על האתגרים המרכזיים העומדים לפתחו ותפיסותיו ביחס לפיתוח הרצוי של שטחי המחוז. היתה שיחה מרתקת ביותר גם על הקמת יישובים חדשים, אבל גם הרבה מעבר, על סידורי קבורה ושינויים סוציולוגיים בחברה החרדית, על מתקנים פוטולטאים וגם קצת על החיים ואיך הם פשוט מתגלגלים.
הגשה: ד"ר דורית גרפונקל | עריכה: ארטיום פינדיורין | תודה מיוחדת ליחידה לקידום איכות ההוראה והלמידה באונ' בן-גוריון בנגב
-
הזמנתי את אדר' תמר פוריה-שרביט מהנדסת עיריית באר שבע כדי לדבר על עתיד הדיור בעיר - מי יגור בה ואיפה, ואיך: במגדלים? בצמודי קרקע? בשולי העיר או במרכזה? על איך מקדמים דיור ופיתוח כשערכי הקרקע נמוכים ובכלל, על איך זה להיות מהנדסת עיר. מה הם האתגרים עמם היא מתמודדת ומה השיקולים אותם היא שוקלת כדי להתמודד עם מהמורות תכנוניות, משפטיות, חברתיות וכפי שאמרה גם היא - בעיקר כלכליות, כדי להצמיח את העיר ולחזק את תפקידה המטרופוליני מנקודת פתיחה שאינה פשוטה.
מגישה ומפיקה: ד"ר דורית גרפונקל | מקליט ועורך: ארטיום פינדיורין | תודה ליחידה לקידום איכות ההוראה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב על המימון לפרויקט
-
כיצד נבטיח שמדינת ישראל לא תפסיד את הדרום? ואת מטרופולין באר שבע? איפה יש עודף דירות? האם תקום עיר בדואית על-שבטית חדשה? מה הקשר בין מס הכנסה לבין תכנון? ואיך פיתוח של יישוב אחד משפיע על התפתחותו של יישוב אחר? על כל אלו ועוד נוספים שוחחתי עם ד"ר רחל קטושבסקי, מתכננת ערים וסגנית מתכננת מחוז דרום.
הפקה והגשה: ד"ר דורית גרפונקל | עריכה והקלטה: ארטיום פינדיורין | תודה מיוחדת ליחידה לקידום איכות ההוראה באוניברסיטת בן גוריון בנגב
-
מה הקשר בין משפט ודיור? והאם ניתן בכלל להפריד בין שאלות של דיור ונדל"ן לבין התשתית הנורמטיבית ושיקולים משפטיים, הזמנתי את עו"ד כרמית יוליס, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה (אזרחי) כדי להבין יותר את מאחורי הקלעים של עבודת הייעוץ המשפטי לממשלה בכל הקשור לסוגיות הבוערות היום בעולם התכנון והדיור והמשפיעות על איך נחייה כאן בעתיד וכמה זה יעלה לנו. דיברנו על תחזוקת מבנים גבוהים, התחדשות עירונית, דיור להשכרה ארוכת טווח וגם על שאלות רחבות יותר של האינטרס הציבורי, שמיעת הציבור, המורכבות שבין עמדות הממשלה והדרג המקצועי ובעיקר ההתפתחות האדירה, השינויים והצורך בחקיקה לתמיכה בפיתוח העירוני המשמעותי שחווה ישראל בשנים אלו.
מפיקה ומגישה: ד"ר דורית גרפונקל | עורך ומקליט: ארטיום פינדיורין | תודה מיוחדת ליחידה לקידום איכות ההוראה והלמידה באוניברסיטת בן גוריון בנגב על המימון לפרויקט.
-
הסכמי הגג הם הבסיס לשינוי העירוני הגדול ביותר המתחולל בימים אלו בישראל: פיתוח עירוני מואץ של שכונות, ערים ואלפי יחידות דיור, 40% בדרום הארץ. הסכמי הגג הם כלי כלכלי ביסודם, שנולדו במטרה להוריד את יוקר המחייה. אך כדרכם של כלים כלכליים, הם הפכו לאמצעי לבנייתה של ישראל מחדש. נפגשתי עם עו"ד אלונה שפר, מנכ"לית מנהלת הסכמי הגג של נתיבות, בירת הנדל"ן הישראלית שגם אחרי ה – 7.10 נהנית מהגירה חיובית, כדי להבין יותר מה הם הסכמי הגג, מה הם מלמדים על היחס שבין השלטון המרכזי והמקומי, ועל התפתחותו העתידית של המטרופולין הדרומי, ומה ניתן ללמוד מניסיונה של נתיבות, ובעיקר כדי להתחיל ולהתייחס ברצינות יתרה לאתגרים שבדרך (וכבר כאן).
מגישה ומראיינת: ד"ר דורית גרפונקלסיוע טכני: הוקלט באולפני שמע בתל אביב בסיוע טובה שימנוב ונערך טכנית על ידי ד"ר בוזי רביב מרדיו אוניברסיטת בן גוריון בנגב.
-
אם השם מיכה ביטון נשמע לכם מוכר, זה אולי בזכות ספרה של גלילה רון פדר "אל עצמי" או בזכות המוזיקה המדהימה שלו. נפגשתי עם מיכה, שהיה אותו נער אומנה, כדי לדבר על המשמעות של בית - דווקא ממי שחווה את העדרו בשנות ילדותו ושוב לאחרונה עם הפינוי מנתיב העשרה, כדי לחשוב יחד על ההבדל בין דיור לבית ועל הקשר שבין האישי והפוליטי; בית, סביבה ומדיניות.
מגישה ומראיינת: ד"ר דורית גרפונקלסיוע טכני: ד"ר בוזי רביב
