Afleveringen
-
המוסתערבים הם היהודים שחיו בארץ ישראל וסביבתה דורות רבים, ועד היום מעידים על עצמם כמי שמעולם לא עזבו את אדמתם. ד"ר דותן ארד מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו, מספר על אנשי עדת המוסתערבים ועל היחס שקיבלו מהיהודים שהגיעו לארץ מאירופה.
-
בשנים האחרונות הולך ומתגלה בית הקברות היהודי העתיק בבלקן שהופך לציר מרכזי בהחיאת זכרה של הקהילה העתיקה שנכחדה בשואה. סביב בית הקברות מתקיימים מפגשים בינתרבותיים בין כל בני הדתות ואירועי חדשנות. האזינו לד"ר רחל לוי דרומר המזכירה האקדמית של האוני' על הקשר המתהדק בין צפון מקדוניה לישראל. מראיין אורי טולדנו
-
Zijn er afleveringen die ontbreken?
-
מדוע כל-כך הרבה ישראלים נשבים בקסמה של הלאדינו, בעוד שרק מעטים מהם משתמשים בה? פרופ' שמואל רפאל, מהמרכז לחקר הלאדינו במחלקה לספרות עם ישראל, מתאר את סוד המשיכה של השפה ומסביר איזה חותם רוצים אוהביה להותיר בחברה הישראלית.
-
מדוע בזמן מלחמה, יש עליה במספר מקרי האלימות בתוך המשפחה? ד"ר ענת בן פורת מבית הספר לעבודה סוציאלית מתארת את תופעת האלימות במשפחה ובוחנת מדוע היא מתגברת בזמן מלחמה. בנוסף, היא מציגה כלים להתמודדות עם התופעה.
-
המהפכה הטכנולוגית של העשורים האחרונים, לא פסחה גם על בתי המשפט הנעזרים יותר ויותר בכלים טכנולוגיים בתהליכי קבלת ההחלטות. ד"ר חנן מנדל מהפקולטה למשפטים מדבר על הכלים החדשניים שבהם משתמשים בתי המשפט בתהליכי קבלת ההחלטות, ובהשלכות של הכלים הללו על פעילותם.
-
כיצד שימוש במשחקים יכול לקדם מטרות שונות בלמידה? בפרק שני בסדרה "יצירתיות בהוראה" ד"ר עטרה איזקסון מהפקולטה לחינוך והמחלקה למוזיקה, מסבירה ומדגימה את היתרונות שבלמידה באמצעות משחקים.
-
מה תפקידו של המורה המודרני - להעביר ידע, או ללמד ילדים כיצד ללמוד בעצמם? מערכת החינוך ניצבת בימים אלה על סיפו של שינוי גלובאלי שיוביל לשינוי הכרחי גם בגישות ההוראה. ד"ר עטרה איזקסון מהפקולטה לחינוך והמחלקה למוזיקה מדברת על יצירתיות בהוראה ועל תפקידו של המורה בעולם משתנה.
-
הקשר של המוזיקה היוונית לישראל והפופולריות הרבה של המוזיקה הזו החלו כבר בשנות החמישים של המאה שעברה. אז זו הייתה הזדמנות לראות הופעות חיות מלהיבות עם ניחוח אירופי. ד"ר עודד ארז מהמחלקה למוזיקה מחזיר אותנו אל ראשית המוזיקה היוונית בארץ ומצביע על הקשר לצמיחתו של הזמר הים תיכוני.
-
מהן מחלות ניוון שרירים, והאם ניתן לרפא אותן? פרופ' אריה גרוזמן מהמחלקה לכימיה מסביר את המנגנון הגורם למחלות ניוון השרירים, ומתאר את הפיתוחים הטכנולוגיים בשוק התרופות המשמשות לטיפול בחולים.
-
מה משמעותו של הסכם הגבול הימי עם לבנון בלחימה מול חיזבאללה החל מה-7 באוקטובר? וכיצד פוטנציאל האנרגיה בלבנון, והמשבר הכלכלי והפוליטי במדינה, משפיעים על היקף הלחימה בצפון מול החיזבאללה? הגשריר לשעבר מיקי הררי, חוקר במרכז בגין-סאדאת למחקרים אסטרטגיים, מסביר את הסיבות שהובילו את ישראל ולבנון לחתום על הסכם הגבול הימי. בנוסף הוא דן בחשיבותו של ההסכם ברמה האזורית, בתפקידה של ארה"ב בהסכם הזה ובהשפעות ההסכם על הלחימה מול חיזבאללה.
-
חרדים בישראל או חרדים ישראלים? הרצאתו של פרופ' קימי קפלן מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו שניתנה באירוע ליל המדענים והמדעניות האירופי באוניברסיטת בר-אילן.
-
ישראל ממוקמת ראשונה בעולם בתרומות כליה מן החי לזרים. תהליך התרומה כולל מיונים רפואיים, רגשיים ומשפטיים ולאחריהם ניתוח ותקופת החלמה והגבלות תפקודיות. מה קורה במערכת המשפחתית כשבן הזוג תורם כליה לזר? ד"ר איילת אורג וספיר דסה מבית הספר לעבודה סוציאלית מפנות את הזרקור אל בנות הזוג של תורמי הכליה לזרים ומתארות את ההשפעה שלהן על תהליך התרומה וההחלמה.
-
האם בשנים הקרובות, גברים עקרים יוכלו להיות הורים? ד"ר ניצן גונן מהפקולטה למדעי החיים, מציגה את מחקרה פורץ הדרך בתחום אשכי מעבדה ומסבירה כיצד הטכנולוגיה תוכל לסייע לגברים מאותגרי פוריות, להביא ילדים לעולם.
-
מהן מחלות אוטואימוניות? ואילו תרופות יכולות לסייע לחולים להתמודד עם התסמינים שלהן? פרופ' אריה גרוזמן מהמחלקה לכימיה, סוקר את הפיתוחים הטכנולוגיים המתקדמים בתחום זה.
-
איך להתמודד עם פחד קהל ומצלמה? כמה זמן לוקח עד שמתגבש רושם ראשוני? באיזה משפט פתיחה לבחור ומה עושים עם הידיים? ד"ר מישל שטיין טיר מבית הספר לתקשורת מציעה תשובות ומקדישה את הפודקאסט לכל מי שרוצה לעלות על הבמה, לתקשר ביעילות בפגישות ובדיונים, להרצות ולשכנע את הקהל.
-
היכולת להשתמש באמצעים האלקטרוניים ובאינטרנט ולדווח בזמן אמת על אירועים חדשותיים שינתה את משחק התפקידים בין האזרחים, מקבלי ההחלטות, התקשורת והדיפלומטיה. שי אטיאס מבית הספר לתקשורת מדבר על דיפלומטיה בין אנשים בעידן הדיגיטלי.
-
שינוי האקלים גורם לתופעה גלובלית מדאיגה של הלבנת אלמוגים, שמשמעותה מוות של מערכות החיים המגוונות המתקיימות על פני השוניות. רק שונית אלמוגים אחת, זו שבים האדום, מגלה עמידות בפני התחממות מי הים. פרופ' מעוז פיין מהפקולטה למדעי החיים מספר על מחקרו התת מימי ועל סוד חוסנה של שונית האלמוגים באילת.
-
האם יש קשר בין הפלשתים לפלסטינים ומדוע ארץ ישראל נקראת דווקא על שמם? פרופ' אהרן מאיר מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכאולוגיה מספר על הממצאים הארכאולוגיים שנתגלו בערים הפלישתיות הקדומות, ומסביר מדוע הפלשתים לא שרדו עד ימינו אלה.
-
מתי החלו לבצבץ סימנים של אנטישמיות בטקסטים עתיקים? איך הם השפיעו על יחסי השכנות בין היוונים ליהודים בעת העתיקה? ד"ר יעל אסקוחידו מהמחלקה לתולדות עם ישראל, חוזרת אחורה לספרות יוונית המתארת את אירועי יציאת מצרים, ומסבירה כיצד הובילו המילים במקורות הקדומים למעשים, ומה ניתן ללמוד מכך על האנטישמיות המודרנית.
-
בעת העתיקה, סחר בעבדים היה תופעה מקובלת ולגיטימית. ממש כמו כל סחורה אחרת, העבדים היו חסרי שיוך וזהות. ד"ר יעל אסקוחידו מהמחלקה לתולדות ישראל ויהדות זמננו, מספרת על המעורבות היהודית בסחר העבדים וכיצד תנועת העבדים השפיעה על גלות היהודים.
- Laat meer zien