Afleveringen
-
בפרק מרתק של “עתיקות” מבית תוכן אחד מארח יהודה ברייער את הרב יהודה אהרן הורוויץ, חוקר יוחסין מומחה, לשיחה סוחפת על עולם השורשים המשפחתיים בעם ישראל. במהלך הפרק נחשפים הסודות שמאחורי אילנות יוחסין, מסורות משפחתיות, שמות משפחה עתיקים, טעויות נפוצות בייחוס לרבנים וגדולי ישראל, ושילוב מרתק בין מחקר תורני, מסמכים היסטוריים ובדיקות DNA. השיחה נוגעת גם בבירור יהדות, פנקסי קהילות, מצבות עתיקות, מאגרי מידע בינלאומיים, ומשמעות החיפוש אחר השורשים בדורנו — חיפוש שלעיתים מגלה הפתעות משפחתיות מרגשות ולעיתים גם מנפץ מיתוסים ישנים
מה נעסוק בפרק?
עולם הייחוס המשפחתי בעם ישראל — איך בודקים אם משפחה באמת קשורה לרבנים וגדולי ישראל, ומה ההבדל בין “מסורת משפחתית” לבין הוכחה ממשית.שמות משפחה, משפחות מיוחסות וטעויות נפוצות — הורוביץ, ערוך לנר, חת"ם סופר, ש"ך, של"ה ועוד; איך אנשים מייחסים את עצמם לגדולים, ולמה לפעמים זה נכון ולפעמים רק דמיון שהתגלגל במשפחה.
מחקר גנאלוגי בפועל — שימוש בתעודות לידה, מצבות, פנקסי קהילה, הקדמות ספרים, פרענומעראנטן ומסמכים היסטוריים כדי לבנות אילן יוחסין אמין.
DNA, בירור יהדות ומאגרי מידע עולמיים — האם בדיקות DNA יכולות לעזור בייחוס, כהונה ובירור יהדות; וגם דיון במאגרי המורמונים, JewishGen, ותיעוד קהילות אשכנז וגרמניה.
***
להרשמה לרשימת התפוצה שלנו במייל, שלחו מייל: [email protected]
הרשמו עכשיו ונתראה בפרק הבא!לאתר
https://tochen1.co.il/להאזנה לקו הטלפון שלנו, חייגו:
023766400עקבו אחר ערוץ הוואצאפ של תוכן אחד ותקבלו הכל לפני כולם:
https://whatsapp.com/c... -
ברוכים הבאים לעוד פרק מיוחד של “עתיקות” מבית תוכן אחד, והפעם לרגל הילולת האור החיים הקדוש מארח יהודה ברייער את אריה ארליך לשיחה עמוקה על הדרך שבה מספרים היסטוריה יהודית וחסידית. הפרק עוסק בשאלה איך הופכים את העבר לדבר חי ונוגע להווה: מסיפורי צדיקים, דרך זיכרון השואה בציבור החרדי, ועד היחס למוסדות כמו יד ושם והספרייה הלאומית. בהמשך מתמקדת השיחה בדמותו המאירה של האור החיים הקדוש, בקשר המיוחד שלו לעולם החסידות, ובמסורת על רצונו של הבעל שם טוב לפגוש אותו בארץ ישראל. פרק על זיכרון, אמונה, מורשת וגאווה יהודית חיה.
מה נעסוק בפרק?
איך מספרים היסטוריה יהודית
לא כהיסטוריה יבשה של “מה שהיה פעם”, אלא כסיפור חי שמאיר את ההווה ונותן כיוון לחיים היום.סיפורי צדיקים בצורה מחוברת לדור שלנו
השיחה עוסקת בצורך לספר לא רק מופתים וגדלות, אלא גם התמודדויות, קשיים, עוני ורדיפות — כדי שהשומע ירגיש שגם אדם פשוט יכול להתעלות.הזיכרון החרדי מול מוסדות ההנצחה הכלליים
דיון רחב על יד ושם, הספרייה הלאומית והפער בין מבט מחקרי־לאומי לבין מבט חרדי־אמוני; במיוחד סביב זיכרון השואה כגבורה רוחנית ולא רק גבורה צבאית.האור החיים הקדוש והקשר לעולם החסידות
דמותו של רבי חיים בן עטר, היחס המיוחד של החסידים לספרו, המסורת על רצון הבעל שם טוב לפגוש אותו, והמסר הגדול מהקשיים שעבר עד שנעשה אור גדול לכלל ישראל.***
להרשמה לרשימת התפוצה שלנו במייל, שלחו מייל: [email protected]
הרשמו עכשיו ונתראה בפרק הבא!לאתר
https://tochen1.co.il/להאזנה לקו הטלפון שלנו, חייגו:
023766400עקבו אחר ערוץ הוואצאפ של תוכן אחד ותקבלו הכל לפני כולם:
https://whatsapp.com/c... -
Zijn er afleveringen die ontbreken?
-
בפרק מיוחד של עתיקות מבית תוכן אחד, מארח יהודה ברייער את הרב חיים אהרן סיטניצקי, יוזם ומקים בית החזון איש בבני ברק. בשיחה מרתקת הוא חושף את הסיפור שמאחורי הקמת מרכז המבקרים: מהבית שבו גר החזון איש, דרך החיידר שקם במקום, ועד להפיכתו למיזם מורשת מושקע ופורץ דרך.
הפרק עוסק בדמותו של החזון איש, בפשטותו, בגדלותו בתורה, בהשפעתו העצומה על עולם הישיבות ובסיפורים נדירים מתלמידיו ובני ביתו. זוהי שיחה על זיכרון, המשכיות, חינוך לדורות, והיכולת להנגיש גדולי ישראל בצורה חיה, מרוממת ומכובדת.
מה נעסוק בפרק הזה?
הקמת בית החזון איש
איך הבית שבו התגורר החזון איש הפך מחיידר למרכז מורשת מושקע, ומה עמד מאחורי היוזמה להקים מקום שינחיל את דמותו לדור הבא.דמותו של החזון איש מקרוב
סיפורים אישיים על הפשטות, הרגישות, ההתמדה והגדלות של החזון איש — לצד הנהגתו והשפעתו על עולם התורה בארץ ישראל.האתגר להנגיש מורשת חרדית בצורה חדשה
הצורך ליצור מרכז חווייתי ברמה גבוהה, שמתאים לדור של היום, בלי לוותר על עומק, קדושה ונאמנות לתוכן.עדויות נדירות ותיעוד היסטורי
ראיונות, חפצים, סיפורים ותיעודים מתלמידים ובני ביתו של החזון איש, שמעניקים הצצה חיה לעולמו ולמורשת שהשאיר.***
להרשמה לרשימת התפוצה שלנו במייל, שלחו מייל: [email protected]
הרשמו עכשיו ונתראה בפרק הבא!לאתר
https://tochen1.co.il/להאזנה לקו הטלפון שלנו, חייגו:
023766400עקבו אחר ערוץ הוואצאפ של תוכן אחד ותקבלו הכל לפני כולם:
https://whatsapp.com/c... -
בפרק מיוחד ומרגש מבית תוכן אחד של פודקאסט עתיקות, מארח יהודה ברייער את הרב אהרן גולדברג, נכדו ותלמידו הקרוב של מרן הגאון רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל. דרך זיכרונות אישיים, סיפורים נדירים ורגעים שלא סופרו, נחשפת דמותו הגדולה והאנושית של פוסק הדור: ההתמדה העצומה בתורה, הרגישות המופלאה לכל אדם, הענווה, הפשטות, השליטה בזמן, והיכולת להיות שייך לכלל ישראל כולו ליטאים, חסידים, ספרדים ובני כל החוגים. פרק מלא חן, עומק וגעגוע לדמות של תורה, הלכה וחסד שחיה בפשטות שאין כדוגמתה.
מה נעסוק בפרק זה?
הקרבה האישית לרבי שלמה זלמן אויערבך
הרב אהרן גולדברג מספר על הקשר הנדיר שלו כנכד ותלמיד, על הבחינות בישיבת קול תורה, היחס האישי, והצד המשפחתי הקרוב לצד גדלותו כרב ופוסק.הפשטות, הענווה והרגישות לכל אדם
סיפורים רבים על כך שלא היו לו גבאים, שלא רצה “אנשי חצר”, איך היה מקבל כל אדם בכבוד, מלווה אנשים לדלת, ושומר מאוד שלא לפגוע או לזלזל באיש.גדלותו בתורה ובהלכה
הפרק מתאר את ההתמדה העצומה, הריכוז בלימוד, הכתיבה ההלכתית, העיסוק בחשמל בשבת מגיל צעיר, והיכולת להיות פוסק שמבין לעומק גם מציאות חדשה וגם סוגיות מורכבות.דמות ששייכת לכלל ישראל
מודגש איך רבי שלמה זלמן היה מקובל על כל החוגים - ליטאים, חסידים, ספרדים, רבנים מכל הסוגים, כיבד כל דרך ולא ביטל אף אחד, מתוך מבט רחב של “כל השבטים על ליבו”***
להרשמה לרשימת התפוצה שלנו במייל, שלחו מייל: [email protected]
הרשמו עכשיו ונתראה בפרק הבא!לאתר
https://tochen1.co.il/להאזנה לקו הטלפון שלנו, חייגו:
023766400עקבו אחר ערוץ הוואצאפ של תוכן אחד ותקבלו הכל לפני כולם:
https://whatsapp.com/c... -
ברוכים הבאים לעוד פרק מרתק של עתיקות מבית תוכן אחד. הפעם יהודה ברייער מארח את הרב דניאל סטבסקי, מייסד “בית הבעל שם טוב”, לשיחה אישית ומעמיקה על הדרך שהובילה אותו מילדות באורוגוואי, בין סיפורי הסבים החסידיים, אל עולם התורה, ההלכה ותורת הבעל שם טוב. בפרק הוא מספר על הקהילה היהודית בדרום אמריקה, על גדולי הפוסקים שזכה לשמש, על המפגש עם הרבי מביאלה שהוביל להקמת “בית הבעל שם טוב”, ועל כתבי יד וספרים נדירים שנמסרו לידיו. שיחה על שורשים, נשמה, חסידות מקורית, וקירוב כל יהודי באשר הוא.
בפרק זה נעסוק:
הדרך האישית של הרב דניאל סטבסקי אל הבעל שם טוב
הדגש על עבודת השם מתוך דבקות, אחדות בין פשט וסוד, קירוב כל יהודי בלי מעמדות ומגזרים, יחס בריא לגוף ולעבודת האדם, והחזון של חזרה לשורש התורה והגאולה.ילדות באורוגוואי, הסיפורים ששמע מהסבים החסידיים שהגיעו מאירופה, והחיבור העמוק שנוצר אצלו מגיל צעיר לדמותו של הבעל שם טוב.הקהילה היהודית באורוגוואי והשורשים המשפחתיים
סיפור ההגירה מקוברין, אודסה, מז'יבוז’ וקישינב; הקמת בית הכנסת, המקווה והקהילה החסידית באורוגוואי; ומה נשאר ממנה כיום.הקמת “בית הבעל שם טוב” והעיסוק בכתבי יד וספרים נדירים
ההוראה שקיבל מהרבי מביאלה להקים מקום שילמדו בו את תורת הבעל שם טוב, הספרים שהוציא, כתבי היד שהגיעו ממשפחת הבעל שם טוב, והעבודה מול הספרייה הלאומית וגדולי החסידות.עיקרי דרכו של הבעל שם טוב
***
להרשמה לרשימת התפוצה שלנו במייל, שלחו מייל: [email protected]
הרשמו עכשיו ונתראה בפרק הבא!לאתר
https://tochen1.co.il/להאזנה לקו הטלפון שלנו, חייגו:
1700111003עקבו אחר ערוץ הוואצאפ של תוכן אחד ותקבלו הכל לפני כולם:
https://whatsapp.com/c... -
בפרק מיוחד של פודקאסט עתיקות מבית תוכן אחד, יוצא יהודה ברייער למסע מרתק בעקבות דמותו וחייו של הבעל שם טוב הקדוש, לשם כך הוא מארח את העתונאי וההיסטוריון יצחק הורוויץ. דרך סיפורי מסע, מחקר שטח ועדויות נדירות מכפרים נידחים באוקראינה, נחשפים המקומות שבהם נולד, גדל, התבודד ופעל הבעל שם טוב — מפודוליה ואוקופ, דרך קיטוב וקוסוב, ועד טלוסט ומז'יבוז’. בפרק עולה גם מבט עמוק על שורשי החסידות, השפעת הקבלה הספרדית, עבודת הלב, “עבודה בגשמיות”, והמהפכה שהחזירה נשמה וחיות ליהדות אשכנז ולפשוטי העם.
בפרק זה נעסוק:
המסע בעקבות הבעל שם טוב, איתור המקומות שבהם נולד, גדל, התבודד ופעל: פודוליה, אוקופ, קיטוב, קוסוב, טלוסט ומז'יבוז’.דמותו של הבעל שם טוב כדמות חיה וממשית, לא אגדה רחוקה, אלא דמות היסטורית קרובה יחסית, שמקומות, בתי מדרש, מקוואות ומסורות מקומיות עדיין משמרים את זכרה.
שורשי החסידות והמהפכה הרוחנית, עבודת הלב, שמחה של מצווה, עבודה בגשמיות, קידוש החומר והחזרת הנשמה לעבודת ה’ אצל פשוטי העם.
החיבור בין אשכנז לספרד והשפעת הקבלה, הרעיון שהבעל שם טוב הכניס ליהדות אשכנז עומק וחיות שהיו קרובים יותר לעולם הקבלה הספרדית, ובכך חולל מהפכה שהשפיעה על כל עולם התורה והחסידות.
***
להרשמה לרשימת התפוצה שלנו במייל, שלחו מייל: [email protected]
הרשמו עכשיו ונתראה בפרק הבא!לאתר
https://tochen1.co.il/להאזנה לקו הטלפון שלנו, חייגו:
1700111003עקבו אחר ערוץ הוואצאפ של תוכן אחד ותקבלו הכל לפני כולם:
https://whatsapp.com/c... -
הצטרפו לפרק מיוחד ומרתק עם בנימין נויפלד, יו"ר ומייסד "עתיקין" המיזם שפועל לשימור, תיעוד והחייאת הניגונים היהודיים העתיקים.
בשיחה עמוקה ומלאת רגש נדבר על עולם הנגינה החסידית של פעם, על הניגונים שאבדו עם השנים.איך מאתרים ניגון עתיק?
למה חשוב לשמר את המורשת המוזיקלית היהודית?
ומה הסוד שמסתתר בתוך ניגון חסידי עתיק?פרק חובה לכל מי שאוהב מוזיקה יהודית, היסטוריה חסידית ונשמה יהודית אמיתית.
האזנה נעימה ואל תשכחו להירשם לערוץ.
#עתיקין #בנימין_נויפלד #ניגונים_עתיקים
****
להרשמה לרשימת התפוצה שלנו במייל, שלחו מייל: [email protected]
הרשמו עכשיו ונתראה בפרק הבא!לאתר
https://tochen1.co.il/להאזנה לקו הטלפון שלנו, חייגו:
1700111003עקבו אחר ערוץ הוואצאפ של תוכן אחד ותקבלו הכל לפני כולם:
https://whatsapp.com/channel/0029Vb6r2FP9xVJaJcOlVF1pשליחת שאלות בתחום עתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected]
להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:
https://chat.whatsapp..... #מוזיקה_חסידית #ניגונים #תוכן_אחד #מורשת_יהודית #פודקאסט -
ברוכים הבאים לעוד פרק בפודקאסט "עתיקות" מבית "תוכן אחד" הפרק עוסק באחת התקופות הפחות מוכרות והטעונות בתולדות המדינה הצעירה: האלימות הפוליטית בשנותיה הראשונות של ישראל. לשם כך יהודה ברייער מארח את ד"ר איציק פס, מומחה למחתרות ולאלימות פוליטית, מתאר את המעבר הדרמטי ממאבק מחתרתי נגד הבריטים — אל מאבקים פנימיים בתוך המדינה שקמה זה עתה. דרך סיפורם של יוצאי לח"י, ד"ר ישראל אלדד, פרשת רצח ברנדוט, הפקודה למניעת טרור, והמאבקים החריפים סביב דת ומדינה, נפרשת תמונה מורכבת של אידיאולוגיות בוערות, חזונות משיחיים, מחתרות דתיות, מאבקים על שבת, חינוך וגיוס נשים, והתנגשות עמוקה בין מהפכה, ממלכתיות וחוק. פרק מרתק על השנים שבהן מדינת ישראל עוד חיפשה את גבולותיה — הפוליטיים, הדתיים והמוסריים.
מה נעסוק בפרק:
אלימות פוליטית אחרי קום המדינה
הפרק מציג את התופעה הפחות מוכרת של מחתרות, מאבקים אידיאולוגיים ופעולות אלימות שהמשיכו גם אחרי הקמת המדינה — לא עוד נגד הבריטים, אלא בתוך החברה הישראלית עצמה.לח"י, ישראל אלדד וחזון “מלכות ישראל”
דיון רחב ביוצאי לח"י, בפיצול הפנימי לאחר קום המדינה, ובדמותו של ד"ר ישראל אלדד, שראה במדינה רק שלב בדרך לחזון גדול יותר של ארץ ישראל השלמה ומלכות ישראל.רצח ברנדוט והמאבק של המדינה במחתרות
הפרק עוסק ברצח מתווך האו"ם ברנדוט, בהוצאת לח"י מחוץ לחוק, בפקודה למניעת טרור, ובשאלה איך מדינה צעירה מתמודדת עם גורמים חמושים שפועלים מתוכה.המאבקים הדתיים והמחתרות החרדיות
חלק מרכזי בפרק מוקדש למאבקי דת ומדינה בראשית המדינה: שבת, גיוס נשים, חינוך ילדי העולים, והקמת התארגנויות מחתרתיות דתיות כמו ברית הקנאים ומחתרת המחנה***
לאתר
https://did.li/dV7TYלערוץ ספוטיפיי:
https://did.li/GEVrlלגוגל דרייב:
https://groups.google....שליחת שאלות בתחום עתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected]
להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:
https://chat.whatsapp..... -
ברוכים הבאים לעוד פרק מיוחד של “עתיקות” מבית "תוכן אחד" והפעם יהודה ברייער מארח מארח את החוקר התורני והסופר הרב דוד ברנד לשיחה מרתקת על עולם המחקר התורני, הכתיבה ההיסטורית, והמפגש הרגיש בין מסורת, מקורות וחשיפה מחודשת של פרשיות נשכחות. השיחה נוגעת בדרך שבה נבנה מאמר תורני־היסטורי, כיצד המחקר מנפץ מיתוסים ידועים, ואיפה עובר הגבול בין גילוי אמת לבין אחריות ציבורית. לצד זאת, הפרק פותח צוהר לעולמות רחבים כמו גירוש ספרד, דמותו של היעב״ץ, מחלוקות שנשכחו, וההבדל בין כתיבה עיתונאית למחקר עומק. זהו פרק עשיר, חד ומעורר מחשבה על ההיסטוריה היהודית ועל האופן שבו מספרים אותה מחדש.
מה נעסוק בפרק זה:
מהו מחקר תורני ואיך הוא עובד בפועל
הם מדברים על ההבדל בין לימוד רגיל לבין מחקר תורני, על שימוש במקורות נדירים, כלים אנליטיים, ואיך בונים כתבה או מאמר תורני־היסטורי.ניפוץ מיתוסים היסטוריים בעולם היהודי
הפרק עוסק בדוגמאות שבהן המחקר חושף תמונה שונה ממה שהציבור רגיל לחשוב, כמו סיפור האנוסים, גירוש ספרד, ומנהגים או דמויות שהוצגו באופן פשטני מדי.הגבול בין אמת מחקרית לאחריות ציבורית
עולה השאלה האם כל דבר שמגלים צריך לפרסם, במיוחד כשמדובר בדמויות נערצות, ספרים מקובלים או נושאים רגישים שעלולים לעורר סערה.כתיבה היסטורית, דמויות נשכחות ותקופות בהיסטוריה היהודית
הם מדברים על הדרך שבה כותבים היסטוריה לציבור, על מחלוקות ודמויות שנשכחו, וגם על חלוקת התקופות בהיסטוריה היהודית והעולמית — מהעת העתיקה, דרך ימי הביניים, ועד העת החדשה.***
לאתר
https://did.li/dV7TYלערוץ ספוטיפיי:
https://did.li/GEVrlלגוגל דרייב:
https://groups.google....שליחת שאלות בתחום עתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected]
להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:
https://chat.whatsapp..... -
בפרק מיוחד לימים של זיכרון השואה, מארח יהודה ברייער את דניאל ליפסון - עובד בספריה הלאומית כספרן, ומנהל פרויקט "אוצרות הגולה" לשיחה מרתקת על אחד הפרקים הפחות מוכרים של תקופת השואה: שוד הספרים, כתבי היד והאוצרות הרוחניים של העם היהודי בידי הנאצים. דרך סיפורים, מסמכים וממצאים מן הספרייה הלאומית, נחשף כיצד לצד הניסיון להשמיד את העם היהודי, פעלו הנאצים גם לאסוף, למיין ולחקור את ספריו. הפרק עוסק במסלול שעברו אותם ספרים אחרי המלחמה, במבצעי ההצלה וההשבה, ובמאמץ לזהות למי השתייכו במקור. זהו פרק מטלטל, מרתק ומלא משמעות על זיכרון, תרבות, והסיפור שמסתתר מאחורי ספר אחד.
בפרק זה נעסוק:
שוד אוצרות הרוח היהודיים בשואה – כיצד הנאצים לא הסתפקו ברצח ובהשמדה, אלא השקיעו מאמץ עצום גם באיסוף, מיון ושימור ספרים, כתבי יד וארכיונים יהודיים לצורכי מחקר ושליטה אידיאולוגית.מבצעי הצלה יהודיים בזמן המלחמה ואחריה – סיפורים על יהודים שסיכנו את חייהם כדי להציל ספרים ומסמכים, לצד המאמץ שלאחר המלחמה לאתר אוספים שנשדדו ולהבין מה שרד ולאן התגלגל.
המסלול של הספרים אל הספרייה הלאומית – איך עשרות אלפי ספרים יהודיים הגיעו מאירופה לספרייה הלאומית ולמוסדות בארץ, ומה קרה לספרים שלא נשמרו בה אלא הועברו לישיבות, בתי כנסת ומוסדות אחרים.
הסיפור האישי והמחקרי שמאחורי כל ספר – איך חותמות, הקדשות ורישומים ישנים מאפשרים לשחזר את גלגולו של ספר בודד, לזהות בעלים קודמים, ולעיתים אפילו לחבר מחדש משפחות, קהילות וזיכרון היסטורי.
***לאתר
https://did.li/dV7TYלערוץ ספוטיפיי:
https://did.li/GEVrlלגוגל דרייב:
https://groups.google....שליחת שאלות בתחום עתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected]
להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:
https://chat.whatsapp..... -
בפרק חגיגי לפסח מתארח ד״ר חיים מאיר נריה, אוצר האוסף היהודי ע״ש חיים וחנה סולומון בספרייה הלאומית, לשיחה מרתקת על המפגש בין עולם הספרייה, המחקר והציבור החרדי. השיחה עוסקת בניסיונות להנגיש את אוצרות הספרייה לציבור רחב יותר, בשיתופי פעולה עם אוצר החכמה, ובמקומם של חוקרים חרדים בעולם המחקר התורני. לצד זאת עולה דיון עמוק על המתח שבין אמונה, מסורת ומחקר, ועל הערך שבחשיפת כתבי יד, ארכיונים ומקורות ראשוניים לשימור הזיכרון והסיפור היהודי. לכבוד חג הפסח מוקדש חלק נרחב גם לסיפורה של ההגדה: התפתחות נוסחה, מקומה בכתבי היד ובמחזורים, והשפעת הצנזורה והדפוס על הטקסט שהפך לנכס משותף של כל בית יהודי.
בפרק זה נעסוק:
הספרייה הלאומית והציבור החרדי
דיון על הקשר הכמעט לא מוכר בין הספרייה הלאומית לציבור החרדי, הנגשת האוספים, סיורים לבחורי ישיבות, ושיתופי פעולה עם אוצר החכמה.מחקר תורני מול עולם האמונה
שיחה על המתח בין מחקר אקדמי לבין מבט אמוני־מסורתי, ועל האפשרות לשלב ביניהם דרך חוקרים חרדים שצמחו מתוך עולם הישיבות.חשיבות הארכיונים, כתבי היד והמקורות הראשוניים
הסבר למה שימור, דיגיטציה והנגשה של מכתבים, עיתונים, אוספים וכתבי יד הם קריטיים כדי שהציבור יוכל לספר את הסיפור שלו בעצמו.ההגדה של פסח: התפתחות, נוסח ומסירה
עיסוק במקור ההגדה, הדרך שבה התגבשה לאורך הדורות, הופעתה בכתבי יד ובמחזורים, והשאלה איך טקסט שלא ידוע מיהו מחברו הפך לנחלת כלל ישראל.
***לאתר
https://did.li/dV7TYלערוץ ספוטיפיי:
https://did.li/GEVrlלגוגל דרייב:
https://groups.google....שליחת שאלות בתחום עתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected]
להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:
https://chat.whatsapp.....
. -
בפרק מיוחד של “עתיקות” מבית "תוכן אחד" והפעם יהודה ברייער מארח את הרב אליהו בירנבוים ראש מכון שטראוס-עמיאל (להכשרת רבנים לתפוצות) ורב אגודת "שבי ישראל" (להשבת נדחי ישראל)
לשיחה מרתקת על סיפורו הגלובלי של העם היהודי – מקהילות מפוארות שנעלמו ועד קהילות חדשות שנולדות מחדש. השיחה נוגעת ביהדות מצרים, פולין, גרמניה, אמסטרדם, יפן ומדינות נוספות, וחושפת כיצד יהודים שמרו על זהותם גם במקומות הנידחים ביותר. לצד סיפורים נדירים על בתי כנסת, חפצים, כתבי יד וקהילות נשכחות, עולה גם השאלה הכואבת של התבוללות, התרחקות מזהות יהודית והמאבק לשימור הרצף היהודי. זהו פרק עשיר בהיסטוריה, במסעות, בגילויים מפתיעים ובמבט עמוק על הכוח הפנימי שמחבר יהודים בכל קצוות העולם – גם כשנדמה שהכל כבר אבד.
הפעם נעסוק בפרק:
העם היהודי כעם עולמי בגלות
דיון על הפיזור היהודי בעולם, המשמעות של קהילות יהודיות גם במקומות רחוקים, והשליחות לחזק יהודים בכל מקום.קהילות יהודיות שנעלמו וקהילות שנולדו מחדש
סקירה של קהילות מפוארות כמו מצרים, אמסטרדם ופולין, לצד קהילות חדשות ומתחדשות בגרמניה, פורטוגל, המזרח הרחוק ומקומות נוספים.זהות יהודית, התבוללות ושימור שורשים
השיחה עוסקת במתח בין יהודים שמחפשים מחדש את שורשיהם לבין תופעות של התרחקות, התבוללות ואובדן זהות יהודית, במיוחד בתפוצות.מסעות, סיפורים יהודיים וחפצים היסטוריים
סיפורים מרתקים ממסעות ברחבי העולם, מפגש עם יהודים וקהילות נידחות, והחשיבות של חפצים, מסמכים וסיפורים בשימור ההיסטוריה היהודית.
***לאתר
https://did.li/dV7TYלערוץ ספוטיפיי:
https://did.li/GEVrlלגוגל דרייב:
https://groups.google....שליחת שאלות בתחום עתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected]
להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:
https://chat.whatsapp.....
. -
בפרק מיוחד ומרתק של "עתיקות" מבית תוכן אחד, מארח יהודה ברייער את הרב משה אבוטבול לשיחה עמוקה על תפארת יהדות ספרד והמזרח, על האוצרות הרוחניים שנשכחו, ועל מקומם המרכזי בתולדות עם ישראל. מתוך סקירה היסטורית רחבה על חכמי מרוקו, תימן, בבל, פרס וצפון אפריקה, עובר הדיון גם אל שאלות של זהות, מסורת, חינוך והחזרת העטרה ליושנה בדורות האחרונים. לצד הסיפורים על גדולי ישראל, כתבי יד, עולם התורה הספרדי ופועלו של מרן הרב עובדיה יוסף, משתף הרב אבוטבול גם בתחנות אישיות ומרגשות מחייו: הילדות בבאר שבע, הדרך לעולם התורה, והמאבק להקים מוסדות חינוך שיחזקו דור חדש של בני תורה ספרדים בגאווה ובאמונה.
בפרק זה נעסוק:
תפארת יהדות ספרד והמזרח והעושר הרוחני שלה
הפרק עוסק בהרחבה במורשת יהדות ספרד, צפון אפריקה, תימן, בבל ופרס, ובתרומה האדירה של חכמי המזרח לעולם התורה, ההלכה, הקבלה והפסיקה, הזהות הרוחנית של הציבור הספרדי והקשר למסורתיש בפרק דיון על החיבור העמוק של יהדות המזרח למסורת, לרבנים, לרגש הדתי ולשמירת יסודות היהדות, גם בדורות של התרחקות חלקית.
החזרת הכבוד למורשת הספרדית ופועלו של הרב עובדיה יוסףחלק מרכזי בפרק מוקדש לרב עובדיה יוסף, למפעל “להחזיר עטרה ליושנה”, להעצמת הזהות הספרדית, ולבניית חינוך תורני שמחזיר גאווה ושייכות לדור הצעיר,עולם התורה הספרדי בדורות הקודמים ובדור החדש
הפרק נוגע גם באופן שבו גדלו חכמי ספרד והמזרח, במסירת התורה מרב לתלמיד ומאב לבן, במוסדות התורה שהיו, ובהמשך ההתעוררות וההתחדשות בעולם התורה הספרדי בארץ ישראל
***לאתר
https://did.li/dV7TYלערוץ ספוטיפיי:
https://did.li/GEVrlלגוגל דרייב:
https://groups.google....שליחת שאלות בתחום עתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected]
להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:
https://chat.whatsapp.....
. -
בפרק מיוחד ומרתק של פודקאסט עתיקות מבית "תוכן אחד" יהודה ברייער מארח את הרב חנוך רובינשטיין יו"ר מכון "אור עולם" ומזכ"ל אגודת ישראל העולמית, לשיחה עמוקה על דמויות מפתח בתולדות החסידות בפולין, ובעיקר על דמותו הגדולה של החידושי הרי״ם מגור והשפעתו על הנהגת הדור וכן סיפורים על התפארת שלמה מראדמסק. דרך סיפורים היסטוריים, מקורות וספרים נדירים, נפרשת בפני המאזינים דמותו של צדיק שהנהיג בעוצמה של תורה, בענווה ובמסירות גדולה למרות חיים מלאי ייסורים ועוני. הפרק עוסק גם בהתפתחות הנהגת חסידות גור, במעבר מדור לדור ובהשפעה הרחבה שהייתה לה על מבנה הציבור החרדי בפולין ועל הארגון הציבורי של יהדות שומרת התורה.
בחלקו השני של הפרק מתוארים גם סיפורים יוצאי דופן של מחקר היסטורי וגילוי קברי צדיקים בפולין, כולל תהליך מרתק של איתור ושיקום בתי קברות עתיקים. זהו פרק שמחבר בין היסטוריה, מסורת וסיפורי צדיקים – ומעניק הצצה נדירה לעולמה של יהדות אירופה ולשורשים שמעצבים עד היום את הציבור החרדי.
הנושאים שנדבר בפרק:
דמותו של החידושי הרי״ם – אישיותו, גדלותו בתורה, הנהגתו הייחודית, והשפעתו על חסידות גור ועל דורו.המעבר מהנהגה אישית להנהגת ציבור – איך החידושי הרי״ם והאמרי אמת עיצבו מודל של הנהגה חרדית מאורגנת והשפיעו על הציבור בפולין.
המחלוקות והזרמים בפולין החסידית – היחסים בין פשיסחא, קוצק, גור, חסידויות אחרות, והמאבקים מול ההשכלה וההתבוללות.
מחקר היסטורי ואיתור קברי צדיקים בפולין – סיפורי גילוי, מיפוי ושיקום קברים ובתי קברות עתיקים, והחיבור בין היסטוריה, זיכרון ומורשת.
***לאתר
https://did.li/dV7TYלערוץ ספוטיפיי:
https://did.li/GEVrlלגוגל דרייב:
https://groups.google.com/u/2/g/tocen1שליחת שאלות בתחום עתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected]
להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:
https://chat.whatsapp.com/GzN7BJlDxmm. -
בפרק מיוחד בפודקאסט “עתיקות” מבית “תוכן אחד”, יהודה ברייער מארח את עו״ד צבי אראלי, אחד מהאנשים הבודדים בישראל שמקדישים כמעט את כל עיסוקם לנושא טעון ומרתק: השבת רכוש יהודי מפולין.
השיחה נפתחת בקשר האישי לחסידות רדומסק ולזיכרון יהדות פולין שנכחדה, ומיד צוללת לשאלות המעשיות: אילו סוגי נכסים קיימים בתים פרטיים, חלקי בעלות בבניינים, מפעלים, וגם נכסי ציבור כמו בתי כנסת ובתי עלמין, ומה בעצם קרה לנכסים דקה אחרי המלחמה כשהבתים ריקים ומוסדות הקהילה נעלמים. אראלי מסביר איך נכסים עברו לידי דיירים מקומיים או עיריות, מה המשמעות של הערות בטאבו משנות 46–47, ואיך התיישנות וחזקה יכולים לסגור חלון הזדמנויות ליורשים.
בהמשך נחשף הצד הבלשי של העבודה: איתור יורשים בעולם דרך ארכיונים, מצבות, יד ושם, תיקי ירושה ורשם הירושות לעיתים עד דור חמישי ושישי. הפרק כולל גם סיפורים אמיתיים ומפתיעים על “מירוץ נגד הזמן”, טעויות רישום היסטוריות, ומקרים שבהם החלטה אחת או היעדרה עלתה למשפחות מאות אלפי דולרים.
הנושאים שמדברים בפרק:
היקף יהדות פולין לפני המלחמה ומה קרה לרכוש אחרי החורבן.רישומים אחרי המלחמה (1946–1947): הערות בטאבו/נסחים שמאפשרים לעצור התיישנות ולתבוע זכויות.
סוגי נכסים: רכוש פרטי (דירות/בניינים/אחוזים בבניין) מול רכוש קהילתי/ציבורי (בתי כנסת, שטיבלעך, בתי עלמין, מוסדות).
מה עושים בפולין עם נכסים “עזובים”: השתלטות דיירים מקומיים, חזקה לאורך שנים, או ניהול/השכרה ע״י העירייה (לעיתים לדיירים סוציאליים).
איך יזמים פולנים מאתרים נכסים עם שמות יהודיים ומדוע הם צריכים למצוא יורשים כדי להתקדם.
מודל העסקה הנפוץ: איתור יורשים + הצעת קנייה “נטו ביד”, מקדמות, בלעדיות, סיכונים, ומיסוי לפי קרבה משפחתית.
עבודת הבילוש לאיתור יורשים בארץ ובעולם: מצבות, יד ושם, ארכיונים, תיקי ירושה/צוואות—כולל סיפורים חריגים טעויות תרגום בטאבו, “קרובי משפחה” שנוצרו לצורך סרטיפיקט, וצוואה מפתיעה שהורישה רכוש למטפל.
***לאתר
https://did.li/dV7TYלערוץ ספוטיפיי:
https://did.li/GEVrlלגוגל דרייב:
https://groups.google.com/u/2/g/tocen1שליחת שאלות בתחום עתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected]
להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:
https://chat.whatsapp.com/GzN7BJlDxmm. -
בפרק ספיישל לפורים של “עתיקות” מבית “תוכן אחד”, יהודה ברייער מארח אורח נדיר שבדרך-כלל נמצא בשטח ולא באולפן: הרב ישראל מאיר גבאי יו"ר אהלי צדיקים – האיש שמאחורי אינספור “אוהלים”, מצבות ושלטים שתראו כמעט בכל מסע לקברי צדיקים באוקראינה, פולין ומדינות נוספות.
זהו מסע מרתק אל מאחורי הקלעים של שימור אתרי קבורה יהודיים: איך התחיל הכל לפני כמעט חמישים שנה, עוד בתקופת הקומוניזם, בלי ארגונים, בלי תקציבים ובלי ניסיון – רק עם התמדה, נסיעות, ויכולת “להרים מצבה מתוך האדמה”. הרב גבאי מספר על עבודת שטח אמיתית: תיקונים חוזרים כי כל חומר נשחק, מקרים של מקומות נידחים שאיש לא ידע עליהם, הצלת בתי עלמין לפני שהופכים למגרש או לבנייה, ועל הדילמות של זיהוי מקום קבורה כשאין מידע ברור.
בהמשך נפתחות גם דלתות לעולם מרתק של עדויות, מפות, ארכיונים וסיפורים מקומיים – כולל סיפורים נדירים ממדינות שקשה להגיע אליהן כמו הנסיעה לאיראן לקברם של מרדכי ואסתר – והכל מתוך מבט של שליחות: להחזיר כבוד, סימן וזיכרון למקומות שנשכחו.
הנושאים שנדבר בפרק:
מי הוא הרב ישראל מאיר גבאי והיקף הפעילות שלו בשיקום קברי צדיקים ובתי עלמין בעולם.
איך התחיל הכול בתקופת הקומוניזם: נסיעות ראשונות, קשיי ויזות, ומקומות מוזנחים בלי תשתיות.
“מצווה גוררת מצווה”: מקרים ראשונים של הצלת קברים לפני הריסה/פיתוח (כמו מגרש כדורגל) והפנייה לעיריות.
למה חייב להיות בשטח אישית: בדיקות, תחזוקה, ושיפוצים חוזרים כי הזמן והטבע הורסים.
סיפור ביאלה רבוסקה ודוגמאות לשיקום חוזר ושדרוג חומרים (מפשוט למתקדם יותר).
איך מזהים “איפה בדיוק הקבר”: מסורת רציפה, מפות/עדויות, וחיפוש מצבות מקוריות (כולל מקרים של טעויות ותיקונים).
“ראשונים” ומקומות בלי מצבות מקוריות: רש״י, רבנו תם, רבנו גרשום – ומה עושים כשאין סימון ברור.
מסעות במדינות רגישות ואתרי קודש שם כמו איראן, עיראק, מצרים, סוריה ועוד: איך זה נראה, אתגרי ביטחון, ויחס השלטונות, המקומיים.
***לאתר
https://did.li/dV7TYלערוץ ספוטיפיי:
https://did.li/GEVrlלגוגל דרייב:
https://groups.google.com/u/2/g/tocen1שליחת שאלות בתחום עתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected]
להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:
https://chat.whatsapp.com/GzN7BJlDxmm. -
בפרק הזה של "עתיקות” מבית תוכן אחד, יהודה ברייער מארח את הרב נחמיה בלושטיין – חוקר, היסטוריון ואספן בנשמה – למסע מרתק בעולם האספנות היהודית.
בלושטיין מספר איך “ניצני האספנות” התחילו בבית אבא, דרך מפגש עם אספנים גדולים ופריטים נדירים שהגיעו מפולין, ועד שיטת השימור הקפדנית: קלסרים, ניילונים, קרטונים, ותיעוד מסודר שמחזיק עשרות שנים. בהמשך הפרק מתחדדת ההבחנה בין “אספנות של סטטוס” לבין אספנות שמונעת מאהבת היסטוריה, רגש וגעגוע – לחבר את ההווה אל העבר דרך מסמכים, כתבי־יד, תשובות נדירות ופריטים שנושאים את חותמם של גדולי ישראל.
משם עוברים לליבה של אדר ושבת שקלים: מטבע מחצית השקל. השיחה צוללת לעולם המטבעות העתיקים – מהמטבע הצורי בעל אחוז הכסף הגבוה ששימש כמטבע “בינלאומי”, דרך המטבעות שטבעו היהודים במרד הגדול כסמל לעצמאות, ועד שאלות מחקריות מרתקות: איך יודעים היכן נמצאו המטבעות, מה המשמעות של סימוני מטבעה, ואיך קריאת כתובות קדומות (כולל הכתב העברי העתיק) פותחת חלון להבנת התקופות.
לקראת הסיום הפרק מתרחב אל סיפורי אספנות נדירים ומסתוריים מתקופת השואה – ספריות שנעלמו, כתבי יד והאוסף של השפת אמת מגור, זיופים בשוק העתיקות, ומתח בין “שווי כספי” לבין הערך האמיתי: התוכן, המסורת, והזיכרון.
הנושאים המדוברים בפרק:
מהות האספנות: סטטוס/טרנד מול אהבת היסטוריה, רגש ויראת־כבוד לפריט.מעבר לנושא אדר/שבת שקלים: מחצית השקל והמשמעות ההיסטורית של המטבעות.
סקירה היסטורית של מטבעות: כסף במשקל - מטבעות קדומים - חשמונאים - צורי/רומי - מטבעות המרד.
מטבעות המרד הגדול: למה טבעו מטבעות, מה המוטיבים (צנצנת המן/מקל שקד), שנות ההטבעה, איפה נמצאו (ירושלים/מצדה), ומה זה מלמד מחקרית.
כתב עברי קדום/שומרוני: קריאת כתובות על מטבעות, טעויות בקריאה (הרמב״ן והכותים), והמשמעויות למחקר ההיסטורי.
האוסף הענק של השפת אמת ותעלומת כתבי יד של החידושים.***
לאתר
https://did.li/dV7TYלערוץ ספוטיפיי:
https://did.li/GEVrlלגוגל דרייב:
https://groups.google.com/u/2/g/tocen1שליחת שאלות בתחום עתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected]
להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:
https://chat.whatsapp.com/GzN7BJlDxmm. -
ברוכים הבאים לפרק נוסף של “עתיקות” מבית “תוכן אחד”, עם יהודה ברייער – והפעם פרק שמציץ מאחורי הקלעים של דף הגמרא היהודי: איך נראה דף הגמרא שלנו, ולמה דווקא כך.
באולפן מתארח הרב יעקב לויפר – חוקר תלמוד וחוקר לשון – לשיחה סוחפת על מסע בן מאות שנים שבו נוסח הש״ס וצורת הדף עברו גלגולים, תיקונים, “מוטציות” והשפעות של כתבי־יד, בתי דפוס, ומאבקים היסטוריים שלא תמיד היינו רוצים לזכור. מהר מאוד מתברר שהדף המוכר לנו רש״י בפנים, תוספות בחוץ, משנה בתוך הסוגיה הוא תוצר של החלטות דפוס חכמות – ולעיתים גם אילוצים חיצוניים.
הפרק נכנס לעומק סוגיית הצנזורה: שריפות תלמוד, הוראות כנסייה, השמטות של קטעים שלמים, ומדוע מהדורות מסוימות כמו דפוס באזל הפכו לתקן שחייבו אחרים. בהמשך נפרשת ההיסטוריה של תחנות מפתח: סונצינו, בומברג, ונציה, ועד וילנה – שכל אחת מהן קבעה שכבות נוספות במה שאנחנו פותחים היום בכל בית מדרש.
הנושאים שנעסוק בפרק:
ההבנה ש“צורת הגמרא” והנוסח השתנו לאורך הדורות כתבי־יד, העתקות, דפוסים.
סוגי הבדלי נוסח: משינויים גדולים (עברית/ארמית) ועד אלפי וריאציות קטנות.
הצנזורה הנוצרית על ספרי תלמוד: חותמות צנזור, מחיקות והשמטות.
שריפת התלמוד והפסקת הדפסת הש״ס באיטליה והשפעתה על עולם התורה.
איטליה כמעצמת הדפוס העברי בראשיתו (ונציה, קלבריה וכו’) והמורכבות סביב התלמוד.
תחנות מרכזיות בדפוס הש״ס: סונצינו, בומברג, יוסטיניאן – ומלחמות המדפיסים ביניהם.
בומברג והצוות היהודי שלו (יעקב בן חיים אדוניהו) + רישיון מהאפיפיור וצמצום צנזורה.
דפוס באזל כקו־פרשת־מים: “ניקוי” אלים של קטעים והפיכתו לתקן שחייבו אחרים לחקות.
התגבשות “צורת הדף” והסטנדרטיזציה: רש״י/תוספות, שילוב המשניות בתוך הסוגיה, מספור דפים, והשלמות וילנה (פירושים בשוליים).
***
לאתר
https://did.li/dV7TYלערוץ ספוטיפיי:
https://did.li/GEVrlלגוגל דרייב:
https://groups.google.com/u/2/g/tocen1שליחת שאלות בתחום עתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected]
להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:
https://chat.whatsapp.com/GzN7BJlDxmm. -
ברוכים הבאים לפרק נוסף של “עתיקות” מבית “תוכן אחד” עם יהודה ברייער – והפעם: שיחה מרתקת מלאת הומור ונגינה עם דמות ירושלמית צבעונית ורבת־כובעים, הרב אברהם לייב בורשטיין מייסד אגודת הכליזמרים ירושלים, שמוביל אותנו למסע חי בין “העולם של פעם” לבין החדשנות של היום.
הפרק נפתח בסיפור משפחתי מלא מסירות נפש: העלייה לארץ בימי המנדט וה“סרטיפיקטים”, כשהסבא משליך את כל נדונייתו למשרדי אגודת ישראל בוורשה – מהלך שנראה כמעט בלתי מתקבל על הדעת – ומוליד שרשרת אירועים שמובילה לעלייה, לחיים בירושלים, ולמאבק על קיום יהודי פשוט אבל עיקש. מכאן השיחה מתרחבת לעולמה של ברסלב בירושלים: בתי הכנסת הראשונים, הימים של הרובע היהודי, הגירוש בתש”ח, קידוש בליל שבת “תחת כיפת השמיים”, ולאחר ששת הימים – המאבק להשיב את הבית והנוכחות למקומות שנעזבו.
בהמשך הפרק הרב בורשטיין מציב מראה תרבותית־רוחנית: מה איבדנו בדרך? הוא מדבר על חתונות פעם והיום – בין שירה משותפת לנפח של רעש, בין ניגון שמטעין את הנפש לבין “קפיצות” שמפרקות אותה – ומספר על מפעל חייו בשימור מוזיקה יהודית אותנטית כמו קלרינט, כינור, אקורדיון, ועל החינוך להקשבה, תוכן ועומק. לקראת הסיום השיחה נוגעת גם בשאלת הטיפול והאחריות האישית: איך ניגשים לפצעי עבר בלי להפוך תלויים, ואיך לוקחים מהעבר את הטוב – וממשיכים הלאה בכלים של היום.
הנושאים שנעסוק בפרק:
סיפור העלייה לארץ במסירות נפש – השגת הסרטיפיקטים בתקופת המנדט, זריקת כל הנדוניה למשרדי אגודת ישראל בוורשה והנס שבא בעקבותיה.שורשי משפחת בורשטיין והמעבר בין עולמות רוחניים – חסידות גור, נובהרדוק וברסלב, והמשיכה הרוחנית לארץ ישראל.
ההתיישבות בירושלים של פעם – חיים בעיר העתיקה, דלות חומרית לצד דבקות רוחנית.
ייסוד והתבססות ברסלב בירושלים – הקמת בתי הכנסת הראשונים, המעבר משכירות לבעלות, ובניית מוסדות קבועים.
נפילת הרובע היהודי בתש״ח והגלות הפנימית – הגירוש מהעיר העתיקה, השבי, הקידוש בליל שבת בתנאי חירום וההתיישבות מחדש.
המאבק על השיבה לרובע לאחר ששת הימים – המאבק מול הרשויות, שאלת הזכויות, והפער בין אידאולוגיה ציונית לציבור החרדי.
ירושלים כמרחב של מפגש תרבויות – חיים על קו התפר בין חרדים, חילונים, נוצרים וערבים, וחוויית ילדות ירושלמית מורכבת.
העולם של פעם מול העולם של היום – מה באמת ראוי לשימור: ערכים, עומק, קהילה, ולא חזרה לתנאים הפיזיים הקשים.
מוזיקה יהודית וחתונות – המעבר מניגון ושירה משותפת לרעש ודיג׳יי, והצורך בהחזרת התוכן, ההקשבה והטעינה הנפשית.
חינוך, רגש ואחריות אישית – ביקורת על תרבות הטיפול וההאשמה, חשיבות לקיחת אחריות, והעברת אוצרות רוחניים לדור הבא.
***לאתר
https://did.li/dV7TYלערוץ ספוטיפיי:
https://did.li/GEVrlלגוגל דרייב:
https://did.li/8h2aaשליחת שאלות בתחום עתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected]
להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:
https://chat.whatsapp.com/GzN7BJlDxmm. -
בפרק מיוחד של “עתיקות” מבית “תוכן אחד”, יהודה ברייער מארח הפעם אורח יוצא־דופן: חבר הכנסת הותיק של אגודת ישראל הרב ישראל אייכלר והפעם לא בכובעו הפוליטי אלא בכובעו ההיסטוריוני, ישראל - שהוא גם חוקר ותיק, סופר והיסטוריון שמביא איתו ראייה רחבה על הציר הארוך של תולדות עם ישראל ישתף מידיעותיו הנרחבות על הזהות היהודית שבכל הדורות ועל אלה שנפלו לצערנו בדרך.
בשיחה ננסה להבין איך נוצרו לאורך הדורות תהליכים של שינוי זהות, משיכה ל“מודרנה”, ורצון להידמות לתרבויות הסובבות – ומה גרם לכך שבתקופות מסוימות דווקא שכבות “אליטה” נסחפו יותר, בעוד יהודים פשוטים שנאחזו במסורת שמרו על הרצף.
בהמשך האורח מצייר תמונה של “מאבק על הנהגה” שהתחדד בעידן ההשכלה: לא רק עזיבה אישית של מסגרת, אלא ניסיון לעצב מחדש קהילות, מוסדות, וחינוך. משם הפרק מתקדם אל אירופה של המאות האחרונות – גרמניה, גליציה, פולין – ומסביר כיצד תנועות רעיוניות, עיתונות יהודית, ותגובות של גדולי הדורות שרטטו את קווי ההתגוננות הרוחנית.
במהלך השיחה ידברו על התנועה הציונית כיצד היא כבשה את לב העם, על מנהיגי התנועה השונים, מי עלה לארץ, על המאבקים השונים במדינת ישראל, ועל אלה שסבותיהם היו אנשים חרדים שומרי תורה ומצוות.במהלך היחה אנו נעסוק על: מהו “החוט” שמחזיק דורות – ואיך בונים המשכיות של אמונה, זהות ושייכות גם כשהרוחות מבחוץ חזקות.
הנושאים שנדבר בפרק:רציפות זהות יהודית לאורך 3,000 שנה – כיצד עם ישראל שמר על דפוסי חיים ואמונה לאורך הדורות.
שורשי תהליכי ההשכלה והחילון – לא כתופעה חדשה, אלא כחזרה על דפוסים קדומים כמו התיוונות, התנצרות.
תפקיד האליטות מול היהדות הפשוטה – מדוע דווקא שכבות משכילות ואליטיסטיות נטו לסטייה מהמסורת.
מאבק על הנהגת הקהילות – מעבר מעזיבה אישית לניסיון לשלוט בחינוך, מוסדות וכספי ציבור.
תגובת גדולי ישראל במאה ה־19 – מאבק רעיוני, חינוכי וארגוני מול ההשכלה כמו עיתונות, הנהגה, ציבור.
נדידת מרכז התורה מאשכנז לפולין וגליציה – כתוצאה מהמודרניזציה וההתבוללות במערב אירופה.
היישוב הישן בארץ ישראל – עמדת ההנהגה החרדית מול רעיונות מרד, לאומיות ושלטון זר.
זהות יהודית מול אידיאולוגיות מודרניות – השכלה, ציונות, קומוניזם והבטחות השוויון והקדמה.
“החוט שמחזיק את הדורות” – נאמנות למסורת, לרבנים ולשרשרת הדורות כבסיס להמשכיות העם.
***לאתר
https://did.li/dV7TYלערוץ ספוטיפיי:
https://did.li/GEVrlלגוגל דרייב:
https://did.li/8h2aaשליחת שאלות בתחום עתיקות או לפנייה ישירה למגיש הפודקאסט הרב יהודה ברייער, נא שלחו מייל: [email protected]
להרשמה לקבלת הפודקאסט מיד כשהוא יוצא שלחו לנו מייל לכתובת: [email protected]להרשמה לרשימת התפוצה שלנו בוואטצאפ, לחצו:
https://chat.whatsapp.com/GzN7BJlDxmm. - Laat meer zien
