Afleveringen

  • 📣 לפני שאתם לוחצים פליי – שימו עוקב (סאבסקרייב), שתפו עם חברים ותנו חמישה כוכבים באפליקציית הפודקאסטים. זה עוזר לנו לגדול ולהגיע לעוד אנשים!

    כולם מדברים על בעיית המשילות – אבל מה אם כולנו מתמקדים בדבר הלא נכון?

    דן להב, שהיה סמנכ"ל משרד רה"מ ועובד שירות הציבורי במשך שנים, טוען:

    "אין בעיית משילות – לפחות לא זו שאתם חושבים עליה."

    מערכת המשפט? היועמ"שים? להב טוען שהם מעולם לא היו החסם המרכזי למימוש מדיניות עבורו. לעומת זאת, יש חסמים אחרים, עמוקים יותר, שמשתקים את המערכת, מונעים שינוי אמיתי ומייצרים מנגנון בזבזני וחסר אחריותיות, שבו נשאב לכולנו כסף מהכיס – אבל התוצאות לא מגיעות.

    ובכל זאת, דיברנו גם על הקרבות בין מערכת המשפט לממשלה, איך ולמה הן הגיעו למסלול התנגשות תמידי, ואיפה כן יש בעיה אמיתית של התערבות יתר.

    זה פרק שחושף את אחורי הקלעים של המשילות בישראל – עם דוגמאות מסמרות שיער, סיפורים ממשרד רה"מ ומידע שלא תשמעו במקום אחר.

    אם אהבתם את הפרק – שתפו! בקבוצות ווטסאפ, בטוויטר, בפייסבוק – בואו נביא את השיח הזה לעוד אנשים.

    🎧 האזנה נעימה!

  • 📣 לפני שאתם לוחצים פליי – עקבו (סאבסקרייב), ושימו חמישה כוכבים כאן באפליקציה. זה עוזר לנו לגדול ולהגיע לעוד אנשים.

    האם אפשר לנער עד היסוד את השירות הציבורי בישראל – בלי די-9 ובלי מסור חשמלי?

    רובנו התרגלנו לחשוב שהמערכת הציבורית היא דינוזאור בירוקרטי מסורבל, גוף כבד שתקוע בעבר ושום דבר לא מזיז אותו. אבל יש מנהלים שהצליחו להיכנס פנימה ולעשות מהפכות אדירות גם בכללי המשחק הקיימים.

    האורח שלי הפעם, מאיר שפיגלר, הוא אחד מהם.
    כמנכ״ל הביטוח הלאומי לשעבר (והיום מנכ״ל חברת החשמל) הוא הצליח להעביר את אחד הגופים המאובנים והמושמצים במדינה סדרת שינויים עצומים ובהם: דיגיטציה, יעילות והטמעת סטנדרטים של שירות.

    🟡 אז איך עושים מהפכה במקום שעד אז הונדס סביב צמד המילים "אי אפשר"?
    🟡 מדוע התיישב בסניפי הביטוח הלאומי על הספסל והאזין לשיחות?
    🟡 למה יותר מדי בכירים בממשל היום מעדיפים בכי ונהי על פני לקיחת אחריות וקבלת החלטות?
    🟡 איך משנים את היסודות עליהם בנויים ארגוני ענק?

    ואם כל זה לא מספיק לכם – אז הנה הדעה הכי לא פופולרית שלו:
    צריך להעלות את גיל הפנסיה ל-70. לכולם.

    ודיברנו גם על השינויים שעוברת חברת החשמל, על הדברים שאותם הוא רואה אחרת היום לאחר השבעה באוקטובר ועל הפליימוביל שדאג שיקבלו כל הילדים שהגיעו מאיזורי הקרבות באוקראינה לנתב״ג.

    אם נמאס לכם מ-״בכי ונהי״, כפי שמציין שפיגלר בפרק הזה בביטול, ומהסברים 'למה אי אפשר', ואתם רוצים להבין איך באמת מנערים את השירות הציבורי – זה פרק שאתם חייבים לשמוע.

    💡 ואם אהבתם – שתפו! הפודקאסט הזה צומח לאחרונה במהירות וזה קורה בזכותכם. אז שלחו בקבוצות ווטסאפ לחברים ומשפחה, שתפו בטוויטר או בפייסבוק – ובואו נביא את השיח הזה לעוד ישראלים.

    🎧 האזנה נעימה!

  • Zijn er afleveringen die ontbreken?

    Klik hier om de feed te vernieuwen.

  • 📣 לפני שאתם לוחצים פליי – מוזמנים לעקוב (סאבסקרייב), לשתף עם חברים וגם לנצל את האפשרות להגיב על הפרק - ספרו על מה חשבתם ועם מה הסכמתם או לא הסכמתם.

    בפרק הזה של "דעה לא פופולרית" אני עושה משהו שטרם עשיתי – מארח פוליטיקאי. חשבתי שלאורח הזה, למרות שהוא ח״כ מכהן, יש משהו מעניין לתרום לשיח על בניית המדינה מתוך השבר, רעיון שמופיע בספר שפרסם לאחרונה.

    ח"כ עידן רול, לשעבר ב"יש עתיד" וכיום ח"כ עצמאי, פרסם לאחרונה את ספרו "לפתוח את המועדון", שבו הוא מתאר איך המערכת הפוליטית בישראל הפכה למועדון סגור שלא מאפשר כניסה לכוחות חדשים. בעיניו, לא במקרה המדינה מנוהלת היום על ידי אותם אנשים שכבר היו בצמרת לפני עשרים או שלושים שנה – נתניהו, דרעי, ליברמן, סער או כאלה שהגיעו כ-״כוכבי על״ כמו לפיד, גנץ ואחרים. הפוליטיקה הישראלית, לטענת רול, היא מועדון סגור שלא מאפשר התחדשות, לא ברעיונות ולא במנהיגות.

    בשיחה הזו שמנו את הפיקנטריה הפוליטית בצד (כמעט לחלוטין) והתמקדנו במה שבאמת חשוב:
    🟡 איך חוקי המשחק – אחוז החסימה הגבוה וחוקי מימון מפלגות – חוסמים התחדשות פוליטית?
    🟡 האם פריימריז, למרות המוניטין השלילי שיצא לו, היא דרך נכונה לפתוח את המערכת?
    🟡 ועל מה רול עצמו מצטער לאור אירועי השנה האחרונה?

    השיחה הזו היא בורחת מדיון פוליטי מחנאי. היא ניסיון להבין למה המערכת שלנו תקועה, ואיך אפשר לשנות את חוקי המשחק כדי להביא דם חדש לפוליטיקה הישראלית. ואני חושב שיש פה טיעונים שחשוב מאד לדון בהם בשיח הציבורי.

    אם הרעיונות האלה חשובים לכם, אני ממש ממליץ לשתף את הפרק – בקבוצות ווטסאפ, בטוויטר, בפייסבוק. קהילת המאזינים של הפודקאסט ממשיכה לגדול, וזה הרבה בזכותכם.

    🎧 האזנה נעימה

  • 📣 שימו לב - לפניכם פרק נדיר שנוגע ישירות לעתיד שלכם ושל משפחתכם במדינה, עם אורח שלא תשמעו בשום מקום אחר

    לפני שאתם לוחצים פליי – מוזמנים לעקוב (סאבסקרייב), לשתף עם חברים ולתת לייק כאן ביוטיוב כדי שנוכל להגיע לעוד אנשים ולהמשיך להביא לכם תכנים חשובים!

    בפרק הזה של "דעה לא פופולרית" אני מביא לכם שיחה נדירה וחשובה במיוחד, עם אדם שלא מרבה להתראיין, אבל התפקיד שמילא בחודשים האחרונים עשוי להשפיע על החיים שלכם, של המשפחה שלכם ושל המדינה כולה, יותר מרוב האנשים שמתראיינים ללא הרף בתקשורת.

    אירחתי את אלוף משנה (במיל') ראיין גיטי, מזכיר ועדת נגל לתקצוב ובניית הכח הצבאי, שהוקמה כדי לבדוק מה באמת צריכים כוחות הביטחון בשנים הבאות – ואיך אפשר להימנע מטעויות העבר שהובילו לעשור אבוד כלכלי.

    בשיחה הזו צללנו לעומק השאלות הקריטיות:

    🟡 איך בונים מחדש את כוחו של צה"ל בלי לגרור את ישראל לעשור כלכלי אבוד?
    🟡 מדוע הוועדה זכתה לשבחים, אך גם לביקורות נוקבות – בעיקר על הזנחת צבא היבשה?
    🟡 מהו משבר כח האדם החמור עליו פירט דו״ח הוועדה, איך זה קשור לגיוס החרדים ואפילו לחינוך במדינת ישראל?
    🟡 מה הם סדרי העדיפויות הבטחוניים של מדינת ישראל לשנים הבאות

    גיטי, קצין בכיר יוצא מפא"ת, לא התראיין עד כה על עבודת הוועדה, הדילמות שהנחו אותה, ולמה המסקנות שלה נראות כפי שהן.

    זה לא פרק רגיל. זו שיחה שקטה, מקצועית, בלי סיסמאות – אבל עם השלכות דרמטיות על העתיד של ישראל.

    אם אהבתם את הפרק, אני ממש מעודד אתכם לשתף – בקבוצות ווטסאפ, בטוויטר, בפייסבוק, עם חברים ומשפחה. וכמובן לתת חמישה כוכבים באפליקציית הפודקאסטים ולעשות סאבסקרייב (עוקב)

    🎧 האזנה נעימה!

  • 📣 בזמן שאתם לוחצים פליי – מוזמנים לעקוב (סאבסקרייב) ולתת חמישה כוכבים כאן באפליקציית הפודקאסט כדי שנוכל להגיע לעוד אנשים ולהמשיך להביא לכם תכנים חשובים!

    בפרק הזה של "דעה לא פופולרית", אחרי עשרות פרקים עם אורחים שונים שצללו איתנו לנושאים מגוונים, אנחנו מבצעים דו״ח ביניים למצב האומה, ניתוח עומק למצב המדינה – מה עובד, מה שבור, מה מסוכן, ואיפה טמונות ההזדמנויות שיכולות לשנות את הכל.

    מי שמצטרף אליי למשימה הזו הוא עקיבא לם – עיתונאי, פובליציסט, וחבר יקר, שיחד הנחנו בעבר את הפודקאסט "פינוי בינוי", שבו בחנו איך הורסים את מה שדורש הריסה ובונים משהו טוב יותר במקומו. הפעם, אנחנו עושים משהו דומה, אבל עם כלי שלוקחים מהעולם העסקי והצבאי: מודל SWOT.

    אנחנו ממפים את ישראל של 2025 ומנתחים את החוזקות, החולשות, האיומים וההזדמנויות שעומדים לפתחנו אחרי שנה ורבע של מלחמה ושנתיים של הממשלה הנוכחית. דיברנו על העוצמות המדהימות שהתגלו בציבור הישראלי מאז השבעה באוקטובר, לצד מבנה ממשל כושל שלא מצליח לתרגם את הכוח הזה לשינוי אמיתי. עסקנו גם במה שממשל טראמפ חדש יכול להביא איתו, במערכת הביטחון הכלכלה וחוק הגיוס.

    ובנוסף, שילבתי שני קטעים יוצאי דופן של גילוי לב נדיר מצד אורחים קודמים בפודקאסט, שחושפים את מה שאף אחד לא רוצה להגיד בקול רם – איך אין שום איפכא מסתברא, ושום פיקוח אמיתי על הצבא, לא במל״ל ולא בכנסת.

    זה פרק שמשלב קלילות עם ניתוח עומק, מעלה שאלות גדולות ופותח מרחב לחשיבה על העתיד.

    האזינו, שתפו עם חברים, ואם עוד לא עשיתם סאבסקרייב – עכשיו זה הזמן!

  • 📣 לפני שאתם לוחצים פליי – מוזמנים לעקוב (סאבסקרייב), לשתף עם חברים ולתת חמישה כוכבים באפליקציה כדי שנוכל להגיע לעוד אנשים ולהמשיך להביא לכם תכנים חשובים!

    בפרק הזה של "דעה לא פופולרית" אני מארח את גדי עזרא – לוחם, מחבר הספר "11 יום בעזה", ובעיקר – מי שהיה מנהל מטה ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה תחת בנט ולפיד. גדי הוא האיש שעמד בחזית מאמצי ההסברה של ממשלת ישראל, וביחד עם אלעד טנא, הקים מחדש את תשתיות ההסברה הלאומיות שהוזנחו במשך שנים. מאז השבעה באוקטובר, בעודו לוחם בחזית בלב עזה, הוא מתחזק מיזמי הסברה ישראלים ונלחם על האמת שלנו גם בקרב קהלים בעולם.

    עזרא, עם רקע מרשים כיועץ משפטי במשרד החוץ, בוגר אוניברסיטת ניו יורק ויועץ אסטרטגי במטכ״ל, מספר איך הוא הגיע למטה ההסברה הלאומי וגילה מקום נטוש, עם עובדים מסורים אך ללא תפקוד ממשי. בשיחה פתוחה ומעמיקה, אנחנו נכנסים לעובי הקורה:

    🟡 איך נראית באמת זירת ההסברה הישראלית מול מכונות הענק שמנהלות מדינות עוינות?
    🟡 למה ישראל מנצחת בכל מלחמה קינטית – אבל נכשלת בזירת התודעה?
    🟡 מה אפשר וצריך לעשות כדי להקים מחדש את זרוע ההסברה הלאומית ולהיערך לקרבות הבאים?

    בנוסף, דיברנו על ספרו "11 יום בעזה", שמספר את חוויותיו האישיות כלוחם מילואים במבצע "עופרת יצוקה"". החוויות, התובנות, והאתגרים – הכל על השולחן.

    זה פרק מטריד מחד ואופטימי מאידך, שחושף את מאחורי הקלעים של מערך ההסברה הלאומי בישראל ולא פחות מכך, על לוח השחמט הגלובלי הענק והאתגרים איתם מתמודד המערב.

    צפו, שתפו עם חברים, ואל תשכחו לתת לייק ולעקוב (SUBSCRIBE).

  • 📣 לפני ששמים פליי - מוזמנים לעקוב (סאבסקרייב), לשתף עם חברים ולתת חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים כדי שנגיע לקהלים נוספים!

    בפרק הזה אנחנו מפשילים שרוולים ונכנסים לעובי הקורה של אחד הנושאים הכי בוערים: יוקר המחיה בישראל.

    מי שמצטרף אליי למסע הזה הוא עידן ארץ, עיתונאי הדאטה המבריק של גלובס, יקיר הפודקאסט ואחד הקולות הכי רעננים, חדים וחדים בשיח הכלכלי. יחד, צללנו לשאלות הגדולות: למה אנחנו משלמים יותר על הכל – מטיטולים ועד דיור? האם ישראל באמת "מדינת אי", וזו סיבה לשוק הלא תחרותי, או שמא אנחנו ״אי״ מבחירה, בגלל אינטרסים של פוליטיקאים ורגולטורים? מה קרה עם ההבטחות של קארפור לשבור את השוק ולהוריד את המחירים? מה אפשר ללמוד מאוסטין, טקסס? ומדוע נאלצה מזכירת המדינה הילארי קלינטון לעסוק בתקן הישראלי לגפילטע פיש?

    לא פספסנו גם את הנושא האקטואלי ביותר בתחום יוקר המחיה: שוחחנו על רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" של ניר ברקת – האם זו באמת הזדמנות לשינוי עמוק, או עוד מס שפתיים? ומה אנחנו, כצרכנים, יכולים לעשות כאן ועכשיו כדי לבעוט את יוקר המחיה מהחיים שלנו.

    הפרק הזה הוא לא רק סקירה של בעיות. הוא קריאה לפעולה. כי אם נמשיך לשבת בחיבוק ידיים, יוקר המחיה ימשיך לאכול לנו את הכיס, את התקווה, ואולי גם את העתיד הציוני של ישראל. הצטרפו אלינו לשיחה שלא משאירה מקום לתירוצים – רק לעובדות, רעיונות ופתרונות.

    מוכנים להתחיל לשלם פחות? האזינו, שתפו עם חברים ואם טרם הספקתם - זה הזמן לעשות סאבסקרייב (עוקב).

  • 📣 לפני ששמים פליי - מוזמנים לעקוב (סאבסקרייב), לשתף עם חברים ולתת חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים כדי שנגיע לקהלים נוספים!בפרק הזה של דעה לא פופולרית מתארח נמרוד דגני, מי שכיהן מעל עשור בתפקידי מפתח בשירות הציבורי, כולל במשרדי הרווחה, החינוך ומשרד ראש הממשלה. דגני לוקח אותנו למסע אל קרביה של המערכת הציבורית והממשלתית, וחושף: אנחנו שבויים בקונספציות נוספות - כלכלית, חברתית וממשלית ואם לא נתמודד איתן, קריסת המדינה שחווינו בשבעה באוקטובר עשויה להיות הקדימון.🟡 מדוע הביטוח הלאומי הוא תרמית פירמידה שעומדת להתמוטט?🟡 למה המדינה מכשירה מאכערים שיעזרו לרשויות מקומיות להתמודד עם הבירוקרטיה שהיא עצמה מייצרת?🟡 למה תכניות ממשלתיות גרועות שאין להן תמורה חיובית ממשיכות להיות מופעלות ומייצרות שכבות גיאולוגיות אינסופיות של פקידים, תקנות ואגפים שלאיש כבר לא ברור מדוע נוצרו מלכתחילה?🟡 והכי חשוב - איך פותרים את הפלונטר?לדגני יש פתרון יצירתי, שונה ונועז, כזה שנמצא ממש מתחת לאף וליד הבית שלנו. פרק שמתחיל עם תיאור קודר של מגמות הרסניות בממשל, בכלכלה ובחברה הישראלית אבל תופס מפנה אופטימי וחיובי עם פתרונות וכיווני יציאה לשגשוג, בנייה והפחתת מתחים חברתיים.צפו, שתפו עם חברים, ואל תשכחו לשים עוקב (SUBSCRIBE)

  • למה התותים יקרים כל כך?

    איך ייתכן שהמדינה משקיעה מיליארדים בחקלאות, והחקלאים עדיין טוענים שהם לא שורדים?

    ואיך מעבירים רפורמות משמעותיות בשירות הציבורי כשיש התנגדויות עזות בציבור ובתוך המשרד?

    בפרק הזה של "דעה לא פופולרית" אנחנו צוללים לעומק אחד הנושאים הכי רגישים וחשובים - החקלאות הישראלית.

    האורחת שלי, נעמה קאופמן, מי שהייתה מנכ"לית משרד החקלאות, חושפת את האמת מאחורי המספרים והכותרות שליוו את הרפורמה הסוערת בחקלאות בממשלה הקודמת.

    במהלך השיחה דיברנו על הכל: למה הפירות והירקות כל כך יקרים, למה הרפורמה שהובילה נעמה נעצרה, ואיך אפשר להוביל שינוי אמיתי שיתמוך גם בצרכנים וגם בחקלאים.

    צפו או האזינו עכשיו, שתפו עם חברים, ואל תשכחו לתת חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים ולשים עוקב (SUBSCRIBE)

  • ⚡ האם מדיניות הפרחת השממה/ פיזור האוכלוסין/ בניית יישובים חדשים במרחבי הנגב - היא טעות קטסטרופלית שגובה מהמדינה מחירים כבדים? או שמא ההיפך הוא הנכון ומדובר בחזון לאומי קריטי לבטחון המדינה?

    ⚡ בפרק הקודם שוחחתי עם ד״ר מיכאל שראל על תקציב המדינה שעבר בכנסת ועל המדיניות הראויה להזנקת כלכלת ישראל. אבל יש חלק מהשיחה ששמרתי לפרק נפרד.

    ⚡ בפרק הזה שלפתי מהארכיון פרק שצילמתי יחד עם אביר קארה לפני המלחמה והחלטנו לגנוז אותו, ובו אירחנו את שרת הפנים לשעבר איילת שקד. לאביר ולי יש דעה מאד לא פופולרית, נגד בניית יישובים חדשים בנגב, בעוד שקד מתגאה בכך שכשרה קידמה ואישרה בניית יישובים חדשים בנגב ובגולן.

    ⚡ החלטתי שזה נושא מספיק מעניין כדי להביא אותו בפרק קצת מורכב, שמשלב את הויכוח העקרוני בין עמדת קארה-הרשקוביץ לעמדת שקד, ולבסוף את התייחסותו של ד״ר שראל לסוגיה הזאת, עם תשובות שהפתיעו אותנו וגישה מעניינת מאד.

    ⚡ אם אהבתם - שימו לייק ביוטיוב, שתפו עם חברים כדי שנגדיל מעגל המאזינים לדעה לא פופולרית ועקבו (סאבסקרייב).

    האזנה נעימה

  • לרגל העברת תקציב המדינה בכנסת, קיימתי שיחה עם ד״ר מיכאל שראל, בין הכלכלנים החשובים והבולטים במדינה. דיברנו על התקציב, מה הבשורות החיוביות בו, השליליות ואיפה היה אפשר לעשות דברים אחרת.

    אבל בעיקר - דיברנו על מה צריכה להיות התכנית הכלכלית של מדינת ישראל. מה האתגרים הגדולים על הפרק ואיך צריך לגשת אליהם.יש בפרק הזה מגוון עצום של נושאים: תקציב הבטחון, אגרות גודש ותחבורה, חרדים, תעסוקה, ועדי עובדים. פרק גדוש, מעניין וחשוב.

    וזה רק חלק א׳ מתוך שיחה של שני חלקים. החלטתי לקחת חלק אחד מהשיחה ולהקדיש לו פרק נפרד שיעלה בעוד מספר ימים - אז זאת ההזדמנות לעקוב (סאבסקרייב) כדי שתקבלו התראה כשיעלה חלק ב׳.

    מבטיח שיהיו בו כמה דברים מפתיעים במיוחד.האזנה נעימה!

  • 📣 לפני ששמים פליי - מוזמנים לעקוב (סאבסקרייב), לשתף עם חברים ולתת חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים כדי שנגיע לקהלים נוספים!

    הפרק מוקדש לזכרו של מיכאל איתן ז״ל שהלך לעולמו לאחרונה.

    שרי הממשלות (כל הממשלות) מתגאים כל הזמן בכך ש-״הגדילו את התקציב״ או - ״העבירו תכנית לשיפור כך וכך בעלות של מיליארדי שקלים״. אבל עידו פיק, מנכ״ל המרכז להעצמת האזרח, שעוקב אחר ביצועי הממשלה ברמה האסטרטגית, אופרטיבית ותפעולית, ויש לו מוניטור קבוע, לא מתרשם מהחלטות והוצאות כסף. הציבור צריך, לטענתו, לדרוש תוצאות ולא הוצאות.

    עד כאן עמדה הגיונית, אבל מה אם הייתי אומר לכם שיש לעידו גם מרשם, לא מסובך מאד, לא כזה שייתקל בהמון התנגדויות פוליטיות, לא ארוך ולא מורכב להבנה, איך להעביר את הממשל למצב תפעול של תוצאות ולא הוצאות. למערכת הפעלה שמודדת את עצמה ומשפרת את היכולות של עצמה לתת לנו שירותים ברמה הכי גבוהה?

    וגם: מה הם פרסמו, בעיתוי מצמרר בשישה באוקטובר לפני המלחמה? לאיזה משרד מגיע צל״ש?

    מוזמנים לקרוא יותר גם באתר המרכז להעצמת האזרח:

    https://www.ceci.org.il/mahase-yadeno/

    מוזמנים להאזין לפרק מיוחד שאותו הקדשנו לשר לשעבר, מיכאל איתן ז״ל, שנפטר לא מזמן והיה פרלמנטר, שר ואדם שעסק בשיפור הממשל במשך עשורים. איש יקר שלי היתה הזכות להכיר לעומק וגם היה מידידי המרכז להעצמת האזרח.

  • ⚡ לפני שתאזינו - אם אהבתם את תכני ״דעה לא פופולרית״ זה הזמן לעקוב (סאבסקרייב) ולתת חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים ⚡

    בואו נדבר על פשיעה, פרוטקשן ועל מדיניות ממשלות ישראל:

    האם יכול להיות שנתונים על עלייה בפשיעה הם לא בהכרח רעים?

    ונתונים על ירידה בפשיעה - לא בהכרח טובים?

    איך נוצר האקלים שאיפשר את שגשוג תופעת הפרוטקשן בישראל ומה אפשר וצריך לעשות כדי להילחם בה?

    נושאי ביטחון פנים עלו ב-״דעה לא פופולרית״ פעמים רבות, כולל בפרק האחרון, עם תומר לוטן שהיה מנכ״ל משרד הבט״פ האחרון. אבל גם אם האזנתם לכל הפרקים שנגעו בנושאי בטחון פנים, הפרק הזה ייתן לכם הרבה חומר למחשבה.

    הזמנתי את מורין אמיתי ודן גפן שפרסמו במסגרת פורום ״קהלת״ מחקר ראשון מסוגו על תופעת הפרוטקשן בישראל - איך נוצרה ומה אפשר לעשות כדי להילחם בה. מסתבר שמדובר בתחום מורכב מאד. יש מדינות שהתמודדו ומתמודדות איתו בהצלחה, כולל באמריקה הלטינית, ולמדינת ישראל יש דרך ארוכה לעבור עד שנוכל לייבש את הביצה בה פשיעת הסחיטה משגשגת.

    דיברנו על מדיניות בט״פ והסתמכות על מידע, על הפשיעה בחברה הערבית בכלל, על מנגנוני המדינה ועל המאבק בפרוטקשן בשנים האחרונות.

    לינק למחקר המלא -

    https://bit.ly/3BtOWT

    אהבתם את הפרק? זה הזמן לעשות סאבסקרייב, ולשתף עם חברים על מנת שנרחיב את מעגל הנחשפים לתכני ״דעה לא פופולרית״.

    האזנה נעימה!

  • 📣 לפני ששמים פליי - מוזמנים לעקוב (סאבסקרייב) ולתת חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים כדי שנגיע לקהלים נוספים!

    תומר לוטן היה המנכ״ל האחרון של המשרד לבטחון פנים. כלומר, לפני שהוא הפך למשרד ל-״בטחון לאומי״. אחרי שסיים את תפקידו, התפרסם גרף שהעיד על כך שבתקופתו, תחת השר עמר בר-לב, הרצח בחברה הערבית הראה, לראשונה, שינוי מגמה וסימני ירידה אחרי שנים של טיפוס עקבי ותלול.

    לפני משרד הבט״פ תומר היה ראש מטה ״מגן ישראל״, הגוף שניהל את המאבק במגיפת הקורונה תחת ממשלת נתניהו. יש לתומר שנים רבות של ניסיון במגזר הציבורי ומחוץ למגזר הציבורי וזאת הסיבה שהזמנתי אותו לשיחת עומק.

    דיברנו על בטחון פנים, על המשטרה והאתגרים האדירים שהיא מתמודדת איתם, על הפשיעה במגזר הערבי ועל נושא שעלה רבות בפודקאסט - המשמר הלאומי.אבל העמקנו דווקא בנושאים עם מבט רחב יותר:איך מעדכנים את ״תכנת ההפעלה״ של המגזר הציבורי ומוודאים שהממשל כולו מסוגל להתחדש, לשאת על עצמו משימות לאומיות ולהוביל את התיקונים האדירים שהמדינה זקוקה להם. איך מנהלים תכניות לאומיות ורותמים את כל המשרדים והגופים לאותו כיוון. ולא פחות מעניין: מה באמת מעכב את הממשלה? הייעוץ המשפטי? הבירוקרטיה? ההסתדרות? תתפלאו לשמוע תשובה שעד עכשיו לא שמעתי!

    אם אהבתם את הפרק הזה או פרקים קודמים זה הזמן לעשות סאבסקרייב, עוקב, ולשלוח את הפרק לחברים!

  • למו״ל רותם סלע יש תפקיד מכריע בשינויים שעברו על הימין הישראלי בעשור האחרון: הוא הקים הוצאה שהוציאה ספרים שעד כה היו ״יתומים״, נתן במה לרעיונות שלא היה להם פתחון פה בעברית והציף שאלות ותשובות מסוג חדש לשיח הציבורי.

    ודווקא עכשיו, כך הוא מאמין, יש מקום לרעיונות חדשים שיובילו תהליכי תיקון בחברה הישראלית.

    סלע ואני שוחחנו על המועדון הסגור של הפוליטיקה הישראלית, שבחסות אחוז חסימה גבוה וחסמים אחרים קיבע מנהיגות שנמצאת איתנו כבר מהניינטיז ומתחתיה שכבה של נבחרי ציבור שכבר שכחו שהם צריכים לעשות את מה שעושה פוליטיקאי - לשכנע. גם את הלא משוכנעים. לייצר לגיטימציה לרעיונות גם בקהלים שאינם הבייס המיידי שלהם. ולהציע פתרונות ודרך ולא רק סיסמאות פרסונליות בעד או נגד מועמד ספציפי.

    ושוחחנו על התיקון, על הדרך והאפשרות להציע רעיונות חדשים ומנהיגות חדשה למדינת ישראל.

    וגם: למה החיסול של נסראללה גם טוב לעסקים, על איזה ספר שהוציא רותם אני כעסתי (ובכל זאת קראתי) ומה הפשע הגדול שמדינת ישראל מבצעת כלפי החרדים הצעירים.

    פנו לכם שעה לאחת השיחות הכי מעמיקות, מעניינות ויוצאות דופן בנוף של השיח הישראלי.

    אם אהבתם את הפרק הזה, או את הפרקים האחרים - זה הזמן לשלוח לחברים כדי להגדיל את מעגל המאזינים, לתת חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים או לייק ביוטיוב וכמובן להירשם כמנויים (subscribe).

    האזנה נעימה!

  • האם נוצר מחנה ישראלי חדש, קו חלוקה חדש שיגדיר אותנו בין ציונים ללא-ציונים? או שמא אנחנו כבר חוזרים/חזרנו לחלוקה הקשה שפילגה אותנו לפני המלחמה לשני מחנות, עם מטענים זה על זה?

    הזמנתי את עופר ברקוביץ׳, מי שכמעט ונבחר לראשות עיריית ירושלים והוביל במשך 15 שנים את תנועת ״התעוררות״. התנועה הזו הצליחה להגדיר מחדש את קווי החלוקה הפוליטיים בירושלים: ממאבקים בין חילונים לדתיים, לציבור ״ציוני״ (כולל דתיים וחילונים) מול ציבור לא-ציוני.

    זאת תנועה שהצליחה לחבר אליה דתיים וחילונים, ימנים ושמאלנים והיום יש נציגים שצמחו בה באופוזיציה ובקואליציה בכנסת. אחד מהם הוא דן אילוז שהיה הח״כ מהליכוד שמנע למעשה את העברת חוק ההשתמטות מגיוס.

    דיברנו על הניסיון שלהם בירושלים - ההצלחות, הכשלונות, ומה אפשר ללמוד מהניסיון הזה לשינויי העומק המעניינים שעוברים על החברה הישראלית בחסות המלחמה.

    זה הזמן לעשות סאבסקרייב, לשלוח פרקים שאהבתם לחברים ולתת לייק ביוטיוב או דירוג של חמישה כוכבים באפליקציות הפודקאסטים. האזנה נעימה!

  • לישראל נותרו עוד שנים ספורות לעשות שינויי עומק, אחרת אנחנו ניכנס לספירלה שעשויה להביא לקריסתה של המדינה, כפי שקרה בלבנון ובמדינות אחרות. כך אומר פרופ׳ דן בן דוד, נשיא מכון שורש.

    בן-דוד טוען שכחצי מהילדים בישראל היום לא מקבלים חינוך והכשרה שמתאימים לעולם ראשון. כשהם יהיו בוגרים שאמורים לשאת את אתגרי הכלכלה, החברה וההגנה של המדינה - לא נוכל להישאר מדינת עולם ראשון. בגלל הסביבה העוינת בה אנו חיים, אנחנו לא נידרדר להיות מדינת עולם שלישי, טוען בן דוד, אנחנו פשוט לא נוכל להתקיים.

    אבל אם נראה לכם שהשיחה הזאת היא פסימית לחלוטין, אתם טועים. פרופ׳ בן דוד מזהה כמובן גם הזדמנויות, במיוחד בשל העת המכוננת שהגענו אליה והבנה של ציבורים רבים שדברים צריכים להשתנות. הוא מעניק תכנית בת ארבעה חלקים לטיפול באתגרים האסטרטגיים של המדינה ובכך משאיר אותנו עם כלים ותכניות עבודה ודרך מוצא מהתרחישים הקודרים שהוא מניח.

    וגם דיברנו על למה יש ישראלים שרוצים לעזוב, ומה דעתו על הטענה שמי שרוצה לעזוב - שיעזוב. נסתדר בלעדיו. הציונות תמיד גבתה מחירים כבדים ומי שלא מעוניין להישאר פה בטוב וברע, יכול ללכת.

    זה פרק מעניין וחשוב ואם אהבתם אני ממליץ לשתף עם חברים כבסיס לדיון ציבורי - להסכים, לחלוק או קצת מזה וקצת מזה.

    אם טרם הספקת - זה הזמן לעקוב אחרי הפודקאסט. לחיצה על ״עוקב״ או סאבסקרייב - ותקבלו את הפרקים הבאים.

    קישור למאמר של פרופ׳ בן-דוד שהוזכר בפרק:https://www.ynet.co.il/economy/article/syy11eapwygקישור לאתר שלי: barakher.com

    האזנה נעימה

  • קטאר נכנסה לחיינו בסערה מאז השבעה באוקטובר.

    זה לא שהיא לא היתה שם, אבל המלחמה הזאת הפכה אותה לגורם משמעותי בשיח הציבורי: התמיכה בחמאס, התיווך בעסקאות, אל-ג׳זירה - כל כך הרבה נושאים שמשפיעים על חיינו באופן ישיר.

    בפרק הזה הצטרף אליי אריאל אדמוני, דוקטורנט למזרח תיכון באוני׳ בר-אילן ומומה לקטאר. שוחחנו על הרקע של קטאר: הצמיחה שלה, מה מפעיל אותה ואיך היא בנויה וחושבת. המשכנו לדבר על ניסיונות ההשפעה שלה על תודעה ונראטיבים בעולם המערבי. והקדשנו את עיקר השיחה לשאלה - מה עושים עם קטאר?

    בהנחה שהמלחמה, חילופי ממשל ונסיבות אחרות יאפשרו לנו לחשוב מחדש על מערכות היחסים שלנו עם מדינות המזרח התיכון, ותוך הבנה למרכזיות שממלאת כרגע קטאר בחיינו - איך צריך לראות אותה בעתיד? שותפה? יריבה?

    אם אהבתם את הפרק - זה הזמן לשתף עם חברים ולעשות סאבסקרייב.

    האזנה נעימה!

  • השקנו סדרת פרקים חדשה!

    פרקי זרקור בהם אביר קארה וברק הרשקוביץ ישוחחו על נושא בפוקוס אקטואלי.

    והפעם: תקציב המדינה שאושר בממשלה לשנת 2025: מה הבעיות בתקציב שכזה, למה פספסנו הזדמנויות יקרות ערך, מאיפה אפשר היה להביא את הכסף לגרעון הגדל ולצרכי המלחמה ובמה אפשר היה לקצץ. וגם: כמה מילים טובות ופרגון על בשורות חיוביות שבכל זאת נמצאות בתקציב.

    מוזמנים להגיב לנו תוך כדי הפרק - אם אהבתם את הפורמט החדש (שלא יחליף את הפרקים הקיימים, אלא יתווסף אליהם) ועל הנושאים שעלו בפרק.

    האזנה נעימה.

  • מי מקבל מהמדינה יותר כסף?ומי תורם למדינה יותר מיסים?האם מה שחשבתם על חלוקת הנטל הכלכלי בישראל נכון, או שהנתונים מראים אחרת? אריאל קרלינסקי, דוקטורנט לכלכלה באוני׳ העברית, יחד עם ראש פורום קהלת לכלכלה ד״ר מיכאל שראל, תום שדה וערן יוגב - ניגשו לחקור לעומק את כל הוצאות הממשלה וכל הכנסותיה. גרף אחד מתוך המחקר שלהם, שפורסם לאחרונה, מסתובב ברשתות החברתיות כבר למעלה משנתיים ומצית בכל פעם מחדש ויכוחים ודיונים על השאלה: מי מממן את מי. בפרק הזה דיברנו על המחקר פורץ הדרך שלהם, שזכה להתעניינות רבה גם בגלל המתודולוגיה שלו, שהיתה ייחודית גם ברמה העולמית. דיברנו גם על חשיבות ההסתמכות על מחקר, עובדות ונתונים בבואנו לקבוע מהי מדיניות נכונה. מוגש לפניכם פרק אקטואלי וחשוב - אם אהבתם, שתפו עם חברים. האזנה נעימה!למחקר המלא - ״על המיסים ועל הנפלאות״: https://bit.ly/KefTaxesDivMain