Afleveringen
-
אילן והגננים, פודקסט גינון וסביבה פרק 60, כאן אילן גור. אל האורח שלי הגעתי על פי המלצתו של עופר בינדל נוטע האלונים הוותיק בפארק השרון, שהוכרז ממש בימים אלה גן לאומי. עופר הוא גיבור פרק 56 של אילן והגננים וממנו למדנו על יערות חדרה ועל האלונים שהגיעו מצפון עד הגדה הצפונית של נחל הירקון. בפרק הזה ובפרק שאחריו אני מארח את עמיר בלבן, ראש תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע.
בלבן, איש טבע מילדותו, אמן ומרצה, הקים את תחום הטבע העירוני בחברה להגנת הטבע, ועוסק בפיתוח אתרי טבע עירוניים קהילתיים בכל רחבי הארץ עמיר הוא אחד ממייסדי התחנה לחקר ציפורי ירושלים ע”ש נילי ודוד, ועמק הצבאים בירושלים שניים מאתרי הטבע העירוניים הראשונים בישראל.
עמיר הוא בוגר המחלקה לצילום באקדמיה לאמנות בבצלאל מתמחה בתיעוד טבע בארץ וברחבי העולם, מרצה ומוביל קבוצות של מטיילים חובבי טבע וצילום במסעות בעולם. כמו רבים ממרואייניי, הוא חוגג את עיסוקו ונהנה מכל רגע, פותחים לו מיקרופון והאיש שופע. נדבר על החיים, על בעלי חיים בעיר ועל גינון עירוני. בפרק 61, הפרק הבא ננסה להפיק עצות מעשיות לגינון גגות ולגינון קירות ולגינות שמקיימות עולם שלם של חיים משותפים עם שפע של בעלי חיים. נהניתי כרגיל, שהרי ההסכת הזה הוא קודם כל הסכת של אנשים.
ולפני שנתחיל שתי הערות בונות: הראשונה נוגעת לגננים. משתי שיחות אקראיות שקיימתי התברר לי שיש גננים מקצועיים שנוהגים להקשיב לפודקסט באוזניות בעת שהם מגננים. גננים יקרים, התרגשתי לשמוע. מה יכול להיות יותר מהנה מאשר להקשיב לפודקסט גינון כשנוטעים עצים. תבורכו.
והערה בונה שנייה לפני ההריסה. ישראל עוברת תהליכים מואצים של פינוי בינוי בתוך ערים. הבעייה היא שכאשר יודעים שבניין ישן נכנס לתהליך של פינוי בינוי נשכחת הגינה ולפעמים לשנתיים או שלוש. מי שמסתובב בצפון תל אביב בוודאי מכיר את התופעה: צמחים מוזנחים ולא מטופלים ועציצים שפעם איכלסו צמחים והיום מוטלים יבשים עם שרידים יבשים של מה שגדל בהם. ואני אומר: מצווה היא לקחת או לייחר צמחים מגינות מוזנחות כאלה. מומלץ לבקש רשות, שבוודאי תינתן, אבל כשלוקחים ענף לייחור זה ממש לא הכרחי. בגינה שלי יש כמה צמחים מפוארים שהיצלתי מאבדון. גם כמה עציצי ענק שנטלתי באדיבות הקבלנים. עד כאן ההודעות והתובנות ומכאן לעמיר בלבן
-
אילן והגננים פודקסט גינון וסביבה, פרק 59 – קירות ירוקים וגינון אנכי עם אדריכלית הנוף מיכל בן חור. אנחנו מתקרבים לשישים פרקים וככל שחולפים הזמנים מתחדדות התובנות. הפודקסט קם כי התאהבתי בעולם הצמחים והגננות ומאוד רציתי לפגוש אנשי מקצוע מהתחום. הם נראו לי אנשים מרתקים ומיוחדים ואני שמח לקבוע שלא התאכזבתי. כשהתחלתי לא היה לי כיוון ברור, אבל ככל שעבר הזמן אכן התברר לי שאין לי באמת כיוון כי הפודקסט לוקח אותי קדימה בדרכו המיוחדת וכך אני נודד מנושא לנושא – מגידול ירקות ליערות מאכל ומגידול עצים לטיפוח פרחים, ומסחלבים לחקלאות ביו דינאמית. כל פרק מצריך ממני כמה שעות של הכנה וזה מגביר את עוצמת החווייה ואת חדוות הלימוד. בעת האחרונה הגעתי אל התחום המרתק של החקלאות והגינון העירוניים שהם מטבעם גידול צמחים שלא מחוברים לאדמה ולכן הקדשתי את פרק 56 ופרק 57 למצעים המנותקים ולתערובות הגידול. כפי שכבר ציינתי, לא רק שמעט מבינים בתערובות אלא שרבים אינם יורדים לחשיבותן של תערובות הגידול. וכך הגעתי אל הגינון האנכי והקירות הירוקים. גינון אנכי מציע דרך ליצור צמחייה בלב העיר על ידי ניצול קירות, גגות, ומבנים חיצוניים. זהו לדעתי הטרנד הבא. וככה גם היה לי הכבוד להכיר את מיכל בן חור המקסימה.
-
Zijn er afleveringen die ontbreken?
-
לעבור עד ליצירה של גינון מקומי. עומר הקים ותיחזק עשרות גינות וגם הקים גן הדגמה ובוסתן מאכל שבו הוא חוקר ומנסה לאקלם צמחים חדשים. עומר נולד לזה.
ההיכרות שלו עם מערכות השקיה החלה בגיל 7 או 8 כשאביו היה שולח אותו לפתוח את ההשקיה בפרדס (לא היו אז מחשבי השקיה..) ולתקן את החורים שהנקרים עשו בצינורות. הפרקטיקה הזאת של נסיעה בלילה בשדות כדי לפתוח ולסגור שטוצרים, מילה גרמנית במקורה למערכות השקייה בשדות מוכרת לי היטב. בימי נעורי בקיבוץ ראש הנקרה שבגבול הלבנון נסעתי הרבה לבד בלילות בשדות הקיבוץ. זו היתה תקופה שקטה בלי מלחמות ובלי חיזבללה ולא העלינו בדעתנו לחשוש. תושבי ראש הנקרה עדיין מפוזרים בכל הארץ בעוד הקיבוץ שומם ומוזנח. אני חושב עליהם לא מעט ובלבי מוחה דמעה.
לעומר יש ניולזטר שמופץ מדי שבוע וכאמור ש לו ערוץ יוטיוב שמספר האנשים שצפו בו כבר עבר את הארבעה מיליון. בקיצור, טיפוס מורכב מאלה שחביבים עלי.
-
אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה פרק 57, חלק שני, כאן אילן גור עם האגרונום יואב פלדמן שעוסק כבר 20 שנה במצעים מנותקים שכולנו שותלים ושזורעים בהם: עציצים, אדניות, שקים, וגם גינון מגדלים. לתחום גינון המגדלים שהוא חקלאות אנכית, נקדיש את אחד הפרקיםן הבאים. יואב פלדמן שנולד וגדל בשכונת גבעת מרדכי בירושלים, וידע תמיד שהוא רוצה להבין את סודות הקרקע. וככה הוא הגיע לפקולטה לחקלאות ובעקבות הקרקע הוא גם יצא למסעות בעולם ולמד שיטות של מצעים מנותקים.
יצירה עצמית של תערובות גידול היא לא תמיד עניין פשוט, וגם לא פשוט להשיג את כל המרכיבים שמהם מכינים כל תערבות, אבל לפחות שנבין את העקרונות. במהלך ההכנה של שני הפרקים לא יכולתי שלא להמשיך ולהתפעל מפרוייקט המצעים המנותקים המפורסם ביותר בעולם, פרוייקט שכתבו וכותבים עליו הרבה אבל לא בטוח שהוא בכלל היה. ואולי הוא בכלל מנותק מהמציאות. בהמשך נגיע גם אליו.. האזינו, שתפו, חברו, הפיצו, הגיבו ותהנו מברכת האדמה, מנותקת או מחוברת. -
אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה פרק 56, כאן אילן גור עם האגרונום יואב פלדמן שעוסק כבר 20 שנה במצעים מנותקים שכולנו שותלים וזורעים בהם. קיבלתם עציץ מתנה והנחתם אותו על אדן החלון? אתם במצע מנותק, כי העציץ שלכם לא מחובר לאדמה. כמובן שהעניינים מסתבכים כשמדובר בתערובות אדמה לסוקולנטים או לסחלבים. לצערנו אנחנו יודעים מעט מאוד על מצעי שתילה או זריעה וזה מניסיון אישי מתסכל. משום כך נקדיש שני פרקים לעניין המצעים. בפרק הראשון נדבר ונשמע על מצעים מנותקים בישראל ובעולם, ובשני נהיה קצת יותר טכניים ונשמע איך בדיוק מרכיבים ובונים מצעי השתילה. בפרק השני גם לא יכולתי להתאפק מלהזכיר את פרוייקט המצעים המנותקים המפורסם ביותר בעולם שעד היום אין בכלל הוכחות היכן היה והאם היה בכלל. גינון במצעים מנותקים הוא לא דבר חדש, הוא היה מקובל מאוד בעת העתיקה. למשל, אצל המצרים, היוונים, הרומים, הסינים או ההינדים. מי בכל יכול לדעת מהו העציץ הקדום הראשון?
באופן כללי, גינון בעת העתיקה שיקף את החיבור של בני האדם עם הטבע, ואתגר המצע המנותק נתפס לפעמים כשילוב רוחני עם הטבע, ושל יצירה משולבת עם הטבע של עולם חדש. מצעים מנותקים עם האגרונום יואב פלדמן -
אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה פרק 55, כאן אילן גור עם האיש שנוטע אלונים. אם אתם חוצים את אחד מגשרי הירקון צפונה, הגדה הצפונית של הנחל היא כבר השרון. רמת אביב ושיכון ל' ואזורי חן ושדה דב, ומשם צפונה, הרצליה ונתניה וחדרה ועמק חפר ומורדות הכרמל. בבית הספר סיפרו לכם שהאזור היה מכוסה ביצות. זה נכון, אבל בעיקר היו כאן יערות פראיים ואגמים קטנים ונחלים. עד לפני פחות מ-2000 שנה עדיין התסבבו ביערות האלה חיות טרף ואפילו אריות. יערות השרון ובעיקר עצי האלון סובלים כבר אלפי שנים מהתנכלות מתמדת, גם של תושבי האזור וגם של אימפריות ששלטו כאן, מהמצרים הקדמונים ועד האימפריה העותמנית שנסוגה מכאן רק אחר תום מלחמת העולם הראשונה. תארו לעצמכם יערות עד בדרך לחיפה שעוד לא היתה קיימת. אזור פרא עם מעט מאוד ישובים ובני אדם.
ומעשה בעופר בינדל, דור שלישי בכפר ויתקין שלקח לטיסה ספר קטן בשם "האיש שנטע עצים", מין אגדה מודרנית על נוטע עצים בודד וכשירד בנמל היה כבר אדם אחר. לאחר שהתוכן עוכל, עופר החליט שהוא מחזיר את עצי האלון לפארק השרון, וזה מה שהוא עושה מאז עם התלהבות הולכת וגדלה. לימים סופרת בשם מיכל בן גל כתבה עליו ספר ילדים וניבה לב יצרה עליו את השיר "ביער של חדרה" שבו פתחנו. מילים, לחן ושירה ניבה לב.
-
אילן והגננים פרק 54, כאן אילן גור. הפרק מוקלט ומשודר עם בוא הסתיו. ועצוב לנו בלב כבר שנה על האסון שקרה לנו ועל אחינו החטופים בשבי החמאס. וגם על אובדן התקווה והתגברות השנאה ושלטון ההונאה והפשע. ועל גלי העגמומיות הזאת ועם בוא הסתיו אפשר להתנחם בגינה ובשלל המלאכות של עונות המעבר. מלאכות שתמיד קיימות, רק צריך לאתר אותן ולגייס מספיק תעצומות נפש גם לעניינים פחות נעימים כמו מלחמה בעשבים סרבנים וענייני תחזוקה. וגם יצאתי שוב אל יער המאכל של ליאורה ברגר צביקלר בכפר סירקין. נעים לי ביער של ליאורה ואולי זו הדרך שלי להתגעגע "לארץ ישראל הישנה והטובה". ישבנו בבית העץ שליד בריכת הצפרדעים ושקענו בענייני זריעה, שתילת ועצים ותנובת היער. וגם דיברנו על רחפנים טבעיים שקוטלים יתושים ועל מחפרונים תת קרקעיים שהם חלק מהאיזון בטבעי ביער של ליאורה. המרואיינת שלי שפעה תובנות כרגיל ואני רק אוזן לדבריה הנבונים. פרק 54, אלייך ליאורה
-
אילן והגננים, פודקסט גינון וסביבה פרק 53. זהר ארגמן, שנולד בחיפה וגר בישוב בצפון ממש לא מסתדר עם תל אביב, הוא פשוט לא מגיע לעיר ילדותי האהובה. לכבוד הראיון הוא הגיע במיוחד ברכבת ואני אספתי אותו מהתחנה כדי שבן הכפר לא יפגע חלילה בעיר הגדולה. זהר הוא הנדסאי נוף, שמכור לגינון מנעוריו בחיפה, והוא שייך לאנשי המקצוע שמרגישים את הגינה עוד לפני שהם פונים למה שלמדו והוסמכו אליו. זהר בקיא בתחומים רבים של גינון, אבל כשהגיע לקבוצת הפייסבוק שמוקדשת לדשא עשו אותו די מהר למומחה של הקבוצה. זו קבוצה די מוזרה שמזכירה קבוצות של סחלבים או קלתיאות, סוג של קבוצת תמיכה. מעט מאוד אנשים מתפארים שם בדשא שגידלו לתפארת, רובם מתוסכלים ומתייסרים כשהדשא מצהיב או מתייבש או פורח מדי או חולה מדי. כי דשא הרי לא מחליפים כמו שמחליפים קלתיאות או סחלבים. סוף מעשה במחשבה תחילה ומעת שהדשא כבר קיים, צריך לשמור עליו ולתחזק אותו גם אם נעשו טעויות בדרך. דשא הוא גם פנטזיה, וכשמקימים גינה מפנטזים על רגליים יחפות ששוקעות בעשב הירוק, ובריח הדשא הקצור שממלא את הנחיריים והריאות. אבל הדשא הוא גם עבדות וכיסוח והשקייה ותיסכול. אני יודע, גם לי היה דשא בגינה לפני שנים, והיום הוא פינה מקום לפרחים ושיחים ועצי פרי.
אבל אני מכניס פה תיסכולים אישיים לתוך פודקאסט תמים. לדשא חשיבות רבה בחברה האנושית. הוא מגודל כמזון לבעלי חיים מבויתים מעל 10,000 שנים, ושימש כחומר גלם לייצור נייר מהמאה ה-3 לפנה"ס. כדי למקם היסטורית, אנחנו מדברים על ראשית התקופה ההלניסטית המפוארת. לדשא יש יתרונות אסתטיים ברורים, והוא גם רך ונעים למגע, לדריכה ולישיבה. מסיבה זו צומח הדשא במשטחים בפארקים גדולים, גני שעשועים, אצטדיונים, או גינות פרטיות. איתי ערן איש נטפים, סיפר לנו בפרק 47 על הדשא של איצטדיון בלומפילד ועל 54 הממטרות שמזינות אותו במים. יתרונות נוספים של הדשא הם מניעת בוץ ואבק, קירור הסביבה של הבית ואפילו פנים הבית, הפחתת קרינה והקטנת הרעש הסביבתי.דשא הוא אחת מצורות החיים המגוונות ביותר, והוא צומח בכל היבשות מלבד אנטארקטיקה. הוא קיים מיליוני שנים וכבר בתקופת הקרטיקון היווה מקור מזון לדינוזאורים. בצואה מאובנת של דינוזאורים אלה נמצאו שרידים של סוגי דשא, בהם אבותיהם הקדומים של האורז והבמבוק.אבל דשא צורך הרבה מים. בנוסף, יש חוקרים שטוענים שדשא בכלל מזיק לסביבה
זוהר עומד מאחורי המותג " זהר בדשא, תכנון והקמת גינות ובריכות נוי. כן האיש מומחה לבריכות נוי אבל קצרה היריעה במסגרת הפרק הנוכחי. על דשאים ועל גינון בכלל שוחחתי עם האורח המיוחד מן הצפון. אליך זהר
-
אילן והגננים, פודקסט גינון וסביבה פרק 52, מסחלבופוביה לסחלבפיליה. הסתיו מגיע ובימים שבהם כל כך חסר נוחם, גם שתילת חסה או זריעת צנונית מחממים את הלב. בכלל, הסתיו הוא קודם כל התקופה של מגדלי הירקות, ואחרי ימי הקיץ הלוהטים, מפנים את הגינה לגידולים המרעננים של החורף. בענייני ירקות כבר עסקנו פה ושם, ואני ממליץ במיוחד על פרקים 33 ו-34, להלן שי סופר לא מזיז מעדר. על החקלאות הלא עדירה. נקווה שבמהרה יבואו עלינו ימים טובים, ואחינו החטופים ישובו אל ביתם והארץ תשקוט קצת.
אחרי שריאיינתי את תמי שרון ואת איציק בן יאיר לפרק השלישי של הסחלבים קרה לי דבר מפתיע. יצאתי עם תמי לגינה שלי, הסתובבנו פה ושם ופתאום תמי מגלה עציץ נידח מתחת לעץ המנגו וצועקת: הנה סחלב! קראנו לאיציק וגם הוא נדהם. אני לא זוכר מתי הגיע הצמח הזה לגינה שלי ומאיפה הבאתי אותו, אבל התברר שהוא גדל בתוך עציץ באדמה כבדה יחסית ורטובה תמידית. לפי כל הכללים הצמח הזה לא היה צריך לשרוד, אבל הסחלב שלי, שתמי זיהתה אותו כדנדרוביום נובילה, שרד הרבה תלאות בלי שבכלל אהיה מודע לקיומו. איציק למוד הנסיון אמר לי להשאיר אותו כמו שהוא כי עם הצלחה לא מתווכחים, אבל לקח ליתר בטחון קייקי עם שורשים – הרי מדובר באספן נואש. שמחתי מאוד כי איציק ותמי הביאו איתם תשורה של סחלב אחד וכך יכולתי אני הקטון שבדיוק מצוי במעבר שבין הסחלבופוביה לבין הסחלבופיליה לאזן את מצב המתנות מול תמי ואיציק. אז דיברנו על הענן גדול של מגדלי הסחלבים, אלה שמקבלים אותו על תקן זר פרחים ועל הענן הקטן של מגדלי הסחלבים המכורים והמקצועיים. איציק ציין בסיפוק כי יש מעבר תמידי וגם גובר של מגדלים מהענן הגדול של הענן הקט, המרתק, המקצועי, הממכר של מגדלי הסחלבים. בעצם, איציק ותמי עשו את אותה הדרך והיום הם יבואני בוטיק של סחלבים מיוחדים וגם מחזיקים באוסף הסחלבים הגדול בישראל. אני בינתיים עם ארבעה עציצים, שניים מהם דנדרוביום נובילה, מתוצרת הגינה שלי. האזינו שתפו ונסו לשרוד בתוך הימים הקשים האלה
-
אילן והגננים, הסכת גינון וסביבה פרק 51 ובו שיחה אסוציאטיבית עם האגרונום רן נחום. כוכב פרק 37 ו-38 הוא סוג של פרי שתמיד אפשר לנגוס בו עוד ולהוציא עוד טעמים. רן מפעיל עכשיו 8 קבוצות ואטס אפ לנושאים כמו: שאלות ותשובות על צמחים, הרכבות, אוכמניות, מדשאות, או עיצוב גינות, קבוה שהוא מפעיל ביחד עם הנדסאי הנוף. עומר קלדרון. גגלו את קלדרון, אדם שטרם היכרתי. יש לו בלוג מקסים בענייני גינון. קלדרון מעיד על עצמו
שהגיע עולם הגינון במקרה לפני יותר מ 20 שנים, כשהקים לעצמו את הגינה הראשונה, בלי כל ידע או ניסיון. בשנים הראשונות הוא נקלע כמעט לכל טעות אפשרית בגינה שלו, ומכל טעות למד והחכים, עד שנעשה לבסוף הנדסאי נוף. אז דיברנו רן נחום ואני על ייחורים ורבייה, ובדרך שיבחנו את הגישה הגננית של עיריית תל אביב, וגם על איך לקנות עצים, על קסמם של עצים ילידיים כמו חרוב, רימון או תאנה, וגם על עצי התות הנפלאים שהם בסופו של דבר פיקוסים שפגיעתם עלולה להיות רעה. וככה הפלגנו ודיברנו על ייחורים וטיפוח עצים ועל הטיפוס המדהים שנקרא רן נחום אגרונום בפרק 51 של אילן והגננים. -
אילן והגננים פרק 50 החגיגי. טוב הוא לא ממש חגיגי אבל חגיגה היא להקדיש עוד פרק לזקן השבט, לאיש שלאורו אנו הולכים, לדובר הכי טוב של העצים, וזהו עודד יפה שמגיע לגבורות בימים אלה. האיש שהוא אפילו לא אגרונום הוא אחד המומחים המובילים בישראל בגידול צמחים ובעיקר עצים. האיש שאין לא אפילו תואר אגרונום מרצה באוניברסיטאות ומנהל את מעברת שלף, מעבדה מובילה לגידול צמחים, הפועלת בקיבוץ גבעת ברנר. השיחה רצה לכל מיני כיוונים. צמחי ג'ונגל שצומחים אצלנו בבית, חקלאות מסורתית רבת קומות של תאילנדים ואתיופים והחיבה של שנינו לגינות בלגן, ואיך האתיופים מגדלים 30 דונם על דונם אחד.
וגם על טבעם של בעלי בתים שסומכים על גנן או אולי חצרן בתחזוקת הגינה שלהם, ועל התוצאות, והם בכלל רוצים "גינה עכשיו", עניין שלא מתקבל על הדעת ובדודאי לא על דעת הצמחים. "בשנת 2024 כשהכל קדמה, העץ הוא אותו עץ", קובע עודד יפה, שמדבר עם עצים והעצים מדברים איתו. פרק 50. האזינו, שתפו ותבוא עליכם הברכה.
-
אילן והגננים – הסכת גינון וסביבה פרק 49 אנחנו מתקרבים לפרקי היובל ובשניהם אני מארח חיה מוזרה בשם עודד יפה שהוא אפילו לא אגרונום אבל הוא מרצה מבוקש במוסדות שמכשירים אגרונומי ואדריכלי נוף. מכל מרואייני לאורך הפרקים הקודמים הוא זכה להכי הרבה המלצות לראיון מצד רבים. עודד יפה, שבקרוב יגיע לגבורות הוא חייה מזן הולך ונעלם. הוא נולד במושבה ירקונה שליד הוד השרון לתוך הטבע והפרדסים, מומחה לחקלאות מדברית ובעצם לכל סוגי הגינון ובוודאי לתולדות הגינון בישראל. הוא חוקר קרקע, יועץ, מקים חלקות איקלום, מאתר מזיקים, בודק אדמה ובעיקר "רופא עצים", שהציל אלפי עצים בישראל וגם הולך לבקר אותם אחרי שהם מחלימים. עודד לא רק מאמין בשיח עם העצים אלא שהוא בטוח שהעצים מכירים אותו. נוכח ההצלחה שלו בהצלת עצים קל להסכים איתו. עודד יפה, רופא עצים, בגלל אנשים כמוהו אני מפעיל את הפודקסט. פרק 49 של אילן והגננים.
-
אילן והגננים, פודקסט גינון וסביבה. צביקה קנוניץ, אדריכל נוף שמתמחה בגנים סביב מוסדות לפגועי נפש ולא מפסיק לחקור וללמוד. צביקה יכול להסביר לכם בקלות מה עושים לכם גנים פורחים ומוריקים, איזה צבע בגן אתם הכי אוהבים (ירוק) ולמה קשה לקבוע איזה צבע היפנים אוהבים. שנים של עבודה עשו את צביקה שילוב של אדריכל נוף, גנן וגם מטפל בפגועי נפש לצד עובדים סוציאלים ופסיכיאטרים. אתם אוהבים ריח של דשא קצור? צביקה יסביר לכם למה. והוא גם יספר למה אסור שיהיו בגני המוסדות האלה פסלים אבסטרקטים ולמה לא רצוי שיהיו קקטוסים בכניסה לחדרי המיון בבתי החולים. אילן והגננים, פודקסט גינון וסביבה פרק 48.
-
אילן הגננים, הסכת גינון וסביבה, פרק 47, "איתי ערן משקה מגרשי כדורגל". כל גנן חובב יהיה חייב לטפל במערכת ההשקייה שלו אם הוא רוצה ואם לאו. מעולם לא למדתי באורח מסודר איך להניח צינורות, איך לחבר טפטפות או ממטרות ואיך לחבר מחשבי השקייה. החיים לימדו אותי איך לפתור בעיות אבל אני ממש לא בטוח שאני נוקט בדרכים נכונות ומתחזק את מערכת ההשקייה בגינה שלי על פי הספר. כדי לסלק ספיקות ולגבש תובנות, ולמנוע כישלונות, הגעתי אל איתי ערן, שהוא מנהל מחלקת הספורט של "נטפים" תאגיד ההשקייה העולמי שהוקם בקיבוץ חצרים על ידי הקיבוץ, והמהנדס שמחה בלאס, שהמציא את השיטה ושינה את דרכי ההשקייה בכל העולם. והשאלות מטבען, החלו מבעיות השקייה אצלי בגינה והמשיכו למה שחדש ולמה שיעיל. בטח ששאלתי כמה ממטרות משקות את בלומפילד ואיך משקים מגרש פוטבול. איתי ערן, משקה מגרשי כדורגל.
-
משתלת סלונר היא מפעל משפחתי שמייצר לא רק צמחים אלא גם אגרונומים, חוקרי צמחים ומהנדסי נוף. ככה זה כשהאבא והאמא שניהם אגרונומים שמתמחים בגננות ובמשתלות. אחרי ששמעתי את תהילתם מבוגרים שלהם שצמחו במשתלה והמשיכו במשתלות אחרות, החלטתי לצאת לסלונר, גם כי אני אוהב משתלות ועוד יותר אני אוהב את אנשי הצמחים. המרואיין שלנו בפרק 46 של אילן והגננים הוא ד"ר אביה סלונר, הבן של בריאן וציפי והאח של לירון וינאי. אביה אגב, שגדל במשתלה, מדבר תאית שוטפת, אבל זו התאית של מחוז אסן בצפון מזרח תאילנד שממנו מגיעים הפועלים התאילנדים לישראל.
-
אילן והגננים, פודקסט גינון וסביבה, פרק 45: "כלי הגינה החביבה". איכשהו כשאנחנו מביטים בתמונות או סרטוני גינון מחו"ל הם נראים כמו כלי מאגדות, כלים שאיתם ברור שהגינה תשגשג ותפרח. בטח נאים יותר מהכלים שבהם אנחנו מתחזקים את הגינה שלנו. מהם הכלים הבסיסיים בגינה, מה עולה כסף ומה יחסוך בסופו של דבר כסף וזמן, והאם אפשר לשבת בצל, לשתות בירה בזמן שמכסחת הדשא תעשה לנו את העבודה? על אלה ועוד שוחחנו עם עמית שמר, איכר בן איכרים מן הצפון, ומנכ"ל חברת ש. ונציה שמתמחה בגלי עבודה לגינון ולחקלאות.
-
סחלבופוביה
אילן והגננים פרק 43 והראשון בסדרה של שני פרקים אודות הסחלבים. וכשמדובר באורכידיאות אי אפשר להישאר שווה נפש בעיקר כשרוב מי שאני פוגש מכריזים במין יאוש שעם הסחלבים אין להם דיבור. שני האורחים שלי הם תמי שרון ואיציק בן יאיר שהקימו את משתלת "סחלבים בשרון" ברשפון, ולימים נדדו למושב כרמי יוסף בשפלה. לקראת הפגישה למדתי כרגיל את הנושא ובעיקר התעניינתי ב"סחלבופוביה", כן יש דבר כזה וגם כתבו עליו.
-
פרק 42 של "אילן והגננים", פודקסט גינון וסביבה והפעם יצאתי לשכונת שפירא בדרום תל אביב, כדי לפגוש את "מלכת הייחורים והזבל" מירב רוזנברג שנתקעה בבית בימי הקורונה ובחלון הזמן שנוצר לה לפתע היא שקעה בגידולים וייחורים וטיפוח עציצים עד שמצאה את עצמה מוקפת בצמחים.
מהתחביב הזה שההתמכרה לו יותר ויותר נולדה גם כוכבת רשת שמעלה עצות, רעיונות וחוויות של גידול צמחים. אם נשתמש בהגדרה המרחיבה לבוסתן, זו שבין היתר מעמידה במרכז את חוויית הישיבה תחת הגפן המטפורית, אז מירב יושבת תחת המונסטרה והפילדנדרום או הפיקוסים. בעצם, אין לה ברירה כי דירתה הקטנה מלאה צמחים. פינה חמה שמורה אצלי בלב לחובבי גינון ובדרך כלל אני לומד מהם הרבה. מטבע העניינים ההשכלה שלהם לא פורמלית והידע שלהם הוא תוצאה של טעייה וניסוי. פרק 42 של "אילן והגננים, מלכת הייחורים והזבל.
-
."אילן והגננים" פרק 21 והפעם עם טלי גרוסמן, גננית חובבת ואושיית רשת
״הגינה היא מגרש המשחקים שלי וככה היא צריכה להיות צבעונית, מעוררת השראה, מסקרנת מגוונת.״ טלי מטפחת את הגינה שלה כמו שאני אוהב. מגרש משחקים שבו מותר לנסות כל מה שעולה על הדעת. גינה שהטיפוח שלה אף פעם לא מסתיים, כי תמיד יש משהו חדש לגלות. טלי מטפחת גינה כבר 32 שנה בביתה בכפר סבא.
שוחחנו על רשתות חברתיות וגינון, על קומפוסט, צמחים עונתיים או רב שנתיים והשילוב ביניהם, ולמדתי לאהוב ביגוניות. דיבנו גם על הקשר שבין צורת הגינה לבין אופי הבעלים, ומה אפשר .ללמוד על הגנן החובב מגינתו. יש לי חיבה מיוחדת לבתים עם ''גינות של פעם'', אומרת טלי.
!הכניסו לרשימת המועדפים שלכם והצטרפו לדף הפייסבוק של הפודקסט
- Laat meer zien
