Afleveringen
-
כשהארכיאולוג ג'ון זליגמן השתלשל בחבל לתוך מערה עתיקה שנחשפה במקרה לצד הכביש
המחבר בין ירושלים ויריחו, הוא היה האדם הראשון מזה 2000 שנה שרגלו דרכה בשרידיו
של מפעל אדיר-מימדים לייצור כלי אבן. לכאורה, גילוי של מפעל עתיק לא צריך לרגש אותנו
כמו גילוי של מקדש, למשל. אבל בפועל, בתי בד לייצור שמן, גתות לייצור יין ומפעלים לייצור
כלי אבן יכולים ללמד אותנו רבות אודות חיי היום יום של האנשים הפשוטים במאות
הראשונות אחרי הספירה. -
לכל תקופת בית שני ולאחריה, התנהלו החיים במדבר במקביל לתהפוכות הפוליטיות של
ירושלים והגליל - אבל גם בנפרד מהם. במשך מאות ואלפי שנים שלטו בנגב ציוויליזציות
מדבריות ששמרו על אמונות ומנהגים ייחודיים והקימו תעשייה וכלכלה עוצמתיות למדי. אחד
השבטים הללו, והדומיננטי שבהם היה שבט הנבטים, שחייהם התבססו בתחילה על מסחר
- בעיקר בדרך הבשמים המפורסמת - ובהמשך עברו לחיים בישובי קבע והקימו מפעלי
חקלאות מרשימים, שאת שרידיהם ניתן למצוא עד ימינו. -
Zijn er afleveringen die ontbreken?
-
בניגוד לדיעה הרווחת, המרד הגדול לא הביא את קיצו של היישוב היהודי בארץ ישראל: גם
אחרי דיכוי המרד נותר במשך עשרות רבות של שנים בארץ יישוב יהודי גדול, פעיל ואפילו
משגשג. לצידה של המהפכה היהודית שחולל רבן יוחנן בן זכאי צמחה דת חדשה שהתפצלה
מתוכה: הנצרות. מתוך הקדרה המבעבעת הזו של רגשות דתיים ולאומיים צמח לעם היהודי
מנהיג חדש, שמעון בן כוסבה - הלא הוא בר-כוכבא - שהוביל מרד מיתולוגי שנחרט בדברי
הימים של ההסטוריה היהודית. -
בתי הכנסת הראשונים התקיימו בשוליים של החיים הדתיים והרוחניים היהודיים: במרכז
הבמה ניצב עדיין בית המקדש בירושלים. אלא שהמרד הגדול במאה הראשונה לספירה
שינה את הסטטוס קוו הזה: לפתע פתאום מצאה את עצמה הדת היהודית ללא מוקד פולחן
מרכזי – מצב שדרש פתרון מיידי. סיפורו של בית הכנסת המפואר בגן הלאומי ציפורי מספק
לנו הצצה לתהליך ההיסטורי המרתק שבמסגרתו שינו בתי הכנסת את דמותו ואופיו של העם
היהודי ביותר מדרך אחת. -
הסנהדרין הייתה בית הדין הגדול של של ימי המשנה המורכבת מתלמידי חכמים. אנשי
הסנהדרין, שהיו גם תנאים וכך הם מופיעים עד היום במסורת היהודית עסקו גם בפירוש
התורה והעברתה מדור לדור. שמו של המוסד העתיק והמפואר הזה כרוך, בדרך כלל,
בשמה של עיר עתיקה אחרת - יבנה, שנמצאת במישור החוף הדרומי. מדוע, אם כן, הקימה
רשות העתיקות את 'שביל הסנהדרין' דווקא בגליל? -
תהליך השינוי וההתפתחות של היהדות לא הסתיים עם התגבשותה של הדת המונותאיסטית
אי שם לפני למעלה מ-3000 שנה. בפרק זה נספר את סיפורה של המהפכה האדירה
שהתחוללה בסופה של תקופת בית שני בעקבות חורבן בית המקדש. מאורע שבעקבותיו
עברה היהדות תמורות והתפתחויות מרתקות לצד שמירה על צביונה. מאחורי התהליך הזה
עומדים הרבה מאוד אנשי מפתח מההיסטוריה היהודית – ובראשם אדם אחד בשם רבי יוחנן
בן זכאי. -
למרות שכבר לפני ארבעת אלפים וחמש מאות שנה נחשבה ירושלים לעיר חשובה ורבת השפעה במרחב - היא הייתה קטנה יחסית וכנראה שגם לא מרשימה במיוחד. אבל אלף וארבע מאות שנה מאוחר יותר, בשלהי בית שני שני, ירושלים כבר שונה לגמרי: ההיסטוריון הרומאי פליניוס הזקן - אחד מחשובי הסופרים וחוקרי הטבע של תקופתו - מתאר אותה כאחת הערים היפות במזרח כולו. כיצד, אם כן, הפכה ירושלים מהעיר הצנועה של תקופת בית ראשון, לעיר הנפלאה ועוצרת הנשימה שתיארו פליניוס הזקן ואחרים, בשלהי בית שני?
-
אחד המאפיינים שהשפיעו במידה הרבה ביותר על ירושלים של שלהי בית שני - ואולי אפילו
קודם לכן - הייתה העליה לרגל לבית המקדש. מאות אלפי היהודים שנהרו לעיר בשלושת
הרגלים הציבו בפני פרנסי העיר אתגרים משמעותיים של מזון, שתיה, לינה וטהרה, ולאופן
שבו התמודדו אנשי ירושלים עם האתגרים האלה היו השלכות לוגיסטיות וכלכליות אדירות
שהשפיעו על הפעילות הכלכלית של העיר כולה. -
בדצמבר 1969 נחשף אחד הממצאים הארכיאולוגים המרתקים ביותר בירושלים: "הבית השרוף", שהיה שייך למשפחת קתרוס - משפחה יהודית רבת-אמצעים בשלהי ימי בית שני. חלק מהעצמים שנתגלו בבית מרמזים על סופם העגום של דרי הבית: כידון ברזל מאולתר, ושרידי זרוע תחתונה של אישה צעירה. הבית השרוף וסיפורה של המשפחה הייחודית שהתגוררה בו מקפל בתוכו את כל המרכיבים של הקוקטייל הנפיץ - התככים הפוליטיים, המאבקים הדתיים, הערבוב בין כסף לדת, הבחישה של גורמים זרים ביהודה - שהובילו לפיצוץ הבלתי נמנע ולחורבנה האיום של עיר הבירה של ממלכת יהודה.
-
אישיותו של המלך הורדוס היתה מטבע בעל שני צדדים: מנהיג חרוץ, יעיל ושאפתן שהרים את קרנה של יהודה בכל רחבי העולם העתיק - אבל גם רודן אכזר שלא היסס לדכא כל איום על שלטונו ומעמדו - אמיתי או מדומיין - באלימות ובהחלטיות, אפילו כשהיה מדובר בבני משפחתו. שני הצדדים באישיותו של המלך הורדוס מתבטאים היטב גם בשניים ממפעלי הבנייה הגדולים שלו: נמל קיסריה הפתוח והמפואר שדרכו זרמו לממלכת הורדוס סחורות יקרות ערך – ומבצר מצדה המסוגר, מקום מפלט מבודד שנועד להגן על המלך בשעת מרד. -
ההרודיון, ארמון-מבצר מפואר שהקים הורדוס במדבר יהודה, עומד במרכזה של חברות יוצאת דופן בין שני אנשים שלא נפגשו מעולם: "המלך הבנאי", ואהוד נצר - אדריכל בן המאה ה-20 שהפך לאחד מגדולי הארכיאולוגים בישראל, והקדיש שלושים שנים מחייו לפתרונה של אחת החידות המסקרנות ביותר אודות הורדוס: מקום קבורתו של המלך הגדול.
-
המלך הורדוס היה שנוא על רבים מבין יהודי ארץ ישראל וכונה בזלזול - מאחורי גבו, כמובן - 'עבד אדומי.' אך מאידך, הורדוס גם אחראי למה שהיא אולי אחת מתקופות הפריחה הכלכלית המשמעותיות ביותר בתולדות ארץ ישראל: אפילו חז"ל אמרו על בית המקדש המפואר שהקים ש'מי שלא ראה בניין הורדוס, לא ראה בניין יפה מימיו."
בפרק זה, אם כן, ננסה לרדת לשורשי מורשתו המתעתעת של הורדוס. האם מדובר במלך אכזר ואחוז פרנויה שהתעמר בנתיניו והיה מוכן לעשות הכל כדי להמשיך ולשבת על כס השלטון - או שליט נאור וחכם, שהשכיל להפוך את ארץ ישראל למעצמת מסחר משגשגת ופנינה של ממש באגן המזרחי של הים התיכון? מי באמת היה המלך הורדוס?
![שמן, יין ואבן: מה מלמדת אותנו התעשייה הארץ-ישראלית על החיים בתקופה הרומית והביזנטית? [שורשים עמוקים]](https://is1-ssl.mzstatic.com/image/thumb/Podcasts122/v4/7c/dd/2f/7cdd2ff3-134a-08ed-e6a7-3e88706c74fe/mza_10737624963580993122.jpg/80x80bb.jpg)