Afleveringen
-
*** דוגמית ***
גישה לפרק המלא תינתן כתשורה עבור תרומה למולד (אנחנו ממליצים 50 ש"ח) באמצעות ממשק "ישראל תורמת". לאחר קבלת התרומה ישלח מייל המכיל קישור להרשמה לפיד הפרימיום של "הסכת אוסלו". ההכנסות מהתרומה יוקצו להפקת העונה השניה של ההסכת: "עזה תחילה". ההסכת יעסוק במערכת היחסים בין מדינת ישראל לרצועת עזה ואיך הגענו לשבעה באוקטובר. קישור לעמוד שלנו באתר ישראל תורמת.
פרק הבונוס של ההסכת עוסק באחד המיתוסים העקשניים בעניין כוונותיו של ערפאת בכניסתו לתהליך אוסלו והוא "ערפאת רימה אותנו" ויותר מזה - "הוא אמר לנו בפנים שהוא מרמה אותנו אבל אנחנו לא הקשבנו". הכוונה כאן לנאום שנשא ערפאת ביהונסבורג בשנת 1994, נאום המכונה "נאום חודייביה". משנת 1994 בדרום אפריקה, הפרק יקח אותנו עד למאה השביעית בחצי האי ערב, דרך שנות ה-90 ועד למלחמה הנוכחית. ניווכח כיצד הזיכרון של כל התקופות וההיסטוריה שלהן משפיעים זה על זה וקשה להבחין ביניהם.
קישור לטקסט הנאום המלא
★ Support this podcast ★ -
מולד גאה להציג: ״שידורי ההפיכה״. סדרת מפגשי שאלות ותשובות אודות ההפיכה המשטרית, עם מיטב המומחים והמומחיות בשלל תחומים, שהתקבצו כדי לעשות סדר בשיטפון המאיים של חקיקה קיצונית, שמאיימת להפוך את ישראל מדמוקרטיה ליברלית לדמוקרטיה בשם בלבד. בסדרה זו נדבר, בין היתר, על מהו מרי אזרחי ומתי ואיך הוא מוצדק, על המהפכה התקשורתית שהחלה להבשיל הרבה לפני שחוקי ההפיכה נכנסו לחיינו ועל דרכי התמודדות עימם, על המשמעות המיידית של כל חוק בפני עצמו וכולם ביחד, ההשפעות על מערכת החינוך וגלי ההדף של ההפיכה על יחסי המדינה וכוחות הביטחון, יחסי ישראל ויהדות ארה״ב ואפילו השבר בימין הישראלי עצמו. מוזמנים ומוזמנות להצטרף!
בפרק הראשון
מהו אי-ציות אזרחי ומתי הוא לגיטימי? מה ההבדל בינו לבין סרבנות מצפון או מרי? מתי גוברת הזכות לצדק על החובה לציית לחוק? ואיזה לקחים שווה ללמוד מהמאבק בעבדות והתנועה הפמיניסטית? פרופ' אסף שרון, ראש התוכנית לפילוסופיה, כלכלה ומדעי המדינה באוניברסיטת תל אביב ומייסד-שותף במולד, מסביר באלו תנאים אי-ציות אזרחי הוא חלק חשוב מהדמוקרטיה ולא ההיפך ממנה. מנחה: ש"י אגמון
שיעורי בית:
״מלחמת אזרחים במעמד צד אחד״
״המתווה הליברלי למערכת המשפט הישראלית" ★ Support this podcast ★ -
Zijn er afleveringen die ontbreken?
-
סיכום של מה שקרה, מה שקרה אחרי, ומה אנחנו חושבים על הכל.
תחזיקו חזק, כי בפרק הזה אנחנו דוחסים 22 שנים לתוך פרק אחד: אינתפאדה, מבצעים צבעיים, מותו של ערפאת, פינוי עזה וצפון השומרון, לכתו של אריק שרון, נצחון חמאס בבחירות, התפטרותו של אולמרט, מבצעים בעזה וכהונת נתניהו השניה. את כל האירועים האלו, הסכם אוסלו שרד, בקושי. בסוף הפרק תחשבו עימנו על מאזן היתרונות והחסרונות של תהליך אוסלו עבור ישראל. ואז, בסוף של סוף של הפרק, נתהה עד כמה יציבה המציאות שבנויה על הסכם שהיה אמור להיות הסכם ביניים לחמש שנים.
במהלך הפרק, ארנון מפנה את המאזינים לקרוא את מאמרו של אבישי בן-ששון גורודיס אודות המאזן האסטרטגי שהותירה ההתנתקות. ניתן לעיין במחקר זה כאן.לתמיכה במולד - לחצו כאן.
★ Support this podcast ★ -
ההתנחלויות: עמנואל או שלומיאל?
מה הכוונות מאחורי בניית בית? מה המשמעות של כביש? מה משדרים עם הקמת גן שעשועים? התשובה תלויה בעונה - מדינת ישראל או המתנחלים. במשך כל שנות אוסלו, הישראלים התחמקו מלהכריע בסוגיית ההתנחלויות. בפרק הזה נראה את ההגיון מאחורי ההחלטה הזאת אך גם את הנזק.לתמיכה במולד - לחצו כאן.
★ Support this podcast ★ -
הישראלים קיוו שהסכמי אוסלו ישפרו את המצב הביטחוני. זה לא קרה. הפרק שמסביר את מה שאי אפשר להסביר.
יותר מכל גורם אחר, פיגועי הטרור הפלסטיני של שנות ה-90 ותחילת שנות ה-2000 ערערו אצל הישראלים את התמיכה בהסכמי אוסלו. עד ימינו, זיכרון הפיגועים ברחובות ישראל מעצב את השיח שלנו אודות הפלסטינים. אך הפלסטינים אינם העם שהמציא את הטרור כאמצעי להשיג מטרות פוליטיות. בפרק הזה, נראה מדוע השימוש בטרור הביא לפלסטינים את התוצאה ההפוכה ממה שהארגונים השונים קיוו להשיג.לתמיכה במולד - לחצו כאן.
★ Support this podcast ★ -
מדוע נכשלה פסגת קמפ דיוויד? יש תשובה, אבל צריך חצי שעה בשביל להסביר אותה.
בשנת 2000, כל התקוות של תהליך השלום התנקזו למתחם הנופש הנשיאותי במדינת מרילנד: קמפ-דיוויד. ושם הן גם התאדו. מלכתחילה, הסיכויים להצלחת הפסגה היו נמוכים, אבל הצדדים חשו שחייבים לנסות למרות זאת. הבעיה היא, שלכישלון יש מחיר: כך, כישלון פסגת קמפ דיויד הפך לימים לשלב הראשון בקיבוע הנרטיב הישראלי ש״אין פרטנר״. הרקע לנרטיב הזה נעוץ בכך שברק אמנם התקדם לעבר ערפאת (וערפאת אמנם אמר לא) אבל בפרק הזה, נראה שהאשם בכישלון איננו ערפאת ולא ברק, אלא צד שלישי וחשוב לא פחות: ה-ZOPA.נ.ב: ארנון מפנה בפרק למפת ההצעה של ברק בקמפ דיוויד, ניתן לראותה כאן באתר של ד"ר שאול אריאלי:
★ Support this podcast ★
https://www.shaularieli.com/wp-content/uploads/2021/01/Camp-David-2000-Israeli-Proposal-scaled.jpg
לתמיכה במולד - לחצו כאן. -
לפני שננתח את הכישלון, בואו נעשה קצת סדר ברצף האירועים. בסוף הפרק נציג את שתי התזות המנוגדות לכישלון התהליך.
תהליך אוסלו ארך כ-7 שנים בהן התקיים משא ומתן בין צוותים ישראלים ופלסטינים, נערכו כמה פסגות, נחתמו כמה הסכמים, ואז נחתמו הסכמים על יישום ההסכמים, הוקמה רשות פלסטינית, נערכו בחירות בשטחים, ראש ממשלה ישראלי נרצח, ממשלות ישראליות קמו ונפלו, התקיימו שתי מערכות בחירות לכנסת ובחירות ישירות לראשות הממשלה ועוד ועוד… בפרק הזה, נסקור בקצרה את ההיסטוריה הפוליטית והדיפלומטית של ההסכם בכדי שנדע בגדול מה זה הדבר הזה "הסכם אוסלו". בסוף הפרק, נציג את שתי התזות העיקריות לכישלון התהליך כולו, ונסביר מדוע הן אינן מספקות את הסחורה.
לתמיכה במולד - לחצו כאן.
★ Support this podcast ★ -
בשנת 1988, אש"פ הביע נכונות לפתוח במו"מ עם ישראל על בסיס קווי 1967. זה תפס את ישראל בכלל לא מוכנה לדבר עם אש"פ.
לאורך שנות קיומה, התנועה הציונית הפגינה גמישות אידיאולוגית לגבי "השאלה הערבית". לעומת זאת, בשנות השמונים, שתי מפלגות הגדולות, הליכוד והעבודה, הקימו ממשלות אחדות שבקווי היסוד שלהן נכתב שלא מדברים עם אש"ף. דווקא אחרי שקיומה של ישראל נהיה עובדה מוגמרת, אחרי שניצחה במלחמות קשות, אחרי שחתמה על הסכם שלום עם מצרים, האויבת הגדולה ביותר, נראה כיצד ההתמודדות עם אתגר מסוג חדש, האינתיפאדה הראשונה, הביאה את ישראל להבנה שמשא ומתן עם הפלסטינים פירושו משא ומתן עם אש"ף.לתמיכה במולד - לחצו כאן.
★ Support this podcast ★ -
דרכו הארוכה של אש"פ מהקמתו ועד ההכרה (עקיפה) בזכותה של ישראל להתקיים.
בשבילנו יאסר ערפאת תמיד יהיה האויב המושבע של מדינת ישראל. ארכי מחבל, לא פחות. אבל בשביל הפלסטינים, אבו עמאר היווה דווקא את הקול הפרגמטי באש"ף שדחף, מאז שנות השבעים, את התנועה הלאומית הפלסטינית לעבר הקמת מדינה בגבולות 67׳. לעולם לא נדע בוודאות איזה ערפאת הוא ערפאת "האמיתי", אבל בפרק הזה נראה שהנסיבות של התנועה הלאומית הפלסטינית בסוף שנות השמונים חייבו אותו להצהיר על נכונות להכיר בקיומה של ישראל.לתמיכה במולד - לחצו כאן.
★ Support this podcast ★ -
לפני שנדבר על הנסיון לפתור את הסכסוך, בואו ננסה להבין את מהות הסכסוך עצמו. ז׳בוטינסקי בא לעזרתנו.
בפרק הפותח את הפודקסט, אנחנו מחפשים את נקודת ההתחלה האופטימלית של הסיפור של אוסלו. כשמספרים סיפור היסטורי, "נרטיב", הבחירה בנקודת התחלה, מעידה לעתים תכופות על ההטיות האישיות של ההיסטוריון שמספר את הסיפור. בפרק זה, נדגים כיצד זאב ז'בוטינסקי ותפיסתו את הסכסוך ביננו לבין הפלסטינים עזרו לנו לבחור את נקודת ההתחלה שלנו.
לתמיכה במולד - לחצו כאן.
★ Support this podcast ★
