Afleveringen
-
המהר"ל מפרש את המדרש של רב טביומי על משה רבינו. בשיעורו, הרב התמקד בהסבר ההשוואה בנוגע למוטיב מות שני הבנים ובמטרת ההשוואה בכלל, כדי להמחיש את דרגת האמת השלמה בעולם הזה.
-
בשיעור נמשיך לדון בסיפורו של רב טביומי בעיר קושטא ובמשמעותו האלגורית של הסיפור. מהי המשמעות של 'עיר' כמקום? מהי משמעותה של פריה ורביה בהקשר הרוחני? והאם ניתן להתמיד במידת האמת בעולם הזה?
-
Zijn er afleveringen die ontbreken?
-
היו הייתה עיר בשם קושטא, שם כולם דוברים אמת ובזכות זה אין אחד מהם מת קודם זמנו. יום אחד הגיע לשם רב טביומי (ויש אומרים רב טבות), התחתן עם בת המקום והוליד שני ילדים. ביום שבו שינה מדיבורו - מתו שתי ילדיו והוא גורש מהעיר. בשיעור נתחיל להסביר את פרטי הסיפור: מדוע קוראים לרב טביומי? מה המשמעות של העובדה שאנשי העיר לא מתו קודם זמנם, וכיצד כל זה עונה לשאלה שבגללה הגמרא סיפרה את הסיפור - האם יש אמת בעולם?
-
זהו השיעור הפותח את נתיב האמת. כמו כל נתיב נפתח בפסוק מספר משלי - 'שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר' ונבין כיצד הפסוק מתחבר לשתי אמרות ידועות: לשקר אין רגלים ואמת היא חותמו של הקב"ה.
-
בפרק קצר זה נסיים את נתיב הדין. נראה מה דעת המהר"ל על הדיינים בני זמנו ששופטים את הציבור שכפוף אליהם - אבל גם נאלצים לדון את הממונים עליהם.
-
נפתח בביאור השפעת השוחד על הדיין וכיצד הוא גורם גם להמצאת טענות שקריות וגם לעיוורון מטענות נכונות. בהמשך השיעור נראה את ההשפעה החברתית של עוולות במשפט - הרשעים שלוקחים שוחד גורמים גם לדיינים הצדיקים לנטות מהאמת.
-
הכתוב מתאר את עיוור העיניים כתוצאת השוחד - 'כי השוחד יעוור עיני חכמים ויסלף דברי צדיקים'. האם הכתוב מתכוון רק לנגיעה האישית בדין, או שיש מקום לקרוא את הכתוב כפשוטו? ואיך נתייחס למציאות בה העיוורון לא תמיד מתקיים?
-
עונשים רבים מגיעים בעקבות עינוי ועיוות הדין: חרב, ביזה, דבר ובצורת. בשיעור נראה כיצד כל אחד מהם קשור לחומרת המשפט ותפקידו בעולם.
-
במסכת אבות יש שתי משניות שמתארות את עמודי העולם: 'תורה, עבודה וגמילות חסדים' מול 'דין, אמת ושלום'. בשיעור נסביר את היחס ביניהם, ואת התפקיד המרכזי של המשפט והדין בכל קבוצה. בסוף השיעור נראה מדוע העונש על עיוות הדין הוא דווקא מלחמה וחרב?
-
בשיעור ננגיד בין המתינות בדין לבין פסיעה על ראשי עם קדוש כהשלמה לשיעור הקודם. לאחר מכן נעסוק בתפקיד המלך כדיין ושופט. מה הייחוד במלך? ואיך הכל קשור לאיסורי עבודה זרה?
-
המדרש משווה את האיסור לעלות במעלות על המזבח לחיוב להיות מתונים בדין. נסביר מהי 'היציאה מן הסדר' שמהר"ל מזהיר אותנו ממנה, וכיצד היא קשורה הן לכהן העולה במדרגות והן לשופט הדן בפזיזות.
-
במסכת שבת מסופר על שני זוגות דיינים. זוג אחד קרא כל שעה לחפצים לבוא לדין, והזוג האחר ישב בבית הדין מהבוקר עד הערב. בשיעור נברר: מהו המעשה הרצוי? מה ניתן ללמוד על כך ממשה רבינו? ואיך כל זה קשור למעשה בראשית? בסוף השיעור נסביר את ההבדל החשוב בין דין אמת לבין דין אמת לאמיתו.
-
בשיעור נפתח את נתיב הדין בנתיבות עולם. כמו כל פתיחת נתיב, נבאר פסוק מספר משלי - 'ספר החכמה'. נסביר מדוע עשיית המשפט היא מצד אחד שמחה לצדיק ומצד שני מחיתה לרשע. נסיים במדרש מעניין שמשווה את הדין לפרדס האהוב מכל על המלך.
-
בהמשך לעיסוקינו באיסור הריבית, בשיעור נראה דרך אחרת להבין את חומרתו. נבין מהי ההידבקות בהעדר שהמהרל מציין כבסיס כל החטאים, ואת הקשר הייחודי בין ההעדר לבין חטא הריבית.
-
לאחר שהסברנו את מעלת ההלוואה בשיעור הקודם, נעבור לעסוק בחומרת חטא הריבית, וננתח לעומק כיצד הלוואה בריבית פוגעת ברעיון האחדות. בסוף השיעור נגלה מהי הריבית שדווקא המלווה בריבית צריך לשלם אותה - הריבית על חטאו.
-
לפני שנסביר את הדברים החמורים שנאמרו על איסור ריבית, אנחנו צריכים לבסס את הבנתנו במעלת ההלוואה. האם הלוואה היא חלק ממצות הצדקה בלבד? מדוע יש מצווה להלוות גם לעשירים? מה הרעיון שמתגלם בהלוואה לאחד מעם ישראל - לא משנה מי המקבל והנותן?
-
בניגוד למצופה, המדרש מסביר שדווקא העני מטיב לבעל הבית, יותר מאשר שהעני מקבל ממנו. בשיעור נעמיק כיצד זה קורה ומדוע. נסיים בהסבר מקורי על הפסוק 'ונתתי עשב בשדך לבהמתך ואכלת ושבעת'.
-
נפתח את השיעור בפסוק מספר נחמיה 'והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלישית השקל בשנה'. המדרש לומד ממנו שיש שיעור מינימלי במצוות הצדקה - שלישית השקל בשנה. בשיעור נבין כיצד לומדים מהפסוק שמצוות צדקה שקולה כנגד כל המצוות, ומה הביאור המדויק של המאמר. בסוף השיעור נראה כיצד, בניגוד למצופה, דווקא כפייה על צדקה טובה יותר מעשיית צדקה מרצון אישי.
-
נתחיל את השיעור בהבנת הביטוי "מלווה ה' חונן דל". במהשך נראה דו-שיח בין ר' עקיבא וטורנוסרופס הרשע. האם ה' אוהב עניים או שונא אותם? האם מוטל עלינו להביא להם צדקה או לתת להם להישאר במצבם? מה הפרדוקסליות הנסתרת בשאלה ובתשובה?
-
הגמרא אומרת שהמפייס עני זוכה לאחת עשרה ברכות, בניגוד לנותן לו פרוטה שזוכה רק בשש. בשיעור נלמד מהו אותו הפיוס? מדוע המהר"ל כותב שפיוס זה הוא לא זמני אלא לעולם? ומה מסמל המספר אחת עשרה? בהמשך השיעור נבין מהן מעלות הצדקה דרך מונבז המלך שחילק את אוצרותיו לעניים, ונתחיל את הדיון בפסוק 'אני בצדק אחזה פניך'.
- Laat meer zien
