Afleveringen
-
כניסת הבינה המלאכותית תחולל מהפכה בשוק העבודה - הביקוש למקצועות רבים צפוי לרדת, אבל במקצועות אחרים ה-AI יסייע לעובדים שילמדו להפעיל נכון את הכלים החדשים.
כמה שנים ייקח תהליך ההשתלבות? אלו מקצועות יושפעו וכיצד? האם הבינה המלאכותית תסייע לצמצום פערים או שעלולה דווקא להרחיב אותם ומה תפקידה של הממשלה בתהליך הזה?
שיחה עם ד"ר אלה שחר כותבת התיבה על הבינה המלאכותית היוצרת (במ"י) בדוח בנק ישראל.
לקריאת התיבה לחצו על הקישור:
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/11-3-25/
לדוח בנק ישראל 2024:
https://www.boi.org.il/bank-of-israel/boi-report/
-
הוצאות הממשלה זינקו ב-2024 על-רקע המלחמה, שעלותה הגיעה ל-130 מיליארד שקל. תקציב הביטחון צפוי לגדול משמעותית בשנים הקרובות. כיצד תוכל הממשלה להחזיר את החוב הממשלתי לתוואי יורד (ביחס לתוצר) כדי לחזק את אמון השווקים ולהעלות מחדש את דירוג האשראי?
שיחה עם ד"ר שי צור כותב פרק ו' בדוח בנק ישראל - "המגזר הציבורי ומימונו".
דוח בנק ישראל 2024:
https://www.boi.org.il/bank-of-israel/boi-report/
-
Zijn er afleveringen die ontbreken?
-
בנק ישראל שינה אמנם את הריבית רק פעם אחת ב-2024, אך לאורך השנה התחוללו התפתחויות משמעותיות שעוררו דילמות לא פשוטות בפני חברי הוועדה המוניטרית של בנק ישראל.
שיחה עם נמרוד כהן כותב פרק האינפלציה והמדיניות המוניטרית בדוח בנק ישראל.
לדוח בנק ישראל לשנת 2024:
https://www.boi.org.il/bank-of-israel/boi-report/
-
מלחמת חרבות ברזל נמשכה לכל אורך שנת 2024 בעצימות משתנה.
כיצד השפיע המחסור בעובדים על הכלכלה? כיצד פיצתה הממשלה על הפגיעה בפעילות המגזר העסקי? מדוע נוצרו לחצים אינפלציוניים למרות המלחמה ומה היו הסיבות לאי העלאת (או הורדת) ריבית במהלך השנה, לאחר הורדה אחת ב-1 בינואר. וגם מה הם מקורות החוסן של המשק, כיצד מנע בנק ישראל משבר פיננסי וכיצד השפיעה המלחמה על האתגר של שילוב החברה הערבית והחרדית בשוק העבודה. שיחה עם כותבי פרק א' בדוח בנק ישראל ד"ר יובל מזר וד"ר גיא סגל.
לדוח בנק ישראל לשנת 2024:
https://www.boi.org.il/bank-of-israel/boi-report/
-
המשק עוד לא חזר למצבו מלפני המלחמה. ענף הדיור מדשדש ורווחיות חברות הבנייה בירידה, ההשקעות הזרות לא התאוששו ואי-הודאות הגיאו-פוליטית עדיין מאד גבוהה. אבל לכוס הזו יש גם מחצית מלאה.
בדוח היציבות הפיננסית למחצית השנייה של 2024 הופחתה רמת הסיכון בשניים משלושת ערוצי הסיכון המרכזיים - מחירי הנכסים והאשראי - ונותרה ללא שינוי בערוץ המאקרו. כותבי הדוח, ד"ר רועי שטיין וד"ר אנה סאסי-ברודסקי מנתחים את הסיבות לכך.
לקריאת הדוח המלא - לחצו על הקישור:
https://www.boi.org.il/publications/regularpublications/financial-stability/%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%94%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A4%D7%99%D7%A0%D7%A0%D7%A1%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%9E%D7%97%D7%A6%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%94-%D7%A9%D7%9C-202
-
רמת החיים הגבוהה במדינות כמו יפן, הולנד ומדינות סקנדינביה, מתבססת במידה רבה על היכולות הגבוהות של העובדים באותן מדינות - סקר PIAAC, הנערך אחת לעשור בין המדינות המפותחות בעולם, הוא הכלי העיקרי למדידת היכולות האלה. ישראל הגיעה בסקר האחרון למקום נמוך, בפער משמעותי לעומת הממוצע.
ספי בכר ואלעד דה-מלאך, חוקרים בחטיבת המחקר של בנק ישראל שניתחו את תוצאות הסקר, מדברים על המגמות והממצאים, הנוגעים בין היתר לעובדי ענף ההייטק ומערכת החינוך ולרמת המיומנויות בקרב גברים ונשים מקבוצות האוכלוסייה השונות בישראל.
לקריאה נוספת על סקר PIAAC - לחצו על הקישור להודעה לעיתונות שפורסמה (10.12.2024) על ממצאי הסקר.
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/10-12-2024/
-
מה קורה לכסף, מרגע שאנחנו לוחצים על הוראת התשלום באתר או באפליקציה, מצמידים את כרטיס האשראי או הנייד למסופון בחנות, או מפקידים צ'ק בבנק - ועד שהוא מגיע לחשבון המוטב?
וגם, מדוע סך עסקה ממוצעת בצ'ק גדול פי יותר מ-50 מסך עסקה ממוצעת בכרטיס אשראי.
הצצה לעולם התשלומים והסליקה, לחידושים הטכנולוגיים, לרשת סוויפט העולמית ולמערכות הקריטיות בבנק ישראל שמניעות מאות מיליארדי שקלים ביממה מחשבון לחשבון.
שיחה עם עובד סבתי, מנהל יחידת קידום עסקי באגף מסלקות, מחלקת תשלומים וסליקה.
-
"למה השקל חדש?" הוא שמה של תערוכה שנפתחה בבנק ישראל לרגל שנת ה-70 להקמתו. הפריטים בתערוכה, שחלקם מוצגים לראשונה לציבור הרחב, חושפים את סיפורו הייחודי של השקל, החל מסיפור רכישת מערת המכפלה המקראי תמורת 400 שקל, כסף עובר לסוחר; דרך מטבעות השקל שהנפיקו המורדים היהודים ברומאים; חזון תחיית השקל של הרצל בספרו אלטנוילנד; המעבר מלירה לשקל ב-1980 ומשקל - לשקל חדש ב-1985 ומבט לעתיד לאפשרות הנפקתו של שקל דיגיטלי.
שיחה עם מנהלת ואוצרת מרכז המבקרים של בנק ישראל רווית דקל.
להרשמה לביקור בתערוכה חפשו באינטרנט "למה השקל חדש - בנק ישראל".
-
בחלק השני של הפרק אנחנו מדברים על ששה תפקידים נוספים של הבנק: להנפיק מטבע להסדיר את מערכת המזומנים במשק ולכוונה; לקיים את הפיקוח והאסדרה של מערכת הבנקאות; לייעץ לממשלה בענייני כלכלה (תפקיד של הנגיד); לייצג את המדינה במוסדות כספיים בינלאומיים; להקים ולנהל מאגר נתוני אשראי, לפקח ולאסדר את מערכת השיתוף בנתוני אשראי (לפי חוק נתוני אשראי, תשע"ו -2016); ניהול הכספים המופקדים בקרן לאזרחי ישראל (לפי חוק קרן לאזרחי ישראל, התשע"ד-2014).
-
החוק מגדיר לבנק ישראל 3 מטרות ו-11 תפקידים.
בחלק הראשון של הפרק אנו מדברים על המטרות - מהי המטרה החשובה יותר מבין השלוש, וכיצד השתנתה ההגדרה בחוק החדש לעומת החוק הקודם.
בהמשך החלק הראשון של הפרק אנו עוברים לדבר על תפקידי הבנק בסדר שבו הם מופיעים בחוק: לנהל את המדיניות המוניטרית; להחזיק את יתרות המט"ח של המדינה ולנהלן; לתמוך בפעילות הסדירה של שוק המט"ח; לשמש בנקאי של הממשלה; להסדיר את מערכות התשלומים והסליקה במטרה להבטיח את יעילותן ויציבותן.
על שאר תפקידי הבנק נדבר בחלק השני של הפרק.
האזנה נעימה.
-
האזינו להצהרת נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, לרגל פרסום החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מיום ה-6 בינואר 2025, להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי על 4.5%, ולמסיבת העיתונאים שנערכה מיד לאחר הצהרת הנגיד.
לקריאת הצהרת הנגיד לחצו על הקישור:
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/6-1-25b/
לקריאת החלטת הוועדה המוניטרית לחצו על הקישור:
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/6-1-25a/
לקריאת התחזית המעודכנת של חטיבת המחקר לחצו על הקישור:
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/6-1-25/
-
ב-1 בדצמבר 1954 פתח בנק ישראל לראשונה את שעריו. פרק זה הוא הראשון בסדרת פרקים לציון 70 שנה להקמת הבנק, והוא מסע חזרה בזמן לאירועים שקדמו ושהובילו להקמת הבנק, לדמויות המרכזיות שהיו מעורבות בהקמתו ולסיפורים מימי ראשית הבנק המרכזי.
בפרק משולבים הקלטות היסטוריות מאירוע הפתיחה של הבנק וקטעים מתוך שיחות עם העיתונאי דב גניחובסקי, ששימש יועץ לנגיד הבנק הראשון דוד הורוביץ ועם ד"ר צדוק עלון עורך הספר לציון 70 שנה לבנק.
לצפייה בסרטון שהוכן לרגל אירועי 70 שנה לבנק ישראל לחצו על הקישור
https://www.youtube.com/watch?v=Ed4iRh1mf4Y
-
דוח היציבות הפיננסית של בנק ישראל בוחן ומנתח את ערוצי הסיכון המרכזיים ואת מידת השפעתם על יציבותה ועמידותה של המערכת הפיננסית בישראל.
בשיחה עם ד"ר אנה סאסי ברודסקי מחטיבת המחקר ומכותבות הדוח נדבר בין היתר גם על מבצעי ההנחות בענף הנדל"ן, הורדות דירוג אשראי, מחירי ניירות הערך הנסחרים בבורסה.
נגענו גם בשתי תיבות מעניינות שפורסמו בדוח: האחת, על מאפייני הרכישות של נכסי קריפטו על ידי אזרחים ישראלים; והשנייה, על המשמעויות שיכולות להיות לירידות חדות במדד ה-S&P 500 על הצורך של הגופים המוסדיים בישראל במט"ח.
-
אלפי אנשים נכנסים מדי יום לאתר בנק ישראל החל מסביבות השעה 1500 כדי להתעדכן בשערים היציגים של השקל מול הדולר ו-13 מטבעות נוספים. כיצד בוחרים בבנק ישראל את השער היציג וכיצד מבטיחים שהוא יבטא נאמנה את המגמות במסחר בשווקים.
-
האזינו להצהרת נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, לרגל פרסום החלטת החלטת הוועדה המוניטרית של בנק ישראל מיום ה-9 באוקטובר 2024 להותיר את שיעור הריבית ללא שינוי על 4.5 אחוזים, ולמסיבת העיתונאים שנערכה מיד לאחר הצהרת הנגיד.
בפתח דבריו אמר הנגיד כי "על רקע המשך הלחימה, מדיניות הוועדה המוניטרית מתמקדת בייצוב השווקים והפחתת אי הוודאות, לצד יציבות מחירים ותמיכה בפעילות הכלכלית. תוואי הריבית ייקבע בהתאם להתכנסות האינפלציה ליעדה, המשך היציבות בשווקים הפיננסיים, הפעילות הכלכלית והמדיניות הפיסקלית".
לקריאת החלטת הוועדה המוניטרית:
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/09-10-2024/
לקריאת התחזית המקרו כלכלית של חטיבת המחקר, אוקטובר 2024:
https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/09-10-24forecast/
-
מהי נחיתה רכה - ומדוע היא מאתגרת כל-כך את הבנקים המרכזיים?
האם יש בסיס לתחושה שנתוני האינפלציה הרשמיים "לא משקפים" את ההתייקרויות בפועל?
מדוע הבנקים המרכזיים אינם מחזיקים היום במלאי זהב כגיבוי לכסף?
ולמה מחירי הדירות אינם נכללים במדדי המחירים לצרכן בעולם?
פרק הסיכום של המיני-סדרה על האינפלציה עם ד"ר איתמר כספי מחטיבת המחקר, מוקדש לתשובות על שאלות קבועות ששואלים אותנו.
סילבוס - רשימת ההפניות לכל הפרסומים שמוזכרים במהלך הפרק:
המחקר של הבנק אוף אינגלנד (BOE) על רגישות הציבור להתייקרויות במזון
https://www.lse.ac.uk/CFM/assets/pdf/CFM-Discussion-Papers-2024/CFMDP2024-34-Paper.pdf
מחקר על ניסיון חיים וציפיות אינפלציה:
https://www.nber.org/papers/w31996
סקירה על נחיתות רכות/קשות של הפד מאת Alan Blinder:
https://www.aeaweb.org/articles?id=10.1257/jep.37.1.101
נאומו של נגיד הפדרל ריזרב Jerome Powell בכנס הנגידים בג'קסון הול (2024):
https://www.federalreserve.gov/newsevents/speech/powell20240823a.htm
פרק טקסטבוק של Jon Steinsson על כמות הכסף ותקן הזהב:
https://eml.berkeley.edu/~jsteinsson/teaching/money.pdf
-
פרק למתקדמים: אחרי שבפרקים הקודמים הדגשנו כמה חשובה השמירה על יציבות המחירים, אנחנו שואלים מדוע יעד האינפלציה שנקבע לבנקים המרכזיים בעולם הוא לחתור לעליית מחירים שנתית של 2% (בממוצע) - ולא לדאוג לכך שהמחירים יישארו ללא שינוי.
מאחר וזו שאלה שיש לה לא מעט תשובות - חלקן שגויות, חלקן מורכבות - החלטנו להקדיש לה פרק שלם.
והנה הסילבוס: רשימת ההפניות לכל הפרסומים שמוזכרים במהלך הפרק.
פרק הפודקאסט עם ארי קוטאי על קשב ואינפלציה
https://open.spotify.com/episode/5UEZh9ysGpYj4Dk85gophu?si=erjMRgYURs-0aaZQ6dGPlA
סקירה על יעד האינפלציה בישראל ובעולם
https://www.boi.org.il/media/kczh5mtx/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8-1.pdf
ניו זילנד והולדת יעד האינפלציה
https://www.cfr.org/blog/history-and-future-federal-reserves-2-percent-target-rate-inflation-0
"שמן בגלגלי הכלכלה" - אוקראינה (ראו חלק 55, עמוד 20)
https://cepr.org/system/files/publication-files/188070-post_war_macroeconomic_framework_for_ukraine.pdf
דוח וועדת בוסקין (1996) בנושא הטיות מדידת האינפלציה
https://www.ssa.gov/history/reports/boskinrpt.html
סימפוזיום ברוקינגס מ-2019 על יעד האינפלציה האופטימלי - 2? מעל? מתחת?
https://www.brookings.edu/events/should-the-fed-stick-with-the-2-percent-inflation-target-or-rethink-it/
-
אחרי שדיברנו בפרק הראשון על האינפלציה - בפרק הזה נדבר על הבנקים המרכזיים:
המסע מתחיל בשבדיה עם הבנק המרכזי הראשון, עובר לאנגליה של מלחמת העולם הראשונה ומשם לארה"ב, למשבר הפיננסי שהוביל להקמת הפדרל רזרב.
נדבר עם ד"ר איתמר כספי, על הקשר ההיסטורי בין בנקים מרכזיים למלחמות, נסביר כיצד התפתחה ההבנה שעצמאות הבנק המרכזי היא הפתרון לסכנת אינפלציה משתוללת וכיצד ובאלו כלים משתמש הבנק המרכזי כדי לממש את המנדט שלו.
-
מי את - אינפלציה?
היכן נולד המונח "אינפלציה" ומדוע הוא מטעה, כיצד נראים חיי היומיום במדינות שבהן האינפלציה משתוללת והופכת להיפר-אינפלציה, מהן דפלציה וסטגפלציה - ומדוע הן מסוכנות לא פחות. ומה הקשר בין אינפלציה ל...טיילור סוויפט.
ד"ר איתמר כספי, מנהל היחידה לניתוח מוניטרי בחטיבת המחקר של בנק ישראל, מדבר על כל מה שרציתם לדעת ולא העזתם לשאול על התופעה המפורסמת שמשפיעה על ערך הכסף שלנו, מכוס הקפה ועד לכלכלה העולמית.
-
הקרן לאזרחי ישראל הוקמה כדי לשמר חלק מרווחי מפיקות הגז ומשאבי טבע אחרים, עבור הדורות הבאים.
הקרן, שהחלה לפעול לפני שנתיים נחשבת עדיין קטנה ביחס לקרנות הון ריבוניות כמו זו של נורווגיה, סין או איחוד האמירויות, אבל ההכנסות הצפויות לזרום לקופתה בשנים הבאות, מרווחי החברות המפיקות הגז בלבד, צפויות להגיע ל-55 עד 72 מיליארד דולר, על-פי התחזיות המעודכנות.
לנה קרופלניק, מנהלת מחלקת הניהול של הקרן, מספרת כיצד הדאגה לדורות הבאים משפיעה על מדיניות ההשקעות של הקרן, מה היתרונות בכך שהקרן מנוהלת בבנק המרכזי ולאלו מטרות הקרן רשאית לחלק כבר היום כספים.
למידע נוסף היכנסו לאתר הקרן לאזרחי ישראל:
https://govextra.gov.il/mof/israelcitizensfoundation/home/
- Laat meer zien
