Afleveringen
-
בפרק מרגש זה של הפודקאסט, יענקי גולדהבר אירח את עמית סקאג'יו, אחותו של סרן אלון סקאג'יו, שנהרג בעת מילוי תפקידו בג'נין. עמית החלה את השיחה בזכרונות מימי ילדותה עם אלון, כשהם היו צמודים זה לזה, חלוקי תפקידים אך תמיד עם תמיכה הדדית. היא ציינה את הגבורה יוצאת הדופן של אלון, במיוחד ברגעים הקשים של הקרב, שבו הוא הצליח להציל את חיי חייליו תוך סיכון חיים אישי.
החיים של אלון היו מופת של פטריוטיות ואהבת הארץ, והוא היה ידוע כאדם שלא רק דיבר על ערכים, אלא גם חי אותם. עמית סיפרה על האהבה הגדולה שלו לארץ ישראל, והדגישה איך הוא השפיע על כל מי שסביבו, במיוחד על החיילים תחת פיקודו. היא תיארה את התחושות המורכבות שלה עם קבלת ההודעה המרה על מותו, וכיצד הרגעים הראשונים לאחר השיחה היו מלאים בכאב ובתחושת אובדן שלא ניתן לתאר.
עמית נכנסה לחדר ההקלטות כשהיא לובשת חולצה עם הלוגו "סיירת אלון", ומי שראה את החולצה לא יכול היה לפספס את הכבוד שהיא מעניקה לאחיה ולמורשת שלו. כשיענקי שאל על הסיירת, היא הסבירה שאלון הנחיל את תורתו ואמונתו לחייליו, והציגה את זה כצוואתו האמיתית. היא דיברה על המורשת שהוא השאיר מאחוריו וההשפעה שהוא השאיר על חייהם של החיילים ששרת עימם.
הפרק היה מלא ברגש, והצער שנשמע בקולה של עמית היה נוכח בכל מילה. היא הצליחה להעביר תחושות עמוקות של כאב, אך גם גאווה על כך שהייתה אחותו של אדם כה מיוחד. השיחה נתנה למאזינים הצצה לעולם של משפחה שכולה, אך גם לחוסן ואמונה, והסבירה לנו מה זה אומר לאהוב ולהפסיד. בסופו של דבר, הפרק נותר עם המסר החזק של זיכרון והוקרה לאלון סקאג'יו, ואף להמשך המסע של משפחתו לשמור על מורשתו בחיים.
הקלטת פודקסט 0585948911 Mzrachi_TV
-
בפרק היום של הפודקאסט "רוחם של גיבורים", יענקי גולדהבר אירח את טל מרנץ, אלמנתו של רס"ר במי"ל צבי מתתיהו מרנץ, שנהרג במהלך שירותו. טל השתפתה בסיפור חיים מלא של כאב, זיכרון ואמונה, תוך שהיא משתמשת בהומור שחור כדי לגעת בליבם של המאזינים. במהלך השיחה, טל דיברה על האובדן הכואב שלה ועל מי היה בעלה, צבי, ששמר על חיוכו גם ברגעים הקשים ביותר. היא סיפרה על הפרידה האחרונה ביניהם, כאשר לקחה אותו לתחנת האוטובוס, שם חברו חיכה לו לקחת אותו לעוד סבב מילואים. טל זכרה את הרגע שבו צבי צעק לה מרחוק את השם "לביאה", מה שגרם לה לחייך ולזכור את אהבתם העמוקה.טל דיברה גם על הקשיים שבחיים לאחר האובדן, במיוחד בהורות לשלושה ילדים, כאשר הקטנה ביותר עדיין בת חצי שנה. היא שיתפה את המאבק שלה במענה על שאלות קשות של הילדים, כמו "מה זה מוות?" ו"איפה אבא?". טל ניסתה למצוא את הדרך להסביר להם את הכאב, אך גם להעניק להם תחושת אהבה וביטחון. היא דיברה על חוויות יומיומיות עם צבי, כמו התחייבותו לשטוף את הכלים, מה שמעורר חיוך, אך גם את הצדדים הפחות מושלמים שבו, ואיך הוא תמיד דאג לה, כמו כאשר הביא לה גרביים בלילה כדי שלא יהיה לה קר.
טל חוותה את הקסם שבזכרון, והסבירה כיצד הצליחה לשמור על שמחת חיים על אף הכאב. היא העידה על הרצון שלה להיות זו שמנצחת על התזמורת של חייה, כלומר לקחת את המושכות ולנהל את חייה ואת חייהם של ילדיה בצורה הטובה ביותר שהיא יכולה. הפרק היה מלא ברגשות מעורבים – צחוק ודמעות, שמחה ועצב – והצליחה להציג את הכוח האנושי להתמודד עם האובדן. בהומור שחור ובתובנות מעוררות השראה, טל הציגה את מסעה האישי והחיים לאחר האובדן, והשאירה את המאזינים עם מסר חזק על חוסן ואמונה באהבה.
הקלטת פודקסט 0585948911 Mzrachi_TV
-
Zijn er afleveringen die ontbreken?
-
הפרק מתחיל עם שיחת טלפון דרמטית בין שני גבאי לאמה, שבה היא משתפת אותה ברגעי האימה כשנורתה ברגל על ידי מחבלים. רגעי המתח והפחד שמשפחת גבאי חוותה במהלך 42 הימים שבהם לא ידעו היכן נמצאת שני, מתוארים בצורה מעוררת רגש, עד שגופתה נמצאה בטעות בקבר של נרצחת אחרת.
אחותה, ניצן, מספרת על האחווה העמוקה ביניהן, על המראה והחיוך הדומה, ומה משמעותה של שני במשפחה. כששני סוף סוף קבורה בקבר משלה, משפחת גבאי יכולה להעניק לה את הכבוד הראוי, ולזכור אותה כמו שהיא – אישה מלאת חיים ואהבה.
ניצן משתפת גם ברגעים המרגשים שבהם הם מנציחים את זכרה של שני על ידי עשיית טוב, במיוחד בתחום האהבה לכלבים שהיא כה העריכה. בכל פעולת חסד שהם עושים, הם מביאים לידי ביטוי את הערכים ששני קידמה.
המשפט השגור בפיה של שני, "No time for drama", היא מהדהדת לאורך הפרק, ומשקפת את הגישה שלה לחיים – לקחת את הדברים ברצינות, להתרכז במה שחשוב, ולא לתת לפחד להשתלט.
בפרק זה, יענקי מצליח להעביר את המורכבות של האובדן, את האומץ של משפחת גבאי, ואת האור שבזיכרון של שני, שנשאר חי עם כל מעשה טוב ומחווה של אהבה.
הקלטת פודקסט 0585948911 Mzrachi_TV
-
בפרק המיוחד של הפודקאסט רוחם של גיבורים התראיינה יובל שרביט טרבלסי, אלמנתו של מור טרבלסי הי"ד, שנרצח על ידי מחבלי הנוחבה ב-7 באוקטובר, בעת ששהו בדרכם חזרה ממסיבת הנובה. יובל שיתפה אותנו ברגעים הקשים והדרמטיים של ההתקלות פנים מול פנים עם המחבלים בכניסה ליישוב מפלסים.
יובל נזכרה בשעות הקשות שבהן היא הייתה ברכב, פצועה וכואבת, בזמן שהייתה ליד בעלה שהוא כבר לא היה בין החיים. היא סיפרה על הרגע שבו רק רצתה לוודא שהוא יחזור הביתה, על החתונה שהייתה חודש בדיוק לפני הרצח, ועל האהבה הגדולה שהייתה ביניהם.
בפרק המותח, היא מתארת את סיפור החילוץ שלהם תחת אש, את הרגשות שהיא חוותה באותם רגעים, ואת השאלה שכולנו רוצים לדעת - האם הזמן עושה את שלו? יובל הסבירה בצורה בהירה ומעוררת השראה איך הזמן בהחלט עושה את שלו ( תלוי ביום). והיא לומדת להתמודד עם האובדן ולחיות לצידו של מור, כי הוא תמיד יהיה חלק ממנה.
יובל שיתפה אותנו בחיפוש אחר אהבה חדשה, תוך ידיעה שמור תמיד יהיה שם, ובזכותו היא מי שהיא היום.
הקלטת פודקסט 0585948911 Mzrachi_TV
-
אלון שניר מתאר את החיים לצד התאום שנפל בקרב בעזה, את הצוואה המרגשת ואת האומץ להילחם למען עם ישראל"
תוכן:
בפרק נוסף בפודקסט "רוחם של גיבורים", פגשתי את אלון שניר, אחיו התאום של סרן לירון שניר הי"ד, שנפל בקרב בעזה במלחמת חרבות ברזל. אלון שיתף את הקשיים והאתגרים שחווה כאח תאום של לוחם שנפל, והסביר כיצד הוא מצליח להרגיש את נוכחותו של לירון גם לאחר מותו. במהלך השיחה, אלון סיפר על הרגעים הקטנים שבהם הוא מתקשר ללירון כאילו הוא עדיין חי, והקושי הכרוך בכך.
אלון הדגיש את הערכים שגידל לירון, את הצניעות שלו ואת ההישגים המרשימים שלו בשירות הצבאי. הוא סיפר על תעודות ההוקרה שמצאו לאחר מותו, שהציגו את ההצטיינות והמנהיגות של לירון. אחת מהתובנות המרגשות שעלה במהלך השיחה הייתה הקשר המיוחד שהיה ללירון עם החיילים שפיקד עליהם. כחלק מההצנחה, החיילים יצרו סטיקרים עם הכיתוב המרגש "מזתומרת אחי? עם ישראל צריך אותנו", שהיו שגורים בפי לירון.
במהלך הפרק, אלון הקריא את צוואתו האחרונה של לירון, שהכילה מילים חדות ומלאות עוצמה: "ועכשיו זה תורי – להיות, להילחם, להעז ולפקד על צוות בעת הזאת, במלחמה הזאת. בעוז וענווה אמלא את התפקיד ואוביל את הצוות בקרב. אנחנו חזקים ומלאים בעוצמות, שמח על הזכות לקחת חלק! אם חלילה יקרה לי משהו, אני אוהב את המשפחה שלי, ובזכותם אני מי שאני."
בפרק זה, אלון שניר לא רק שיתף אותנו בזכרו של אחיו גיבור, אלא גם העביר מסר של עוצמה וחיבור לערכים של שירות ואומץ. הסיפור של לירון שניר ממשיך להוות מקור השראה לכל אחד מאיתנו, וממחיש את הכוח של אהבה משפחתית והקרבה לעם ישראל. עם תעוזה ומסירות כמו של לירון, ניתן להאמין שבעיות המחר יוכלו להיפתר ואנו נמשיך להילחם למען עתיד טוב יותר.
הקלטת פודקסט 0585948911 Mzrachi_TV
-
בפרק המיוחד של פודקאסט "רוחם של גיבורים", יענקי גולדהבר מארח את גל אשתו של גיבור ישראל, החייל איתי שלמה מורנו ז"ל. במהלך השיחה, גל משתפת את המאזינים בקשר המיוחד שהיה ביניהם, רגעים של שמחה, צחוק וזכרונות מתוקים, כולל ההומור שצץ כאשר דיברו על ההבדל בגילאים ביניהם.
עם תחילת המלחמה ב-7 באוקטובר, גל מתארת את הרגע המרגש שבו קיבלה את ההודעה על הגיוס שלו להילחם. היא נוגעת בכאב ואובדן הקשה שהיא חוותה ביום הנפילה שלו, כשהעולם שלה השתנה בן רגע. הכאב שבאובדן בגילו הצעיר של איתי רק מעצים את הסיפור.
בסיום הפרק, גל מדברת על הדרך שבה היא מתמודדת עם האובדן, על האומץ שלה להמשיך את זכרו ולעצב את חייה. היא חולקת את המחשבה המרגשת שלה - אם היה לה אפשרות לשאול את איתי שאלה אחת, הייתה שואלת: "מה איתך?" כי היא חשה שזה לא הוגן שהוא יודע מה קורה איתה, בעוד היא אינה יודעת מה קורה איתו.
זהו פרק שמזכיר לנו את הכוח שבאהבה, האומץ שבזיכרון והיכולת להמשיך לחיות גם כאשר הכאב גדול.הקלטת פודקסט 0585948911 Mzrachi_TV
-
לרה, אם ל-3 ילדים, משתפת אותנו בכאב העמוק שלה בעקבות האובדן של ניתאי, שנפל בגיל 23 במהלך שירות מילואים בחיל רגלים. היא נושאת את הסיפור שלה עם אומץ רב, מדברת על רגעים קשים, על האובדן הגדול ועל הדרך בה היא מנסה למצוא תקווה ואור בחיים שלה לאחר האסון.
במהלך הפרק, לרה נוגעת בשיחה הכנה שלה עם אלוהים, שבה ביקשה לשוב ולחבק את ניתאי, רק לרגע, כדי שתוכל להרגיש אותו שוב. האומץ שלה לגלות את רגשותיה הכואבים, והכוח שהיא מוצאת כדי להמשיך הלאה, מעוררים השראה לכל מי ששומע. לרה מספרת על ה-11 חברים של ניתאי, שהפכו למשפחה שניה, ואיך הם ממלאים את חייה באהבה ובזיכרון של בנה.
הפרק הזה מציע הצצה מעמיקה לעולם של אובדן, אהבה וגבורתו של אדם שמתמודד עם קושי שאין עליו תחליף. לרה מטודי מצליחה להראות לנו שאפשר למצוא כוח גם בעיצומם של כאבים גדולים, ולהפוך את האובדן לחיים של משמעות ואמונה.
הצטרפו אלינו למסע המרגש הזה, שבו אנו לומדים עד כמה עוצמתית יכולה להיות רוחם של הגיבורים בחיינו.הקלטת פודקסט 0585948911 Mzrachi_TV
-
בפרק הזה, יענקי גולדהבר מתארח עם לימור פריזט, אמא גאה אך כואבה של סמל ראשון איתי פריזט, שנפל בקרב ביום א' בחשוון תשפ"ה (2.11.2024). הפרק מתמקד בסיפורו של איתי, בן עשרים בנופלו, ובחוויותיהם האישיות של ההורים בעקבות האובדן.
הפרק נפתח בתיאור חייו של איתי. יענקי מציג את איתי כבחור נמרץ, מלא חיים ואומץ, ששירת בחטיבת גבעתי. עם התארים שלו כגיבור, יענקי שואל את ההורים על הפן האישי של איתי, על רגעים משפחתיים, תחביבים, וחלומות לעתיד. הם מתארים את הקשר הקרוב עם ארבעת האחים שלו - סער, נועם, אדל ואריאל, ומדברים על איך החיים בבית משפחת פריזט היו מלאים באהבה ובחוויות משותפות.
בהמשך השיחה, לימור מתארת מקצת מהרגעים בהודעה לנפילתו של איתי. היא מדברת על רגעי הגבורה שקדמו לאובדן, והדבר החשוב ביותר - על רוח הלחימה של איתי. הוא לא היה רק חייל, אלא דוגמה חיה ללב האמיץ של צעירים ישראלים.
לימור משתפת בכאב האדיר שפקד את משפחת פריזט, ותיאורים כנים על איך הם מתמודדים עם האובדן. היא מדברת על רגעים קשים, על השניות שבהן נדמה שהעולם התהפך, ועל התמיכה שהמשפחה קיבלה מחברים ומקהילת פתח תקווה.
לימור לא רק משתפת בכאב, אלא גם מדברת על הדרך שבה היא מצאה כלים להתמודד עם השכול. היא מוסיפה שהמטרה שלה היא לא רק לשרוד, אלא גם לחיות, לזכור ולהוקיר את זכרו של איתי. היא מדברת על זהותם כהורים של גיבורי ישראל, ולא כ"הורים שכולים". גישה זו מעניקה לה ולוויניב כוח להמשיך את המורשת של איתי, ולתמוך באמהות אחרות החוות את הכאב.
סיום: בנימה אופטימית, יענקי מסכם את השיחה, מדגיש את הכוח שבאהבה ובזיכרון, ומזכיר למאזינים שהזיכרון חי, ושיש תמיד תקווה גם כאשר הדברים נראים קשים.
הפרק מהווה חוויה מעוררת השראה, המזכירה לנו את גבורת הלב של הגיבורים שלנו ואת הכוח שבקשרים האנושיים.
הקלטת פודקסט 0585948911 Mzrachi_TV
