Afleveringen
-
(The third paragraph of the discourse “Shishim Heima Malchus…” and the first paragraph of the biur)
Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities
🏆 This Daf of Shir HaShirim has been partially dedicated by Rabbi Choni Friedman, Rav of the Lubavitch Greenfield community, and on faculty at Tzohar Seminary in Pittsburgh PA.
★ Support this podcast ★ -
Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.
ה. וע"פ זה יובן ענין שמחה של מצוה, שעד ידה נעשית יולדת זכר גם כשהאתל"ע קודמת. ויובן בהקדים שכמו שבתורה ומצות יש מעלה בכל אחד מהם (שהתורה היא בחי' פנימיות, והמצוות הם בחי' מקיף מבחי' עליונה יותר), עד"ז הוא בענין אתעדל"ע ואתעדל"ת, שמעלת האתעדל"ת הוא שממשיך אור פנימי, אך האתעדל"ע ממשיך בחי' חיצוניות מבחי' עליונה יותר (וזהו ענין עוד כל ימי הארץ גו' לא ישבותו גו', שזהו אור עליון שבו אינו נוגע מעשה התחתונים). והנה, יש בחי' ג', והוא שלאחר שלימות האתעדל"ת נמשך אתעדל"ע מבחי' הפנימיות של הבחי' העליונה יותר (הפנימיות דכר שבכתר אשר הגלגלתא, הנמשך ע"י המצוות, הוא החיצוניות שלו).ו. והנה, שמחה הו״ע גילוי ההעלם, ולכן ע״י שמחה של מצוה מתגלה פנימיות הכתר, וזהו בעטרת שעטרה לו אמו, שהו״ע אם הבנים שמחה. וע״י שנמשך בחי׳ הפנימיות ממש, הנה אף שנמשך בבחי׳ אתעדל״ע מ״מ יולדת זכר.Sichos.net
★ Support this podcast ★ -
Zijn er afleveringen die ontbreken?
-
Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.
This Daf of Shir HaShirim has been partially dedicated by Rabbi Choni Friedman, from TzoharSeminary.com and BEChabad.org
להבין ביאור הדברים ע״פ אני ישנה וליבי ער (לה, א)תכלית ירידת הנשמה למטה, ירידה צורך עלי׳ הוא שהנה״ב תהי׳ בבחי׳ אתכפיא ואתהפכא, עד שגם הנה״ב תסכים לאהבת ה׳, וזהו עלי׳ לנה״א מפני ששרש נה״ב הוא מפני ארי׳ שבמרכבה, ששרשה בעולם התהו, וזהו בחי׳ עלי׳, ע״ד שעל ידי שהמאכל מתעלה לשרשו (שלמעלה משרש האדם) נמשך חיות להאדם, ועד״ז למעלה שע״י הבירורים נמשך אוא״ס להתלבש בכלים דאצי׳.והנה, בגלות נאמר אני ישנה, שההעלאה וההמשכה אינה בשלימות, אך מ״מ וליבי ער, שההעלאה וההמשכה נמשכת (ההמשכה פנימית בתורה, והמשכה חיצוניות, דופק שעל היד, שורש ענין הפקידה) ורק שאינה בגילוי.ב. פתחי לי, אמרו חז"ל פתחו לי כחודה של מחט ואני אפתח לכם כפתחו של אולם, כפתחו של אולם שפתוח תמיד הו"ע אתעדל"ע מבחי' כתר שנמשך תמיד ללא אתעדל"ת, ורק שכדי לקבל את הארת הכתר צריך שלימות המוחין ומדות (על דרך שכדי להגיע תפתחו של אולם היו צריכים לעבור כמה שערים). וענין הפתיחה הוא בב' אופנים, אחותי הוא בחי' אהבה הטבעית אך אין זה נקרא עבודה, ורעיתי הו"ע שינוי הטבע, אתכפיא ואתהפכא, שנעשה מזון ומרעה, ע"י ההתבוננות בגדולת ה' ביגיעת נפש וביגיעת בשר.ג. יונתי, בחי' הסתכלות ביקרא דמלכא, באוא"ס הסובב, ולכן ההסתכלות הוא כיונים שנהנים תמיד מראייתם ואינם שבעים מהנאתם.תמתי, הוא בחי' ומדרגה עליונה יותר מכולם, כי כולם הם בנפש האדם להשלים עצמו, אך תמתי היינו להשלים כל החסרונות גם של זולתו, והוא ע"י המשכת אוא"ס שלימותא דכולא, כדי להשלים כל הפגמים.שראשי נמלא טל, שהגורם כל הבחי' הללו הוא בחי' טל, דלא מיעצר, שנמשך מלמעלה מסדר ההשתלשלות ולכן שם אין חטא ועון מעכב. קווצותיו רסיסי לילה, שמפני שההמשכה היא מאוא"ס לכן ההמשכה היא ע"י שערות.sichos.net
★ Support this podcast ★ -
Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.
ביאור ע"פ באתי לגני (לב, ג)עד חצות הלילה הוא בחי׳ ירידה, ומחצות מתחיל העלי׳.הקב״ה הוא בחי׳ ז״א, מדות, שבהם הארת המוחין הוא בהעלם (וזהו ענין ל״ב פעמים אלוקים שנזכר במעשה בראשית, אלוקים הוא המעלים את בחי׳ ״כולם בחכמה עשית״ שיתעלם במדות, ז׳ ימי בראשית). משא״כ בשבת הוא התגלות עצמיות מוחין דאבא (ובמוסף מתעלה המלכות לבחי׳ בינה, ובמנחה מתעלית במקום המוחין). ועד״ז ע"י עסק התורה לשמה מתגלה בחי׳ חכמה בז״א (הקב״ה, בחי׳ ז״א, קורא ושונה כנגדו). [עוד פי׳ בלשמה היינו לשם ה, להמשיך הארה מבחי׳ חכמה, שבה שורה אוא״ס כדי לתקן דיני לאה, שלאה הוא בחי׳ אותיות המחשבה, שהם מגבילים את השכל, והם לבדם אין להם שום שכלף שהרי יכול לחשוב אותיות בלי להבין את השכל שבהם].ב. אך כדי שע"י לימוד התורה יומשך מבחי' ח"ע לז"א צריך להיות המשכה מלמעלה מבחי' חכמה, ע"ד הרב שרוצה להשפיע שכל עמוק לתלמיד שצריך ששכלו בעצמו יהי' גדול יותר. וזהו אריתי מורי עם בשמי, שענין הריח הוא מבחי' מקיף שלמעלה משכל (שלכן הריח הוא קצת בלי גבול, שאינו כלה אחרי שמריחים אותו, משא"כ המאכל שאינו ראוי לאכילה אחרי שטוענים ממנו). מורי הוא בחי' סור מרע ובשמי הוא עשה טוב.אכלתי יערי עם דבשי, יערי קאי על המלאכים, שהנשמות מקבלים מהם ביותר אור ובאהבה, ועי"ז מתעלים המלאכים ג"כ, ע"ד שהאדם מעלה את האוכל.שתיתי ייני עם חלבי, ייני מוחין דאמא, חלבי הוא מוחין דאבא המלובשים במוחין דאמא, היינו מוחין לגדל הולד (ז"א).אכלו רעים, קאי על נשמות ישראל שהם רעים לז"א.שתו ושכרו דודים, דודים הם זו"נ שיחודם הוא לעיתים ואינו בבחי' רעים דלא מתפרשין, ולכן הם בבחי' צימאון, הוי' כל צמא לכו למים, ואח"כ שכרו, לעורר גבורות דאמא, יין המשמח שנעשה חסדים למטה.אני ישנה וליבי ער (לג, ג)הגלות דומה לשינה, שבגלות נאמר אותותינו לא ראינו, שאין רואים את המשכת אוא"ס באותיות התורה ותפילה. אך וליבי ער, ליבי קאי על הקב"ה, שכמו שהלב מקבל את הדם ואח"כ ע"י הדופק ממשיך את הדם לכל האיברים, כך הנה המשכת אוא"ס הוא ע"י אתעדל"ת של ואהבת גו' שכל חפצו ומגמתו יהי' באוא"ס. וגם בגלות הנה וליבי ער, שישנו אתעדל"ת והמשכת אוא"ס, ורק שאינו בגילוי. וזהו ענין הדופק שפנימיותו שנרגש בלב הו"ע המשכת התורה והמצוות, וחיצוניותו שנרגש ביד, הו"ע חסדי ה' עימנו, הזן את העולם כו'. וזהו שדפק אותיות פקד.ב. על התעוררות רעותא דליבא אמר הכתוב פתחי לי אחותי רעיתי, אחותי קאי על האהבה הטבעית המסותרת, שזהו כאהבת אח ואחות שאהבתם הוא בטבעם. רעיתי הו״ע ישראל מפרנסים לאביהם שבשמים, שביטול והתכללות הנפש באלוקות, שכל כוחות הנפש הבהמית יהיו בבחי׳ אתכפיא ואתהפכא, הוא ע״ד האכילה שמאחד הנפש עם הגוף, היינו שממשיך אוא״ס בבחי׳ המדות דאצי׳ (״וכמה גופין תקינת לון״), שכמו ששרש המאכל הוא למעלה מהאדם, כך ישראל עלו במחשבה, ששרשם הוא בבחי׳ מחשבה שבמחשבה, שלמעלה מבחי׳ דיבור שבחשבה, שהוא שורש התהוות העולמות והתלבשות אוא״ס במדות העליונות.Sichos.net
★ Support this podcast ★ -
Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.
באתי לגני (לא, ד)באתי לגני הו"ע גילוי אלוקות בג"ע התחתון שאז הקב"ה משתעשע בנשמות הצדיקים אחר שזוכר על החורבן, וזהו נחמתו. והנה עד חצות עלמא דאגליא הוא בחי' הסתר והעלם (שהוא בחי' הגלות), ולאחר חצות הנה יש לה קימה מנפילתה ע"י תורה ועבודה של ישראל, שהוא בחי' המשכת אוא"ס שבבחי' החכמה (עצמה, שלמעלה מחכמה המתלבש במידות), שלמעלה מבחי' המדות שהם ו' ימי בראשית. וזהו בחי' שעשועים, המשכת אוא"ס בחכמה, ועי"ז במידות, ע"י עסק התורה של ישראל.ב. הכח שישנו בישיראל להמשיך אוא"ס בחכמה הוא ע"י אריתי מורי, שבבחי' הריח אריתי, משיב את הנפש, מורי הוא בחי' מר שנעשה מדם חי' טמאה שנקרש, וקאי על העבודה דאתכפיא בבחי' סור מרע, עם בשמי הוא האתכפיא למעשה טוב, והריח ניחוח שנעשה עי"ז ממשיך את אוא"ס.אכלתי יערי עם דבשי, יערי הם המלאכים, שעליהם נאמר כי טוב העץ למאכל, שבהם ועל ידם מגיע השפעה, ואהוי"ר לישראל (ועי"ז תקנו ברכת יוצר אור), וזהו עם דבשי, המתיקות דהתפעלות הנפש מהאוי"ר של המלאכים, ועי"ז מתעלים המלאכים ג"כ לבחי' אחד, כמו שהאדם מעלה את המאכל.שתיתי ייני עם חלבי, ייני הוא יין המשמח, וחלבי הוא ע"ד חלה המגדל את הולד, שע"י גילוי אלוהותו מחכמתו ית' נמשך להיות הגדלת המדות, וזהו ענין י"ב ברכות אמצעיות של תפילת י"ח, המשכת תוס' וריבוי אור להיות חונן הדעת, סלח לנו כו'.אכלו רעים קאי על הצדיקים, למען אחי ורעי, שע"י לימוד התורה, ותורתך בתוך מעי, נעשה בחי' רע לאוא"ס, שאוא"ס נמצא למטה כמו למעלה.שתו ושכרו דודים, דודים הוא בחי' אהבה שישראל, שלפעמים האהבה היא מסותרת, וכשמעורר אהבה זו יש בה צימאון, וזהו שתו, בחי' הוי' כל צמא לכו למים, בחי' עסק התורה לרוות הצימאון (משא"כ בבחי' רעים לא שייך צימאון, מאחר שנםשו דבוקה באוא"ס).Sichos.net
★ Support this podcast ★ -
Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.
ד. וזהו לבבתני, שהקב״ה אומר לכנס״י אתה עושה אותי לבחי' לב, שהלב שולח את הדם והחיות לכל הגוף, אך הלב עצמו מקבל חיות מהמאכלים. וכך עי״ז שבנ״י מעלים את נפש הבהמית, שהוא לחמי לאשי, נמשך חיות לכל העולמות. ונאמר לבבתני לשון רבים ב׳ פעמים לב, שקאי על ב׳ חללי הלב, חלל השמאלי הממשיך חיות מאצי׳ לבי״ע ע״י בחי׳ כלה, אהבה כרשפי אש מבחי׳ בינה. וחלל הימני שבלב הוא הממשיך חיות למוח, שהוא המשכת אוא״ס להיות בבחי׳ חכמה, וזה נמשך ע״י האהבה שבבחי׳ אחותי, אהבה בנחת, אהבה הטבעית שמהחכמה, ועי״ז נעשה המשכה מאוא״ס לחכמה.ה. ב' בחי' אהבה אלו הו"ע דעת עליון (המקשר חו"ב), ודעת תחתון (המקשר מוחין ומדות), שהו"ע חיבור סובב וממלא. ובכללות הנה הדעת של נה"א הוא בחי' דעת עליון, עץ החיים, ודעת דנה"ב שיכולה ג"כ להשיג אלוקות הוא בחי' עץ הדעת טוב ורע. והנה כשהאדם מגביר את חו"ב דנה"א אזי יתבטל הדעת דנה"ב ויוכלל בנה"א, בחי' חיבור עץ הדעת בעץ החיים, ועי"ז מעורר למעלה המשכת מבחי' סובב (עץ החיים) לממלא (עץ הדעת).ו. לבבתני באחת מעיניך: עיניך קאי על עיני העדה שהם בבחי' ביטול כל היום, אך יש בהם ב' בחי': באחד כתיב, בחי' יחו"ע, באחת קרי, בחי' יחו"ת, ושני בחי' אלו גורמים בחי' לבבתני. באחד ענק מצוארך: ענק נעשה מאבנים טובות, שהו"ע האותיות דתורה שבע"פ, שהם בחי' אבנים, אך בהם נמשך אוא"ס. וכלל הפסוק הוא שלבבתני הוא בין בחי' אחותי ורעיתי שהוא הביטול בשעת התפילה, ובין בחי' עיניך שהוא הביטול בכל היום בעיני העדה, ובין בבחי' ענק שהוא אותיות התורה לבעלי עסקים.באתי לגני (לא, ד)באתי לגני הו"ע גילוי אלוקות בג"ע התחתון שאז הקב"ה משתעשע בנשמות הצדיקים אחר שזוכר על החורבן, וזהו נחמתו. והנה עד חצות עלמא דאגליא הוא בחי' הסתר והעלם (שהוא בחי' הגלות), ולאחר חצות הנה יש לה קימה מנפילתה ע"י תורה ועבודה של ישראל, שהוא בחי' המשכת אוא"ס שבבחי' החכמה (עצמה, שלמעלה מחכמה המתלבש במידות), שלמעלה מבחי' המדות שהם ו' ימי בראשית. וזהו בחי' שעשועים, המשכת אוא"ס בחכמה, ועי"ז במידות, ע"י עסק התורה של ישראל .Sichos.netSupport the show
★ Support this podcast ★ -
opportunities.
ב. וזהו ענין א-ל דעות הוי' דעת עליון ודעת תחתון, שדעת תחתון הוא המתלבש בו' מדות שהם בחי' ו' ימי בראשית, שהמדות הם בבחי' התפעלות, משא"כ דעת עליון הוא למעלה מהתלבשות במדות, ולמעלה מהתפעלות, ומשם הו"ע הרחמים והסליחה. והנה כתיב כי א-ל דעות הוי' ששני הידיעות מחוברים, שד"ע מאיר בבחי' ד"ת. ולעתיד לבוא יאיר בחי' ד"ע בבחי' גילוי ממש.ג. ועתה נבוא לביאור ענין הקרבנות. הנה לחמי לאשי הוא בחי' לאש שלי, היינו שהקרבנות הם בחי' לחם לשרפים, שע"י הקרבנות הנה בחי' השרפים נושאים ומנושאים את הכיסא, שעולים מבחי' התיקון דאצי' לבחי' התהו שלמעלה מאצי' ששם האורות מרובים. (ע"ד שהלחם הגשמי נותן חיות לאדם מבחי' שורש הלחם שבעולם התהו).ועתה התפילה היא במקום קרבנות, שענין התפילה הוא שאהבת הנפש האלוקית הוא בהגבלה, וע"י בירור נה"ב נמשך לנפש האלוקית מבחי' אהבה בכל מאדך, מבחי' שורש נה"ב. וזהו ריח ניחוח, ריח הוא בחי' העלאת נה"ב, בחי' ק"ש וניחוח מלשון חות דרגא הו"ע המשכת אוא"ס למטה, בחי' ברוך אתה ה', בחי' שמו"ע, וכן התורה הוא בחי' המשכת אוא"ס למטה.ד. וזהו לבבתני, שהקב״ה אומר לכנס״י אתה עושה אותי לבחי' לב, שהלב שולח את הדם והחיות לכל הגוף, אך הלב עצמו מקבל חיות מהמאכלים. וכך עי״ז שבנ״י מעלים את נפש הבהמית, שהוא לחמי לאשי, נמשך חיות לכל העולמות. ונאמר לבבתני לשון רבים ב׳ פעמים לב, שקאי על ב׳ חללי הלב, חלל השמאלי הממשיך חיות מאצי׳ לבי״ע ע״י בחי׳ כלה, אהבה כרשפי אש מבחי׳ בינה. וחלל הימני שבלב הוא הממשיך חיות למוח, שהוא המשכת אוא״ס להיות בבחי׳ חכמה, וזה נמשך ע״י האהבה שבבחי׳ אחותי, אהבה בנחת, אהבה הטבעית שמהחכמה, ועי״ז נעשה המשכה מאוא״ס לחכמה.Sichos.net
Support the show
★ Support this podcast ★ -
opportunities.
ד. וזהו לבבתני, שהקב"ה אומר לכנס"י לבבתני, שע"י בחי' לחם, גורמת כנס"י שהקב"ה יהי' בחי' לב הממשיך חיות לכל האיברים. ולבבתני לשון רבים, קאי על ב' הבחי' דאנת הוא חד ולא בחושבן, ולך הוי' הגדולה. אך הגורם להמשכה זו הוא הבחי' אחותי (אהבה הטבעית המסותרת), כלה (מלשון כלתה נפשי, אהבה ברשפי אש מחמת ההתבוננות). לבבתני באחד (באחד כתיב, באחת קרי) מעיניך, הוא בחי' לאסתכלא ביקרא דמלכא, בב' הבחינות: יחודא עילאה - באחד, ויחודא תתאה - באחת, לשון נקבה המקבלת מאחד.ה. באחד ענק מצואריך, ענק הוא תכשיט של אבנים טובות ומרגליות הנקובים ותלויים בחוט על הצוואר. אבנים טובות הו"ע אותיות התורה, שהאותיות נקראים אבנים בספר יצירה, והן מאירים מאוא"ס הסובב הנמשך בהם, ע"י חוט, בחי' הקול קול יעקב. וענין באחד ענק הוא שאפילו בפרק אחד והלכה אחת נעשה בחי' לבבתני המשכת החיות. וזהו פרק אחד שחרית לפרק אחד (ולא פרק שני) ערבית, שהפרק ממשיך בחי' אחד, אוא"ס ממש.ביאור ע"פ לבבתני (כט, ד)לבאר ענין סובב וממלא, הנה ענין השתלשלות הוא שהרוחני נמשך ויורד עד שנעשה דבר גשמי, ע"ד האור שנברא ביום הראשון נמשך מבחי' חכמה (שהו"ע האור) וחסד (המשכה למטה), וזהו ענין השתלשלות. אך זה גופא שמהרוחני יתהוה גשמי הוא למעלה מהשתלשלות, והוא רק ביכולת הקב"ה הכל יכול. והנה, מעט מזעיר מבחי' האור הרוחני שמתלבשת באור הגשמי הוא בחי' ממלא, ועצמיות האור העליון לא יוכל להיות נתפס ונגבל בדבר הגשמי, ואעפ"כ הוא בחי' מקיף על הגשמי.Sichos.net
Support the show
★ Support this podcast ★ -
Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.
ה. וע"פ זה יובן ענין שמחה של מצוה, שעד ידה נעשית יולדת זכר גם כשהאתל"ע קודמת. ויובן בהקדים שכמו שבתורה ומצות יש מעלה בכל אחד מהם (שהתורה היא בחי' פנימיות, והמצוות הם בחי' מקיף מבחי' עליונה יותר), עד"ז הוא בענין אתעדל"ע ואתעדל"ת, שמעלת האתעדל"ת הוא שממשיך אור פנימי, אך האתעדל"ע ממשיך בחי' חיצוניות מבחי' עליונה יותר (וזהו ענין עוד כל ימי הארץ גו' לא ישבותו גו', שזהו אור עליון שבו אינו נוגע מעשה התחתונים). והנה, יש בחי' ג', והוא שלאחר שלימות האתעדל"ת נמשך אתעדל"ע מבחי' הפנימיות של הבחי' העליונה יותר (הפנימיות דכר שבכתר אשר הגלגלתא, הנמשך ע"י המצוות, הוא החיצוניות שלו).ו. והנה, שמחה הו״ע גילוי ההעלם, ולכן ע״י שמחה של מצוה מתגלה פנימיות הכתר, וזהו בעטרת שעטרה לו אמו, שהו״ע אם הבנים שמחה. וע״י שנמשך בחי׳ הפנימיות ממש, הנה אף שנמשך בבחי׳ אתעדל״ע מ״מ יולדת זכר.Sichos.net
Support the show
★ Support this podcast ★ -
Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.
ה. וע"פ זה יובן ענין שמחה של מצוה, שעד ידה נעשית יולדת זכר גם כשהאתל"ע קודמת. ויובן בהקדים שכמו שבתורה ומצות יש מעלה בכל אחד מהם (שהתורה היא בחי' פנימיות, והמצוות הם בחי' מקיף מבחי' עליונה יותר), עד"ז הוא בענין אתעדל"ע ואתעדל"ת, שמעלת האתעדל"ת הוא שממשיך אור פנימי, אך האתעדל"ע ממשיך בחי' חיצוניות מבחי' עליונה יותר (וזהו ענין עוד כל ימי הארץ גו' לא ישבותו גו', שזהו אור עליון שבו אינו נוגע מעשה התחתונים). והנה, יש בחי' ג', והוא שלאחר שלימות האתעדל"ת נמשך אתעדל"ע מבחי' הפנימיות של הבחי' העליונה יותר (הפנימיות דכר שבכתר אשר הגלגלתא, הנמשך ע"י המצוות, הוא החיצוניות שלו).ו. והנה, שמחה הו״ע גילוי ההעלם, ולכן ע״י שמחה של מצוה מתגלה פנימיות הכתר, וזהו בעטרת שעטרה לו אמו, שהו״ע אם הבנים שמחה. וע״י שנמשך בחי׳ הפנימיות ממש, הנה אף שנמשך בבחי׳ אתעדל״ע מ״מ יולדת זכר.Sichos.net
Support the show
★ Support this podcast ★ -
Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.
ה. וע"פ זה יובן ענין שמחה של מצוה, שעד ידה נעשית יולדת זכר גם כשהאתל"ע קודמת. ויובן בהקדים שכמו שבתורה ומצות יש מעלה בכל אחד מהם (שהתורה היא בחי' פנימיות, והמצוות הם בחי' מקיף מבחי' עליונה יותר), עד"ז הוא בענין אתעדל"ע ואתעדל"ת, שמעלת האתעדל"ת הוא שממשיך אור פנימי, אך האתעדל"ע ממשיך בחי' חיצוניות מבחי' עליונה יותר (וזהו ענין עוד כל ימי הארץ גו' לא ישבותו גו', שזהו אור עליון שבו אינו נוגע מעשה התחתונים). והנה, יש בחי' ג', והוא שלאחר שלימות האתעדל"ת נמשך אתעדל"ע מבחי' הפנימיות של הבחי' העליונה יותר (הפנימיות דכר שבכתר אשר הגלגלתא, הנמשך ע"י המצוות, הוא החיצוניות שלו).ו. והנה, שמחה הו״ע גילוי ההעלם, ולכן ע״י שמחה של מצוה מתגלה פנימיות הכתר, וזהו בעטרת שעטרה לו אמו, שהו״ע אם הבנים שמחה. וע״י שנמשך בחי׳ הפנימיות ממש, הנה אף שנמשך בבחי׳ אתעדל״ע מ״מ יולדת זכר.Sichos.net
Support the show
★ Support this podcast ★ -
Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.
שימני כחותם על לבך (מה, א)חותם על ליבך הו״ע תפילין של ראש שהרצועות יורדים על הלב, וחותם על זרועך הו״ע תפילין של יד. והנה, ישנו חותם בולט וחותם שוקע, דכאשר החותם בולט, ובנמשל חותם בולט הו״ע גילוי אהבה מסותרת ע״י ק״ש (שאהבה הוא בחי׳ הר, ועי״ז נעשה הר ההר, גילוי אהבה מלמעלה), (אות ב׳) אזי נעשה חותם שוקע בשעוה, ובנמשל הו״ע התלבשות אוא״ס בחכמה, וירד הוי׳ על הר סיני, התלבשות אוא״ס בבחי׳ העלם, וזהו תפילין של יד דמיושב, שהו״ע ק״ש וברכותיה, בבחי׳ רעש גדול מלמטה למעלה. (אות ג׳) וכשהחותם שוקע, בחי׳ שמו״ע, ביטול באוא״ס, בחי׳ מצות ל״ת שלמעלה ממצות עשה, בחי׳ יראה, נמשך מלמעלה בחי׳ חותם בולט, גילוי אוא״ס למטה באופן שהלבוש (דחכמה) לא יסתיר כלל, שזהו ענין קורא בתורה (שהוא לימוד התורה אך שכבר יודע ההלכה מ״מ מצוה לעסוק בה כדי להמשיך אוא״ס ב״ה), בחי׳ וימינו תחבקני כאדם החובק את חבירו ואינו מניחו ליפרד. וזהו כחותם על ליבך, הרצועות דתפילין של ראש דתליין על ליבא, שענין הרצועות הם כמו כמו הקלף, שהאותיות שבתפילין הו״ע העלאת הנפש בהשגתה, והקלף הוא למעלה מהאותיות שנושא וסובל את האותיות, גילוי האהבה בלב, וימינו תחבקני.sichos.net
Support the show
★ Support this podcast ★ -
Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.
ה. וע"פ זה יובן ענין שמחה של מצוה, שעד ידה נעשית יולדת זכר גם כשהאתל"ע קודמת. ויובן בהקדים שכמו שבתורה ומצות יש מעלה בכל אחד מהם (שהתורה היא בחי' פנימיות, והמצוות הם בחי' מקיף מבחי' עליונה יותר), עד"ז הוא בענין אתעדל"ע ואתעדל"ת, שמעלת האתעדל"ת הוא שממשיך אור פנימי, אך האתעדל"ע ממשיך בחי' חיצוניות מבחי' עליונה יותר (וזהו ענין עוד כל ימי הארץ גו' לא ישבותו גו', שזהו אור עליון שבו אינו נוגע מעשה התחתונים). והנה, יש בחי' ג', והוא שלאחר שלימות האתעדל"ת נמשך אתעדל"ע מבחי' הפנימיות של הבחי' העליונה יותר (הפנימיות דכר שבכתר אשר הגלגלתא, הנמשך ע"י המצוות, הוא החיצוניות שלו).ו. והנה, שמחה הו״ע גילוי ההעלם, ולכן ע״י שמחה של מצוה מתגלה פנימיות הכתר, וזהו בעטרת שעטרה לו אמו, שהו״ע אם הבנים שמחה. וע״י שנמשך בחי׳ הפנימיות ממש, הנה אף שנמשך בבחי׳ אתעדל״ע מ״מ יולדת זכר.Sichos.net
Support the show
★ Support this podcast ★ -
Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.
ג. וזהו צאינה וראינה, שמפני שהתורה באה בפנימיות לכן צריכה לבוא בלבוש, משא"כ בבחי' המקיף, בעטרה שעיטרה לו אמו (אף שהיא בחי' עליונה יותר, מ"מ מפני שהיא באה בבחי' מקיף), לכן נאמר צאינה וראינה, לצאת מבחי' הלבושים. והנה, ענין שעטרה לו אמו אינו שנש"י עושים את בחי' העטרה, שהרי העטרה שרשה מבחי' גלגלתא דא"א (ולא שנמשכת מבחי' אמי), אלא שנש"י ממשיכים את העטרה שתומשך להיות כתר ומקיף על י' ספירות דאצי' (עד"מ מבני המדינה שמכתירים את המלך, שהכתר והעטרה היתה עשויה מכבר, ובני המדינה שמים את העטרה בראשו של המלך).ד. וזהו וממדבר מתנה, דהנה מדבר הוא בחי' אשר לא ישב אדם שם, אדם הוא בחי' התחלקות קוין די' ספירות, שיש בהם שינויים בין קטנות לגדלות, וזהו שישנם שינויים בציור פני אדם, אך בחי' לא אדם הוא למעלה מבחי' אדם, בחי' המצח, רצון שלמעלה משינויים, וע"ז נאמר כי לא אדם הוא להינחם, שהוא למעלה מבחי' השינויים דקטנות וגדלות. ועד"ז בעבודת האדם, דהעבודה והאהבה שע"פ השגה וטעם ודעת, הוא בחי' אדם, ובה ישנן שינויים מקטנות לגדלות, משא"כ בבחי' הרצון הוא למעלה מטו"ד ובה אין שינויים, ולכן מבחי' זו ישנו הכפרה, והוא בחי' הציץ שעל המצח.Sichos.net
Support the show
★ Support this podcast ★ -
Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.
ד. בעטרה שעיטרה לו אמו, עטרה הוא הכתר שנעשה מאבנים והוא למעלה מהראש, וקאי על אותיות התורה והתפילה המלובשים בגשמיות. וזהו ענין ב' כתרים כנגד נעשה ונשמע, נשמע הו"ע הביטול לשמוע את השכינה שמדברת כשלומד, ונעשה הוא הביטול לבעל הרצון. וממדבר מתנה, מדבר אשר לא ישב אדם שם הוא בחי' אוא"ס שלמעלה מבחי' אדם העליון.
בנות ירושלים הם הנשמות לפני שירדו למטה שהם בבחי' יראה שלם (שלמעלה מהמלאכים שהיראה שלהם מוגבלת) ובנות ציון קאי על הנשמות שבג"ע אחר שירדו לעוה"ז, שציון הוא הלבוש (מלשון ת״ח שבבל מצויינים, היינו מלובשים), שהם מלובשים בלבושים שנעשו מעסק התורה והמצוות כדי שיוכלו ליהנות מזיו השכינה. וזהו צאינה מבחי' הלבוש, כי הלבוש הוא בשביל ההשגה, אך העטרה היא למעלה מהשגה.להבין ענין הטעם למה שהאתעדל"ע כו' (כב,ב)
אשה מזרעת תחילה יולדת זכר, שכאשר האתעדל"ת מעוררת את האתעדל"ע אזי האהבה היא בבחי' זכר, מי לי בשמים, שלא ע"מ לקבל פרס. והוא מפני שהאתעדל"ע הנמשכת מצד עצמה, מצד כי חפץ חסד הוא מבחי' חיצונית, ולכן פועל רק חידוש הישנות. אך האתעדל"ע הנמשכת ע"י העלאת מ"ן הוא מבחי' פנימיות.
ב. ועד"ז יובן בענין ההפרש בין תורה למצות, שהתורה מחכמה נפקת אך שרשה הוא ממוחין סתימאין, בחי' פנימיות הכתר (ובחי' זו תתגלה לעתיד, ישקני מנשיקות פיהו, והארה מבחי' זו מתגלה לנשמות בג"ע), ומפני שהיא בבחי' פנימיות לכן הפליגו במעלת התורה על המצות, אך שרש המצוה הוא מבחי' גלגללתא דא"א, כתר שבכתר, ולכן אף שהיא מבחי' חיצונית (ע"ד הגלגולת לגבי הראש) מ"מ היא בבחי' חיצוניות של המקיף שלמעלה מעלה מבחי' הפנימי, ולכן המעשה הוא העיקר.
Sichos.netSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE)
★ Support this podcast ★ -
Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.
צאינה וראינה בנות ציון (כא, ב)
ביאור השם הקדוש ברוך הוא. קדוש בו' מורה על המשכת הארה מקדושתו ית' להיות ממכ"ע וסוכ"ע, דהקב"ה מצד עצמו הוא אחדות פשוטה, ורק הארה נמשכת לעולמות, אך גם הארה זו היא בבחי' קדוש ומובדל שאינה מקבלת שינויים מהעולמות (שלא כמו הנשמה שמתפעלת ממקרי הגוף).
ב. שאו ידיכם קודש, שצריך להמשיך בחי' קודש בו' מבחי' קדש העליון שאינו בגדר עלמין כלל, וזהו הקדוש ברוך הוא, ברוך לשון המשכה, והמשכה זו הוא ע"י בנ"י, ע"י שאו ידיכם קודש, ב׳ הידיים הם בחי' שמע וברוך שם, יחודא עילאה ויחודא תתאה. וזהו לא זז מחבבה עד שקראה אמי, שכמו שהאם מברכת את בנה, כך בנ"י מברכים לאביהם שבשמים, שממשיכים בחי' קדוש.
ג. ישראל הוא לי ראש, בחי' מוחין וגלגולת, היינו שישראל ממשיכים אוא"ס בחכמה, ע"י לימוד התורה, וממשיכים בחי' רצון וגולגולת ע"י ביטול רצון. ועד"ז ממשיכים בחי' אוא"ס בחסד ע"י עשיית חסד למטה, ועד"ז בשאר הספירות. שהמשכת בחי' אדם העליון בציור עשר ספירות הוא ע"י עשר כוחות הנפש, וזהו דהקב"ה קרא לכנס"י אמי.
Sichos.netSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE)
★ Support this podcast ★ -
Visit us at www.ProjectLikkuteiTorah.com for more resources and sponsorship opportunities.
ג. וביאור ענין זה הנה ישנם ע"ס מלמעלה באור ישר ובאור חוזר, שענין אור חוזר הוא שע"י הפרסא המפסקת בין אצי' לבי"ע בוקעים האורות ועולים בבחי' אור חוזר ומעשה כח"ב למטה. ובנפש האדם, הרי זה שעי"ז שנפלו למטה בגוף נעשה בחי' בכל מאדך למעלה מהשתלשלות (בחי' המלאכים), ממעמעקים קראתיך הוי', להיות המשכה בע"ס דאצי'. וזהו בחי' מראה, בחי' אור חוזר.
ד. השמיעיני את קולך, כי קולך ערב, המשכת בחי' התענוג, הכתר, בתורה, שזה נעשה לאחר התפילה בחי' בכל מאדך. (משא"כ ע"י התורה שלנו התפילה ממשיכים רק מבחי' חכמה). ומראיך נאוה קאי על המצות. בחי' תפארת שנעשה כתר לז"א.Sichos.netSupport the show (https://www.paypal.com/donate?hosted_button_id=SVCNKGSMCEANE)
★ Support this podcast ★ - Laat meer zien
